ראשית בכורים יג

לחלוק עכ"ל ולכאורה צ"ע דהרי בהדי' ס"ל לר' חסדא הכי בסו"פ חלון דף פ"א בסוגי' דמערבין עירובי חצירות לדעתו דאמר שם ר"ח זאת אומרת חלוקין עליו חביריו על ר' יהודא ע"ש (ואין לומר דשאני התם דמוכח בהדיא דפליגי דהרי אפשר לומר דלא פליגי באמת דמיירי בחצר שבין שני מבואות ע"ש) ואין לומר דס"ל להכ"מ ז"ל כמ"ש התוס' ז"ל בפ"ק דביצה ד"ט ד"ה ולא היא וז"ל וא"ת הא כל מקום דתני במה לחלוק [ומ"ש כ"כ בפשיטות הא כל מקום דתני במה לחלוק צע"ק דהא איכא ריב"ל דס"ל דאף במה לפרש וע' בבאר יעקב בכללי הסוגיות כלל ל"ט ובשער המלך פ"ד מה' יו"ט ה"ד] וי"ל דהיינו במשנה אבל לא בברייתא עכ"ל וכונתם דהך כללא דאימתי לפרש ובמה לחלוק לא נאמר אלא במשנה אבל בברייתא אפשר לפעמים דאפי' אימתי לחלוק וכמ"ש בגיטין ז' שם ואפשר דאפי' במה לפרש כמ"ש בביצה כאן דהך כללא לא נאמר בברייתא (וע' בשער המלך פ"ד מהל' יו"ט הנז') וא"כ לא מוכח כלל מסוגי' דעירובין דר' חסדא ס"ל דר"י פליג בסוגיא דעקירות בפסחים ק"ב דשם בריית' היא דהרי משמע בהדי' מד' הכ"מ שם דלא ס"ל הכי אלא ס"ל דהך כללא נאמר אף בברייתא ע"ש והתוס' בחולין פ"ח ד"ה רבנן וכן ברא"ש ז"ל שם פ"ו סי' י' כתבו דרב חסדא ורמי בר חמא סברי בפ' זה בורר דאף במשנה הוי אימתי לחלוק היכא דמוכח עכ"ל וצ"ע דבפ' ז"ב לא הוזכר ר' חסדא שם כלל ואולי כוונת התוס' הוא למ"ש בעז"ה מסוגי' דעירובין הנ"ל דגם שם מסיק הגמ' גברא אגברא קא רמית כמו בסוגי' דפ' ז"ב ומשמע דר"ח נמי ס"ל דפליגי היכא דמוכח כמו התם דמוכח לכאורה דפליגי כמ"ש אבל מ"מ לא זכיתי להבין מ"ש התוס' דלר"ח אימתי נמי הוי לחלוק דעד כאן לא שמענו מסוגי' דעירובין אלא דס"ל לר"ח דבמה ד"א לחלוק ומנ"ל דס"ל כרמי בר חמא דאף אימתי לחלוק ובהגהות מיימוני פי"ד מהל' שחיטה העתיקו דברי התוס' דלא כרמי בר חמא בפ' ז"ב ולא הזכירו ר' חסדא ע"ש [ובדפוס נפל ט"ס בתוס' חולין פ"ח הנ"ל שהעתיקו סוגי' דגיטין הא ר' ירמי' הא רבנן וצ"ל הא ר' יהודה הא רבנן] וכן כ' הכ"מ בפ"י מה' טו"מ הל' י' וז"ל וידוע דכל מקום שאמר ר' יהודה במה דברים אמורים אינו אלא לפרש עכ"ל ועכ"פ באימתי ודאי דקיי"ל כר' יוחנן וכריב"ל דהוא לפרש וכמו שמצאתי בעז"ה גם בדברי קדשו חלק חו"מ שאלה י"ז דכתב שם בפשיטות דקיי"ל אימתי לפרש: ומ"מ הסוגיא דעירובין מ"ג אתי שפיר דלהכי לא חשש רבא לתרץ ארישא דר"ע שהפליגה ספינתו כו' דרבא לשיטתו אזיל בזה דע"כ ס"ל בגיטין שם כרמי בר חמא דאפי' אימתי לחלוק אבל לדידן דקיי"ל כר' יוחנן וכריב"ל דאימתי ודאי לפרש וא"כ ודאי דקיי"ל כר' יהודה בגיטין שם א"כ נראה פשוט לכאורה להלכה דגם ספינה תליא שפיר בהך איבעי' דתחומין למעלה מי' ושלא כד' כת"ר נ"י

אמנם נ"ל דדברי כבוד גאונו נ"י יתכן בזה עפ"י תירוצם השני דהתוס' שם בגיטין שכתבו דדוקא במשנה אימתי לפרש ולא בבריית' והא דמייתי הגמ' התם בריית' היא ע"ש וא"כ יש כאן ספיקא דדינא אם קיי"ל כר' יהודה דמתני' דחלה שם דהא במשנה ליכ' פלוגת' או שמא רבנן דבריית' עיקר והוי ר"י דמתני' יחיד במקום רבים דבריית' [וכמ"ש התוס' בסוה"ד שם]

והשתא א"ש דהרמב"ם ז"ל לטעמי' שכתב בפ' י"ד מה' שחיטה ה"ח דדם הניתז ושעל הסכין אם אין שם דם אלא הוא חייב לכסות וא"כ מוכח דס"ל כדע' ר"ת ז"ל בתוס' גיטין הנ"ל (וברא"ש חולין הנ"ל) דקיי"ל כר' יהודה דמתניתין בחולין פ"ז ואע"ג דבבריית' פליגי רבנן אר"י במשנה הוא בא לפרש ומתני' עיקר ולא שבקינן ת"ק דמתני' משום הנא קמא דבריית' וכמ"ש הכ"מ שם ולהכי שפיר פסק גם בפ"א מה' תרומות הנ"ל כר' יהודה אע"ג דמוכח בסוגי' דגיטין דרבנן דבריית' פליגי אר"י אפ"ה ס"ל דלא שבקינן ר"י דמתני' ואזלי' בתר רבנן דבריית' ולדעתו ז"ל בה' שחיטה אי נמי להך טעמא שכ' הכ"מ ז"ל שם דהרמב"ם ז"ל גרס כגירסת הספרים דלא גרסי בבריית' קמייתא מלמד שכל דמו חייב לכסות ולפי גירס' זו ר"י לפרש דברי ת"ק בא בין במשנה בין בבריית' ומתוך זה משמע דס"ל להרמב"ם ז"ל דלא קיי"ל כסוגי' דגיטין דבברייתא בא לחלוק אלא אף בבריית' נמי לפרש בא (וכן משמע נמי מד' הכ"מ ז"ל בפ"ד מה' ברכות הנ"ל וע' ברמב"ם ז"ל פ"כ מה' מכירה הל"ז ובתוס' שבועו' מ"ח ד"ה נשבע) ולהכי שפיר פ' בה' תרומו' ג"כ כר' יהודה אבל כ' גאונו נ"י אזיל לשיטתו דפס' לקמן בחיו"ד סי' י"ג דצריך לכסות כל הדם. וא"כ מוכח דס"ל כד' הרז"ה ז"ל שם דכיון דר"י דברייתא לחלוק הו' מסתמא אימתי דמתני' נמי לחלוק או דס"ל דאף דבמתני' בא לפרש אפ"ה לא שבקינן רבנן דבריית' ואזלינן בתר ר"י דמתני' ולהכי פסיקא לי' לכת"ר נ"י גם בהך דינא דמיא כארעא סמיכת' דקיי"ל כרבנן דר"י וא"ש ועכ"פ זכינו לדין ליישב בעז"ה דברי הגדולים ז"ל דמקילים בספינה למעלה מעשרה דאזלי לטעמייהו שפסקו כר"י בכיסוי הדם והכי קיי"ל להלכה באמת וכמ"ש ביו"ד סי' כ"ח ס"ק ט"ו] ובזה י"ל גם מ"ש כת"ר נ"י מהתוספתא שבת פי"ד ה"יג וז"ל

ספינה הבאה בים אין עולין מתוכה ליבשה אא"כ היו בתוך התחום עד שלא חשכה ע"כ וכ' כת"ר נ"י וז"ל ודינא קא פסיק ותני הכא ולא שייך לאוקמא במהלכת ברקק עכ"ל ועפ"י הדברים האלו י"ל דבאמת הך תוספתא ס"ל כרבנן דר"י בגיטין ז' הנז' ואנן הרי לא קיי"ל כאותה בריית' משום דקיי"ל באמת כמתני' דחלה וכר' יהודה הנ"ל וכמ"ש בעז"ה

(ד) שם בתשובה מ"ש להחמיר עוד בהך דינא דתחומין למעלה מי' בספינה מדקיי"ל בשבת ק' כר"ח ורבר"ה דעושה מקום ד' כו' דכרמלית משפת מיא משחינן דמיא ארעא סמיכת' עכ"ל ולכאורה יש לחלק לענ"ד לפי מ"ש התוס' בעירובין מה ד"ה ליקנו שביתה באוקינוס וז"ל אפי' אם אין תחומין למעלה מעשרה והעבים שותים מאותו שלמעלה שגבוהים מעשרה כיון שכל המים מחוברין יחד חשובין כאלו מונחי' בארץ ולא דמי לספינה ששטה על המים עכ"ל וה"נ לכאורה הי' י"ל בהך דשבת ק' הנ"ל דלענין למלאות מן המים עצמן ודאי דשפיר אמרי' ההם דכרמלית משפת מיא משחינן ומיא כארעא סמיכתא הוא דכיון שהוא ממלא מן המים עצמן גם אותן המים שלמעלה מעשרה חשובין כאלו מונחים למטה בארץ משא"כ לענין תחומין בספינה שמהלכת על פני המים וכמ"ש תוס' בעירובין מ"ה הנז' וא"ש

אך נ"ל דלד' הגאונים ז"ל דס"ל להלכה דמותר להחליף ברשויות לדבריהם דרך מקום פטור וכן הוא ד' הרמב"ם ז"ל פ' ט"ו מה' שבת הל' ך' במש"ש בד"א כשהי' תוך עשרה אבל אם הי' למעלה מעשרה מן הים כו' וכמ"ש שם ה"ה ז"ל ע"ש א"כ ע"כ צ"ל דאף בדבר שהוא ע"ג המים אין מודדין אלא משפת המים ולא מקרקע הים דאל"כ אף שהספינה תוך עשרה למים הי' מותר למלאות אע"ג דכל המים יחד חשובין ככרמלית אף מה שהו' למעלה מעשרה מ"מ האויר שהוא ע"ג המים הי' חשוב כמקום פטור אף בתוך עשרה לים כיון שהוא למעלה מעשרה מקרקע הים אלא ע"כ דאף בדבר שהוא ע"ג המים מודדין משפת הים ולמעלה ולא מקרקעיתו וא"ש: ולולי דמסתפינא היה נ"ל לפר' בזה השגת הראב"ד ז"ל שם ובפ' ט"ו הל"כ הנז' דעל מש"ש הרמב"ם דלא ימלא כו' בד"א כשהי' תוך עשרה כו' כ"ש על זה הראב"ד וז"ל זהו כרב חסדא ורבא דאמרי מיא ארעא סמיכתא הוא עכ"ל ובעל מגדול עוז כ' על זה שם לא ידעתי מה בא לחדש כו' ומשכ"ש המ"ע דספיקא דגברא גרם ודאי ליתא דא"כ לא הול"ל אלא זהו כר' חסדא ורבא ולמה לו לסיים בדבריו דאמרי מיא ארעא סמיכת' ולכן היה נ"ל דדעתו ז"ל באמת לרמויי בזה דברי הרמב"ם ז"ל אהדדי לפי מה שפ' בהלכות תרומות כר"י דפטר ממעשר כשאין הספינה גוששת דאלמ' ס"ל דמיא לאו כארעא סמיכת' דמי וכמ"ש וכוונת הראב"ד ז"ל דאין ראיה להלכה בזה מדר' חסדא ורבא לפי גירסתו בשבת שם דאולי לטעמייהו אזלי דרבא בפ"ק דגיטין הנז' ודאי ס"ל דרבנן פליגי אדר"י בהא וס"ל דקיי"ל כרבנן דהתם וה"נ י"ל דהכי ס"ל לר"ח כדס"ל בעירובין פ"א דר"י לפלוגי אתי וכמש"ל משא"כ לד' הרמב"ם ז"ל דפסק כר"י בהל' תרומות כמ"ש (ואולי דר"ל עוד בזה דמכאן ראיה למ"ש בהשגה פ' י"ד מהל' שחיטה הנ"ל דר"י שם לפלוגי אתי ודעתו שם באמת לפסוק כרבנן דצריך לכסות כל הדם ודו"ק

) ה שאלה קט"ו בדין ע"ת לדבר הרשות בדיעבד כ"ש וז"ל דע"כ מאן דסבר תחומין דאוריית' סבר עיקר עירוב בפת דאל"כ האיך הקילו על העשיר בשל תורה