ראשית בכורים קלב

ג"כ דכיון דכתיב רק והיו לך וגו' תשע וארבעים שנה ומשמע דרבי קרא דאף בלא ספירת השנים כלל רק אחר שיעברו לך תשע וארבעים שנה אז וקדשתם את שנת החמשים וכמ"ש ולהכי י"ל דגם ספירת השנים אין מעכב כלל לר"י ביובל משא"כ הכא דכתיב תספרו חמשים יום (ולא והיו לך חמשים יום) ואז וקראתם וגו'. וכן אידך קרא דשבעה שבועות תספר לך ואז ועשית חג שבועות וגו' אבל כשאין ספירה נוהגת מה"ת אפשר דלכו"ע אין נוהג אז גם חג שבועות עצמו מן התורה כלל וכמ"ש

(אלא דלהלן יתבאר אי"ה דבאמת בעיקר קדושת החג עצמו שהוא לשבות בו ממלאכת עבודה אין לנו שום ספק כלל ח"ו לומר שהוא רק מדרבנן בזמה"ז אף למאי דקיי"ל דספירה בזמה"ז דרבנן שבאמת מה"ת הוא בודאי גם בזה"ז לכו"ע שהרי בהדיא כתב רחמנא שם בסיפא דקרא דוקראתם וגו' חקת עולם לדורותיכם (וע"ש ברמב"ן ז"ל ובנו"ב מה"ת חא"ח סי' פ"ז ויבואר להלן אי"ה) רק דכל דברינו עתה הוא אם לא נדרוש הך קרא דחוקת עולם רק אלפניו לבד ולא אלפני פניו כלל דהיינו על שתי הלחם ג"כ ועל הקרב עמו דכתיבי במקראות הקודמין שם. וכן למ"ד דספירה בזה"ז מה"ת באמת דיש לנו להסתפק עדיין עכ"פ בקטן שנתגדל בין פסח לעצרת אם חייב אז מה"ת לשבות בחג העצרת (או דאפשר ג"כ דהך קרא דחוקת עולם אתי לדרשא אחריתי וכמו שאבאר אי"ה) ולכן עכ"פ יש לנו לבאר כאן היטב בכל מה שנסתפקנו למעלה בעז"ה)

ועכ"פ אם נאמר כדברי הגאון בעל קול אליהו ז"ל הנ"ל דכשלא קרבו העומר ולא מנו ספירת העומר גם בזמן הבית (ע"י איזה סיבה) אין שתי הלחם קרב אז ג"כ כלל דב' המנחות הללו תלי רחמנא זה בזה וכמ"ש א"כ אין שום מקום לקו' המעין החכמה הנ"ל בזה שהרי גם אם יבנה הבית דלעתיד בעצרת לא יהיה אפשר לקדשו כלל ע"י שתי הלחם אז דאחר שלא הקריבו העומר בפסח שאז לא נבנה עדיין הבית שוב אין שתי הלחם קרב בעצרת כלל אף שיבנה הבית אז וכמ"ש. ה ובזה יהיה נסתר בפשיטות לכאורה גם מש"ל דמשכח"ל למיעוטא דקרא דוקראתם בעצם היום וגו' למעט תוספת חג עצרת מעשה ג"כ לענין מלאכה אף להצדוקים דלדידהו לעולם עצרת אחר השבת דמ"מ משכח"ל שיהיה מותר במלאכה בתוספת החג ואסור בחג עצמו כגון בקטן שנתגדל ביום חג עצרה וכמש"ל שהרי לפ"ז באמת הדבר פשוט דכל קטן שנתגדל בין פסח לעצרת וכ"ש בעצרת עצמו דאינו חייב אז מה"ת גם בעיקר קדושת החג עצמו כלל ומותר לעשות מלאכה מה"ת אז גם בעצם היום ההוא דכיון דכבר כתבנו דאין כל עיקר חיובא דקדושת היום של יום החמשים לספירה נוהג מה"ת רק במי שספר את המ"ט יום של ימי הספירה בלבד והרי הקטן שנתגדל בין פסח לעצרת הדבר פשוט שאף לאחר שהגדיל פטור אז מספירת העומר מה"ת אף אם ספר תחילה עד היום שהגדיל: דכיון דמה"ה הי' פטור מספירה עד שהגדיל איך יתחייב עתה לספור מה"ת אחר שהגדיל דתמימות בעינן וליכא והו"ל מה"ת כמי שלא ספר עד היום ההוא כלל (ולא עוד אלא דאפשר דגם מדרבנן ליכא תו חיובא עליה למימני אחר שהגדיל אז שהרי עיקר מצות חינוך דקטן אינו אלא על אביו לבד וכמ"ש בתוס' ישנים ביומא פ"ב ע"ש וא"כ אחר שהגדיל ודאי דאין שייך עוד מצות חינוך על האב כלל. וממילא ליכא עלי' חיובא השתא לא מה"ת ולא מדרבנן כלל וצ"ע*) וכן מצאתי בעז"ה בברכי יוסף סי' תפ"ט אות כ' שכתב בשם שו"ת פרי הארץ כ"י בפשיטות דקטן שנתגדל בתוך ימי העומר דמונה שאר הימים בלא ברכה ע"ש (וע"כ דס"ל דגם מדרבנן פטור אז וכמ"ש) וכיון שפטור אז מספירה מה"ת ממילא אין עליו אז חיובא דיו"ט ביום החמשים לספירה גם כן דתליא זה בזה וכמ"ש:---- _________________ *)הגה"ה וע' בתוס' נזיר ל' ד"ה ה"ג ובתוי"ט ספ"ג דסוט' ובמש"ל פ"ב מנזירות הי"ג ט"ו ודו"ק. וכבוד אחי הרב הג' מוהר"ר שלמה הכהן נ"י כ' דבמחכ"ת נעלם מהם שם תוספתא ערוכה בפ"ג דנזיר ה"ט דבהדיא גרסי' התם דאם הדירו אביו כשהיה קטן ואח"כ הביא ב' שערות בטל' הימנו נזירות אביו ע"ש וצ"ע : (ע"כ הגה"ה

) ________________ ויש לי לעשות סמוכין לכאורה למ"ש דקטן שנתגדל בין פסח לעצרת או גם בעצרת עצמו דפטור מה"ת מכל מצות החג אז ג"כ והוא מדנקט ר"ז בסוגיא דחגיגה ט' הנ"ל דאיכא בינייהו בין ר"י ור"א רק בחיגר ביום ראשון ונתפשט ביום ב' ע"ש ויש לדקדק לכאורה דלמה לא נקט ר"ז בפשיטות בזה דא"ב גר שנתגייר בשאר הימים וכדאמר בהדיא בירושלמי הנ"ל הך נ"מ דגר ג"כ בזה וכמש"ל וכן הו"ל למינקט נמי קטן שנתגדל בינתים וכדרך הש"ס בכ"מ למינקטינהו לגר וקטן כהדדי בכ"מ דאיירי בתשלומין כמו בפסחי' בפלוגת' דר' ור"נ הנ"ל ובסוכה כ"ז הנ"ל (ולהש"ס דילן דס"ל בפשיטות בחגיגה ד' דרבויא דכל זכורך לקטן הוא רק אסמכתא בעלמא וכמש"ל א"כ ודאי דה"ל למינקט נמי קטן וכמ"ש והרי קטן קדים במשנה לחיגר והול"ל לאקדומי בזה עכ"פ וכמ"ש) וע"כ צ"ל דהש"ס נקט התם נ"מ בחיגר דמשכח"ל הך נמי שפיר גם בעצרת משא"כ בגר וקטן שהגדיל דלא משכח"ל בעצרת עכ"פ כלל דבעצרת גם למ"ד תשלומין זה לזה פטורין הם הגר והקטן שהגדיל בתוך תשלומי העצרת מכל חיובי קרבן כיון שלא ספרו אז והיו פטורין לכו"ע אף אם הגדיל בעצרת עצמו גם ממצות יו"ט עצמו וכמ"ש והש"ס נקט שם רק נ"מ דשייך בכל הרגלים וגם בעצרת וכמ"ש אלא דבאמת הא ליתא שהרי כ"כ התוספו' שם ד"ה תשלומין הנ"ל דבשבועות לא פליגי באמת כלל ולכו"ע ס"ל בשבועות ודאי דתשלומין דראשון הוא וכמש"ל וא"כ הרי ע"כ צ"ל בלא"ה דהש"ס לא קאי התם רק אפסח וסוכות לבד דהרי בעצרת לא פליגי כלל וכמ"ש והדק"ל דהו"ל למינקט שפיר טפי דא"ב קטן שנתגדל בשאר הימים וכמש"ל ואולי י"ל דניחא ליה למינקט חיגר כו' לאשמועינן אגב גררא דליכא בינייהו רק כשנתפשט ביום ב' ולא בהיפך כשנעשה חיגר ביום ב' דלכו"ע פטור (וכדמסקי שם בתוד"ה כיון למש"ש המהרש"א ז"ל ולא כהב"ח ז"ל ע"ש) והך חידושא לא משכח"ל רק בחיגר לבד וא"ש)

אמנם בעיקר דברי התוס' דפ"ק דחגיגה ט' הנ"ל שפשוט להם דבעצרת לכו"ע תשלומין דראשון הם יש לנו לסתור דבריהם לכאורה מהירושלמי דחגיגה פ"ב ה"ג שהביאו התוס' בד' י"ז ד"ה אף עצרת דא"ר יוסי בר בון התם אקרא דויזבחו זבחי' כו' למחרת היום ההוא (בסוף ד"ה א') דדוד המלך מת בעצרת והיו כל ישראל אוננין והקריבו למחר וכתבו התוס' כלומר דמהתם משמע שהיה לו תשלומין עכ"ל והנה נכאורה יש ללמוד מדברי הירושלמי הללו שני דברים. הא' דע"כ צ"ל דס"ל והתשלומין הם תשלומין זה לזה כר' אושעיא והשנית דגם בעצרת ע"כ ס"ל דכל שבעת הימים תשלומין זה לזה ואע"ג דלא חזי בראשון חזי בשני גם בעצרת דבשלמא מפשטא דמתני' שם י"ז דתנן ומודים שאם חל בשבת שיום טבוח אחר השבת אע"ג דלא חזי ג"כ להקריב בראשון של עצרת כבר כתבו התוס' בזה בריש חגיגה דשאני הכא דגברי חזי ובר חיובא היה רק דאיסורא דשבת רביע עלי' ויומא הוא דקגרים ליה הדחיה ההיא שפיר לכו"ע יש לו תשלומין ואף ביו"ט של עצרת שהרי האיש הזה נתחייב כבר בראשון אלא שאיסור אחר גרם לו שאינו יכול להביא קרבן בשבת ומשו"ה יש לו תשלומין לכו"ע משא"כ היכא דעיקר הדחיה שלא הקריב בראשון היה ע"י הבעלים שלא היו ראוים ולא היו יכולים להקריב אז כגון שהיה חיגר והי' פטור בראשון או כגון בדורו של דוד שהיו כולם אוננים ואסורין להקריב בראשון א"כ וודאי דלד' התו' שכתבו דלכ"ע בעצרת כל ז' תשלומין דראשון ומאן דלא חזי בראשון תו לא חזי בשני א"כ ה"נ לא הי' להם להקריב עוד גם בימי התשלומין כין שהיו פטורין בראשון אלא וודאי משמע דס"ל לר"י בר בון בירושלמי הנ"ל דגם עצרת כל ז' תשלומין זה לזה הן כר' אושעיא ודלא כהתוספות הנ"ל

ובאמת נראה דלהתוס' עצמו ג"כ לא הי' פשיט להם דבר זה כל כך שהרי שם בדף י"ז ד"ה יום טבוח כתבו דאע"ג דלא חזי בראשון מייתי לי' בשני אפי' למ"ד תשלומין דראשון כיון שאין העכבה רק בשביל היום כדפי' לעיל חזיא מיהא קרינן ב' עכ"ל והשתא למה להו למימר אפילו למ"ד תשלומין דראשון תיפוק להו דכיון דבעצרת קאי והול"ל דהרי בעצרת לכו"ע תשלומין דראשון הוא : (ותשלומי הדברים בזה מבואר לעיל דף ל"ט בעז"ה)