ראשית בכורים קכו

שתים בליל ח' דאר"י דאינו מביא בסוגיא זו וע"כ צ"ל משום דבאמת לר"י אליבא דנפשי' ס"ל דגם במחו"כ לילה אינו מחו"ז כדמסיק הכא דאליבא דמ"ד לילה מחו"ז קאמר ולי' לא ס"ל וא"ש בפשיט' בזה גם קושית השאג"א הנ"ל דר"י לטעמי' דס"ל דלילה אינו מחו"ז אפי' במחו"כ לא הוי מצי לשנויי כלל דאצטריך ביום הח' למימר דלילה הו"ל מחו"ז ואם עלה ירד דלר"י ס"ל באמת דליל ח' לא הל"ל מחו"ז כלל בכ"ד אפי' במחו"כ וא"ש אלא דעיקר' דמילתא דר"י ע"כ ס"ל דאפי' היכא דכתי' ביום הח' אפ"ה ס"ל נמי התם דליל ח' אינו מחו"ז אינו אלא מהא דאר"י אפי' נטמא בליל ח' נמי מביא והיינו לפירש"י והתוס' הנ"ל דקאי על נזיר שחזר ונטמא בליל ח' וכתי' ביה נמי בפ' נשא וביום השמיני וא"ש דשפיר הוכיח הכא דר"י דאמר ראה שתים בליל ח' אינו מביא ע"כ אינו אלא למ"ד לילה מחוסר זמן גבי מחו"כ ואיהו דידי' ע"כ ס"ל דאפי' היכא דכתי' ביום השמיני אפ"ה ליל ח' אינו מחו"ז כדס"ל ע"כ גבי נזיר וכמ"ש וכ"ז לפירש"י ותוס' הנ"ל אבל למש"ל דר"י וחזקי' לאו לענין נזיר קאי כלל אלא לגבי יו"ט גופי' קאמרי הכי דר"י ס"ל דליל יו"ט ראשון אינו מחו"ז וכמש"ל א"כ מאי פריך הכא ובכריתות מיו"ט אזב ודילמא בזב מודה ר"י דלילה מחו"ז משום דכתי' בי' ביום השמיני בפ' מצורע למעוטי ליל ח' וכמ"ש וכן בסוגיא דשבת קל"ב הנ"ל תקשי נמי דלמה לא שני לי' ר"י דאצטריך ביו' לליל ח' דהו"ל מחו"ז במחו"כ וכמ"ש דהרי לפירושי לא אשכחן בשום דוכתא דס"ל לר"י בהדיא דאפילו היכא דכתיב ביום הח' אפ"ה הלילה אינו מחו"ז רק גבי יו"ט לבד דלא מצינו שום מיעוטא בהדיא בקרא לליל יו"ט ראשון כדמצינו בהדיא במחו"כ וכמ"ש ומוכרח מזה קצת כפי' רש"י והתוס' הנז'

(אך בעיקר הך סוגיא דשבת קל"ב הנז' תקשה לכאורה למ"ש דעיקר סמיך אהא דר"י בנזיר שנטמא דכתיב בי' נמי ביום הח'. וא"כ מאי משני התם הואיל וחם רחמנא עליה לאתויי בדלות כו' והרי בנזיר טמא לא חילק הכתוב בין עשיר לדל לקרבנותיו כלל וכן בזב וזבה אין חילוק בין עני לעשיר כלל אלא במצורע בלבד (אבל ביולדת לא כתי' בה ביום כלל ומ"ש רש"י בד"ה מחו"כ יולדת צע"ק) וא"כ בזב (ונזיר טמא אף דלא נכלל במחו"כ) אכתי תקשי ביום הח' למאי אתי בדידהו ואולי צ"ל דכיון דכל קרבנם אינו אלא עופות וכקרבן דלות (לבד כבש אשם נזיר טמא כבמצורע) היינו הא דחס רחמנא עלייהו כו' וצ"ע (ובאמת צע"ק להמסקנא דאכתי ביולדת דמביאה נמי בדלות אימא דאף בלילה נמי תיתי הואיל וחס רחמנא כו' והרי בדידה לא כתיב ביום כמ"ש ואולי י"ל דכיון דאהדריה קרא במחו"כ מביום השמיני דכתי' במצורע עני ילפינן כולהו מחו"כ מיני' וכדמשני כה"ג עלי' דרבינא התם הא אהדרי' קרא וצ"ע (וע' רש"י כריתות ז' במפלת לאור פ"א דב"ש פוטרין כו' משום דלילה מחו"ז ופירש"י דכתיב ביום צוותו ע"ש ולמ"ש ביולדת לא נפק"ל מביום צוותו כלל אם לא משום דאהדרי' קרא כמ"ש]. ויש לומר עוד קצת בזה דהא אצטריך קרא לב"ה שם ח' להמפלת לאור פ"א דחייבת בקרבן שני מדכתי' או לבת (כ"ה ברש"י שם ד"ה נחזו' ובתוס' פסחים ג' ד"ה אם אך בש"ס שם הגי' הה"א לבת לרבות כו' ונראה דמל' דלבת נפק"ל הכי ע"ש) ומדאצטריך קרא להכי ע"כ ש"מ דהיולדת נמי לא מצי לאתויי קרבנה בלילה כלל דאל"כ קרא ל"ל והרי כבר יצאה לשעה שראויה להביא קרבן וצ"ע (והרמב"ם ז"ל בפ"ג מהלכות מחו"כ הלכה ד' הנ"ל כ' והלילה מחו"ז כו' חוץ מיולדת בליל פ"א שמביאה קרבן ב' כמו שביארנו וד"ז מהקבלה עכ"ל ולא הביא קרא דאו לבת וגם מ"ש כמו שביארנו הנה בפ"א ה"ח שם לא כתב רק במפלת ביום פ"א והשמיט ליל פ"א וצ"ע וע' בלח"מ שם וגם דבריו צע"ק ואכ"מ) ואמנם במטמא מקדש וקדשיו ושמיעת הקול וביטוי צ"ע מנ"ל דלא ליתו אף בלילה כיון דלא כתיב בהו ביום להדיא ואין לומר משום דאהדרי' קרא וכמ"ש שהרי י"ל דהני קילי טפי דחס רחמנא עלייהו לאתויי אף בדלי דלות כדכתי' בפ' ויקרא (וע' כריתות י' וצ"ע) (וע' זבחים צ"ח ומנחות פ"ג ביום מביום צוותו נפקא כדי נסבא ודילמא אצטריך להני דחס רחמנא עלייהו כמ"ש וצ"ע וע' תוס' ריש מנחות ובמגילה ך' נפק"ל למליקה ולהזיי' מביום צוותו והרי בעופות דמחו"כ אצטריך נמי קרא דביום השמיני כמ"ש וצ"ע וכן ברמב"ם ז"ל פ"ד מה' מעה"ק ה"א לא נפק"ל לכולהו רק מביום צוותו לבד וסיים לפיכך אין שוחטין אלא ביום כו' ובאמת כיון דשחיטה לאו עבודה הוא לא נפק"ל מביום צוותו כמ"ש התוס' במגילה ובמנחות רק מביום זבחכם כדא' במגילה שם וצ"ע ואכמ"ל)

אמנם לענ"ד יש מקום להעמיד פירושי בסוגיא זו דנטמא בלילה דביו"ט. קאי כמ"ש בעז"ה והא דלא משני בקושיא דר"י אדר"י מההיא דזב דזב שאני דכתי' בי' ביום הח' לאשמועינן דליל ח' מחו"ז הוא משא"כ ביו"ט דלא מצינו מיעוטא לליל יו"ט בהדיא רק מביום צוותו וכמ"ש די"ל חדא מגו חדא דמדלא משני ר"י גופיה בשבת שם דאצטריך ביום הח' במחו"כ להכי באמת לאשמועינן דליל ח' דמחו"כ מחו"ז הוא ונ"מ לענין חזר ונטמא וכמ"ש והוצרך לדחוקי טובא דסד"א הואיל וחם רחמנא כו' כמ"ש ולהכי פסיקא ליה להש"ס דר"י אליבא דנפשי' ס"ל ודאי דאפילו במחו"כ לילה אינו מחו"ז וכמ"ש וע"כ דההיא דראה ב' בלילה כו' הוא רק לד' האומר לילה מחו"ז וא"ש

(ובאמת כן מוכח בירושלמי חגיגה הנ"ל להדיא דחזקי' ור"י גבי יו"ט קאי דקאמר נטהר בשאר הימים ע"ד דחזקי' פטור כו' וע"ש בק"ע) ובהכי א"ש בפשיטות מ"ש הרמב"ם ז"ל בפ"ב ובפ"א מה' חגיגה ה"ד שם דתשלומין דראשון הם והכ"מ תמה ע"ז דפסק כר"י נגד ר' אושעיא דרבי' הוה ע"ש ולמ"ש א"ש בפשיטות שהרי גם חזקי' בסוגיא דילן ס"ל ע"כ דתשלומין דראשון ופסק ג"כ כרבי' דר"י והו"ל נמי שנים נגד ר"א בזה (והש"ק שם כ"כ ע"פ הירושלמי הנ"ל ע"ש ולמ"ש א"צ לזה דגם בהש"ס דילן ס"ל לחזקי' הכי) והרמב"ם ז"ל לטעמיה דמפרש לפלוגתייהו ביו"ט גופא וכמ"ש וא"ש הכל בעז"ה

וראיתי לבאר כאן בעז"ה עוד איזה תשובה השייך לדין תשלומי עצרת ולפלוגתא דר"י ור' אושעיא הנ"ל ג"כ בזה ובדרך אגב יתבאר ג"כ בדין קטן שהגדיל בין פסח לעצרת אם מחוייב באותו חג העצרת בכל מצות החג שלא לעשות בו מלאכה עבודה מה"ת ובכל מצות יו"ט או לא וכ"ז יתבאר אי"ה: סימן ד בעז"ה יום ה' טו"ב לחודש אייר שנת התורה לפ"ק

שאלה ראוי לברר בדין מי שלא בירך זמן בשני ימים טובים של חג השבועות אם יכול לברך בכל שבעת הימים של תשלומי החג (וכן בחו"ל ביום השמיני שאחר החג ג"כ ולפי שיש בזה מחלוקת האחרונים ז"ל ע"כ ראוי לברר דין זה בעז"ה

תשובה הרב בעל חק יעקב ז"ל בסי' תע"ג ס"ק א' חידש שם על מ"ש המג"א בס"ק א' שם דאם שכח לומר שהחיינו ביו"ט ראשון של פסח דיכול לברך כל שבעת הימים וה"ה בכל יו"ט עכ"ל המג"א והוא מהש"ס דעירובין ד' מ' וכמו שנבאר אי"ה וכתב ע"ז החק יעקב שם וז"ל ונ"ל דה"ה בעצרת דאם לא בירך זמן ביו"ט דיכול לברך כל שבעה כיון דיש לעצרת שלומין כל שבעה עכ"ד הח"י ז"ל שם (ונראה דה"ה לדידן בחו"ל דיש לו תשלומין כל שמונה משום ספיקא וכמ"ש הפמ"ג לגבי שמיני של פסח בזה ע"ש וצ"ע) והקשה ע"ז גיסו הרב בעל אלי' רבא ז"ל בס' תצ"ד ס"ק ד' מהש"ס דעירובין הנ"ל והוא מדגרסי' התם אקרא דהן חלק לשבעה וגם לשמונה ר' יהושע אומר הן חלק לשבעה אלו שבעת ימי הפסח שמונה אלו שמונת ימי החג וכשהוא אומר וגם לרבות עצרת כו' ומפרש התם דלזמן קאמר: ואע"ג דזמן כל שבעה ליכא מ"מ שפיר אסמכיה לזמן דז' ימי הפסח אהך קרא דת"ח לשבעה משום דאם לא בריך יומא קמא מצי לברך כל שבעה כשיזכור והיינו דקאמר ת"ח לשבעה אלו ז' ימי הפסח כו' והשתא אי אמרת דגם זמן דעצרת יש לו תשלומין