ראשית בכורים קכ

בפירושו דהך קרא דחג האסיף תקופת השנה הנ"ל התם דודאי דבתקופה דידי' לחוד איירי פלוגתייהו דתנאי הנ"ל וה"נ פשוט דגם פשטא דקרא דתקופ' השנה הנז' אית לן לאוקמי לשמואל בתקופה דידי' (דהיינו ביום הגעת השמש למזל מאזנים בדרום לקו המשוה וכמש"ל) וא"כ תקשה לדידי' בפשי' מאידך דר' יהודה בגיטין ל"א הנ"ל דמשמע דמשכח"ל לר' יהודה גופי' שתמשך תקופת שמואל עכ"פ עד אחר החג וע"כ צ"ל כמש"ש התוס' הנ"ל דהתם בתקופה לבדה קמיירי והכא בסנהדרין בתקופה עם צירוף האביב או פירות האילן קאמר וכמש"ל והשתא פריך שפיר אליבא דשמואל עצמו מאידך ברייתא הנ"ל דס"ל לר' יהודה גופי' התם דאם חסירה תקופת תמוז עשרים יום הוא דמעברין דאליבא דשמואל הנ"ל ליכא לאוקמי הך דר' יהודה בתקופה לבדה ומשום דבכה"ג אית בי' תרתי משום פסח וחג וכמ"ש דא"כ תקשי עכ"פ מאידך דר' יהודה בגיטין ל"א הנ"ל דמוכח מהתם דבתקופת שמואל לבד ודאי דאין מעברין כלל וכמ"ש אבל בלא הא דשמואל גופי' הנ"ל ודאי דשפיר י"ל דהנך ברייתות דסנהדרין הנ"ל אליבא דר' יהודה לא קשיין אהדדי כלל ולא קשיין נמי מהך דר' יהודה דגיטין הנ"ל דבגיטין בתקופת שמואל קמיירי כמ"ש ובסנהדרין הנ"ל בתקופת ר' אדא קמיירי וקמיית' בצירוף האביב או פירו' האילן ובתריית' בלא אביב ופירו' האילן קאמר וכמ"ש ומש"ה לא הקשה רק לשמואל לשיטתו דוקא בזה וכמ"ש בעז"ה וא"ש -- ואמנם עכ"פ מהך דר' יהודה דבתוספתא דברכות ודתרומות הנ"ל ודאי דקשיין לן טובא בזה דלמש"ל דטעמ' דר' יהודה דא' התם דהמברך על החמה ה"ז דרך אחרת דע"כ הוא משום דלא ס"ל תקופת שמואל הנ"ל כלל רק דס"ל כתקופת ר' אדא הנ"ל לבד (ומשו"ה לדידי' אין שום מקום לברך ברכה זו כלל וכמש"ל בשם המ"ב ז"ל) וא"כ הרי נסתר בזה כל מש"ל ליישב מהך דר' יהודה בגיטין ל"א הנ"ל דבתקופת שמואל הוא דקמיירי התם וכמ"ש שהרי מהך דר' יהודה בתוספתא הנ"ל מוכח דע"כ לא ס"ל לר' יהודה לתקופת שמואל כלל ועכ"פ לכאורה נסתר מש"ל בזה די"ל דשתי התקופ' הללו לא סתרי אהדדי כלל וכמ"ש דא"כ מ"ט פליג ר' יהודה בזה בתוספתא הנ"ל וצ"ע (ואולי י"ל בזה דלפי מה שנודע בד' התוכני' הקדמוני' ובהאחרוני' מהם אשר העמיקו לחשוב ולעיין בדיוק רב על דבר נטיות והעתקת גלגל המזלות אשר בחגורה המתמוגגת מן הגלגל המישור (שהוא מכוון במישור עם קו השוה שהוא קו העובר באמצע העולם בין ציר הדרומי והצפוני (שתשעים מעלות מקו המשוה לציר הדרומי וכן לציר הצפוני כנודע) ועובר מקצה המזרח עד קצה המערב וכמ"ש ביסוד עולם מאמר ב' פי"א ע"ש) וכמ"ש למעלה בקונט' ב"ר הנז' בזה בקוצר כי ראש מזל טלה אשר בחגורת המזלות האמתים הנקראים מזלות המתמוגנים (שהחגורה היא מתמוגגת וכמ"ש) מצאו (בזמן המחבר יסו"ע הנ"ל שהי' בכמו שנת ס"ט לאלף הששי) באיזה פעם צפוני לגלגל המישור (שהוא מכוון על קו המשוה כמ"ש) והי' מכיון אז נגד מעלה העשירית ממזל טלה הקבוע (אשר בגלגל המישור נגד קו המשוה כמ"ש) וראש מזל טלה הקבוע הי' נראה נגד סוף מזל דגים מהמזלות המתמוגגים האמתים בכמו עשר מעלות סמוך לסופו וכמש"ש בס' יסוד עולם פ"ו הנ"ל וכן ראש מזל מאזנים האמתי המתמוגג הי' אז דרומי לגלגל המישור בכמו עשר מעלות ג"כ (וכמש"ש ביסוד עולם במאמר ב' הנ"ל (ד' כ"ו בסוד"ה ואחר שהצענו ע"ש) לפי מהלכם הזה ואמנם כאשר דקדקו התוכנים האחרונים בזה בעיון ובחישוב אמתי מצאו שאין המזלות האלו האמתים שומרים מהלכם ונטיתם בכל פעם לצד אחד מגלגל המישור רק כי באיזו פעמים הולכים ומתרחקים ממנו ובפעם אחרת חוזרין ומתקרבים אליו פעם צפוני לו ופעם דרומי לו ולא כדעת התוכנים הקדמונים (בטלמיוס וחבריו) שהחליטו בעיונם שנטיות גלגל המזלות וסיבובו במתינות רב הוא לעולם לצד אחד כלפי מזרח (אשר מזה יתחייב כי מזל מאזנים נוטה מעט בכל עת לצד דרום קו המשוה ומתגלגל ממערב למזרח ע"י כן בגלגל המזלות וכן מזל טלה נוטה מעט לצד צפונית לקו המשוה ומתגלגל וסובב במתינות מן המזרח למערב ע"י כך כנודע) אבל התוכנים האחרונים החליטו שאין הגלגל הזה שומר מהלכו וסיבובו לצד אחד לעולם וע"ש שהאריך הרבה בזה ביסוד עולם בפ"ו הנ"ל להראות איך כי פעמים אשר הגלגל המזלות האמתי הנ"ל הולך על הסדר ופעמים שלא על הפדר כלל (וע"כ נקרא חגורה המתמוגגת ע"ש) והרבה נו"נ בו אלו התוכנים האחרונים לחשוב בכל זמן את משפטי ההעתקה הזאת הנראה להם ושלא כדעת התוכנים הקדמונים הנ"ל אשר החליטו שכל סדר ההעתקה הזאת הוא רק לצד אחד לבד וכנ"ל (ואולם הרב בעהמ"ח ס' יסוד עולם ז"ל כ' שם בזה שלא רצה לדקדק כל כך בביאור דבר זה ולסדר החשבון על זה כפי הראוי באמת לפי שאינו מחזיק טיבה כ"כ כו' ע"ש והנה למ"ש לעיל הי' לנו תועלת גדול בזה אם היינו יכולין לעמוד על עיקרו של הדבר הגדול הזה באמת ולידע בדקדוק כל החשבון האמתי מההעתקה הזאת בכל זמן ובכל שנה לנכון היטב דלמש"ל הנה עיקר תקופת שמואל הנ"ל יסודה רק על חשבון ההעתקה הזאת של ראש מזל טלה ונטיתו לצד צפון מקו משוה היום שהוא נגד גלגל המישור וכן על חשבון הרחקת ונטיית ראש מזל מאזנים לצד דרום קו המשוה הנ"ל בכל זמן וכמש"ל ואם היינו באים בזה על יסוד הדבר מחשבון ההעתקה הנ"ל בדקדוק אז היינו יכולין לבאר הדבר הגדול הזה על בוריו באמת ולא ע"פ ההשערה לבד בדבר גדול כזה ובאמת מצאתי להרב המחבר יסו"ע ז"ל הנ"ל שעומד בעצמו בזה במבוכה רבה מאוד שבמאמר שלישי שם פ"ב ד' ל"ט וד' פ' (דפוס ברלין תקל"ז) אחר שחקר שמה בגדר שנת החמה והביא ד' בטלמיוס שהוא משתעמוד החמה נוכח נקודת השואת הקיץ או השואת החורף (שהוא על קו משוה היום) או נוכח נקודה אחרת מהמזלות הקבועים (ולא מהמתמוגגים וכנ"ל) וחשוב לעמוד שנית נגד הנקודה ההיא (ואחר שעיין בדיוק עצום בזה מצא מדת שנת החמה קרובה מאוד למדת שנת ר' אדא הנ"ל ע"ש) ושוב הביא שם דעה שניה בזה והוא דעת החוזים בכוכבים שהחליטו כי גדר שנת החמה הוא הזמן שבו תשלים החמה את הקפתה על הסדר במזלות האמתים כו' (והם המתמוגגים הנ"ל ע"ש) ובעל הדעת הראשונה הנ"ל אמר שאין לחשוב כלל מדת שנת החמה כדעה השני' הזאת לפי שלעולם הוא גדול במדתו מזמן השנה שלפי דעתו הנ"ל בזה ע"ש (ונראה מזה באמת כמש"ל בעז"ה שאם נחשוב השנים והתקופות לזמן הגעת השמש לראש מזל טלה או למזל מאזנים האמתים הנ"ל אז בהכרח תגדל מדת שנת החמה והתקופה באמת וכמש"ל ויש לנו לומר לפ"ז בצדק שהוא תקופת מר שמואל הנ"ל ודעתו הי' ג"כ כדעת החוזים בכוכבים הנ"ל בזה ומ"ש שלעולם הוא גדול במדתו בזמן השנה כו' הוא משום שבטלמיוס כדעתו באמת בדבר זה שלעולם נטיות המזלות המה לצד אחד מקו המשוה בכל עת ושהם שומרים את סדרם ואין חוזרים לאחור כלל וכמש"ל ונראה לי שיש שם ט"ס הרבה בס' יסוד עולם הנ"ל ובמק"א יבואר אי"ה) ואחר שהביא שם המחבר יסו"ע הנ"ל לדעות התוכנים האחרונים בזה שהוכיחו כי מדת שנת החמה אינו עומד על מדה אחת קצובה בכל השנים כי פעמים שהעתקת המזלות (האמתים הנ"ל) כסדר (לצד אחד מקו המשוה) ופעמים שלא כסדר (כי פעמים שהם חוזרים לאחור וכנ"ל ושלא כדעת בטלמיוס הנ"ל בזה וכמ"ש) וגם כי מקום רום החמה במזלות האמתים הנ"ל הוא נעתק ג"כ בעצמו במתינות רב כו' וע"פ זה הרבה לתמוה שם מאוד על עיקר היסוד אשר יסדו קדמונינו ז"ל בסוד העיבור על המח"ק של י"ט שנים ללבנה אשר ע"פ חשבון זה לבד נקבעו כל מועדי ה' המקודשים בכל שנה ושנה עד ימות המשיח ב"ב (שהוא מהלכה למשה מסיני באמת שבזמן שאין סנהדרין קבועין בישראל לחשוב אז רק ע"פ החשבון הזה לבד וכמ"ש הרמב"ם ז"ל בפ"ה מה' קה"ח ה"ה ע"ש) שהוא מיוסד ע"פ חשבון העיבור של גו"ח אדז"ט כנודע ולפי שבאמת מפורש בתורה בכ"מ שכל עיקרי הקביעות של המועדים המה גם ע"פ מועדי תקופות שנת החמה בכל שנה כדכתי' בחג הסוכות וחג האסיף תקופת השנה וכן בחג המצות כתי' שמור את חודש האביב ודרשינן שמור אביב של תקופה כו' (וע"ש ביסוד עולם מאמר ד' פ"ב (ד' ס"ד ד"ה ועתה באורך בזה) וע"כ הוקבעו שבעה שנות העיבור בכל מחזור קטן של י"ט ללבנה כדי להשוות יחד ע"י זה כל חדשי הלבנה של שנות המחזור קטן עם י"ט שנות החמה בכל מחז"ק במכוון וע"י זה נתקיימו יחד כל עיקרי קביעות המועדים אצלנו לעולם שהם תלויים באמת בחדשי הלבנה וגם בתקופות החמה כאחד כמפורש בתורה וכמ"ש (ואמנם כל זה הוא רק לד' ר' אדא לבד וכמ"ש הרמב"ם ז"ל ברפ"י מה' קה"ח שלדעת מי שאומר ששנת החמה הוא שס"ה יום וחמש שעות ותתקצ"ז חלקים כו' (שהוא ד' ר' אדא הנ"ל וע"ש במפרש) לא נמצא תוספת במחזור של י"ט שנים כלל אלא בכל מח"ק ישלמו שנות החמה עם שני הלבנה יחד לפי חשבון זה (ע"ש וביסוד עולם מאמר ד' בפ"ב באורך בזה) אבל לפי חשבון תקופת מר שמואל הנ"ל שהוא ששה שעות בשוה יש תוספת בכל מחזור קטן של י"ט ללבנה בחשבון י"ט שנות החמה הללו שעה אחת ותפ"ה חלקים (שהם כ"ז מינוט פחות חלק אחד) וכמ"ש הטור בס"ש תכ"ח והרמב"ם ז"ל בפ"ו שם ה"י ובפ"ט ה"ב וה"ד (ומש"ש כמה מחזורים כו' ר"ל מחזור קטן של י"ט הנ"ל (וממש"ש בה"ג דתקופת ניסן היא השעה שתכנס בו השמש בראש מזל טלה כו' ואתקופת שמואל קאי התם וכמ"ש הנה נראה להדיא מזה כמש"ל דתקופת שמואל עיקרה רק על זמן הגעת השמש לראשי המזלות הנ"ל אבל תקופת ר' אדא י"ל שהוא רק על זמן הגעת השמש נגד קו המשוה כו' וכמש"ל) וע"י היתרון משעה וכ"ז מינוט הנ"ל בקירוב שעולה בכל י"ט שנה של המח"ק הנ"ל לחשבון התקופות שלד' שמואל הנ"ל (וגם ע"פ החשבון שכתבנו בקונ' הנ"ל שעולה לכל י"ד שנה בכמו שעה אחת וד' מינוט ע"ש הנה נמצא ג"כ לפי חשבון זה שעולה ההבדל לכל י"ט שנה הנ"ל בכמו שעה וכ"ז מינוט בקירוב וכמ"ש) והן עולה לפ"ז ההבדל שבין שתי התקופות הללו בזמנינו זה (בשנת ה' אלפים תרכ"ט שהיא שנה ראשונה במחזיר גדול של ר"ב לחמה ושנה חמשית במחזור קטן של רצ"ז ללבנה) בכמו שמונה עשר יום פחות שלשה שעות בקירוב (וזה שכ' לעי' שעולה ההבדל בזה בזמנינו בכמו י"ח יום ע"ש) והנה קרוב לזה נראה באמת ההבדל בזמנינו בין יום השוה של ניסן ותשרי לבין יום התקופה של ניסן ותשרי שלד' שמואל הנ"ל וכן בין יום הארוך והקצר של תמוז וטבת לבין יום התקופה של תמוז וטבת שלר' מר שמואל הנ"ל וכנודע (והוא לפי שיום השוה בכל העולם היא ביום הגעת החמה לקו משוה היום ויום הארוך והקצר הוא ביום הגעת החמה לשתי הנטיות וכנודע והוא תקופת ר"א וכמש"ל אבל יום התקופה שלד' שמואל הנ"ל הוא רק ביום הגעת השמש למזל טלה וסרטן ומאזנים וגדי וכמש"ל באורך בזה) ואולם הן עדנה יש לנו לבאר באמת בעיקר החשבון הזה ממ"ש הרמב"ם ז"ל שם עוד בסוף פ"י בזה שבמקום השמש האמתי הי' תקופת ניסן בזמנו בכמו שני ימים קודם יום התקופה שיוצא ג"כ ע"פ חשבון המחשב פחות מרביע היום (והוא תקופת ר"א הנ"ל) ע"ש וגם ממש"ש בפ"ט ה"ג דתקופת ניסן שלד' שמואל הנ"ל נחשב שהי' בשנה ראשונה של העולם קודם מולד ניסן בשבעה ימים וט' שעות ותרמ"ב חלקים (וע"ש במפרש בזה) אבל בתקופת ניסן הראשונה שלד' ר' אדא הנ"ל כ' שם בפ"י ה שלא קדם התקופה להמולד לפי חשבון זה רק ע' שעות ותרמ"ב חלקים לבד ע"ש ונמצא שנחשב לפ"ז להתקופה ראשונה שלד' ר"א הנ"ל שנתאחרה להתקופה ראשונה שמחשבין א שמואל הנ"ל בשבעה ימים וכמש"ש במפרש באורך ע"ש וביסוד עולם מאמר ד' סוף פי"ד (ד' פ"א ופ"ב) מד' הסמ"ג ז"ל ג"כ ע"ש וכל זה אבאר במק"א אי"ה ועכ"פ אם נחשוב יום תקופת ר"א ליום השוה והארוך והקצר וכמ"ש הנה החוש מעיד שקדם בזמנינו יום תקופה זו לתקופת שמואל הנ"ל בכמו י"ח יום וכמ"ש (ואם נראה איזה הבדל יותר בזה בזמנינו אולי הוא ממש"ל בשם הרמב"ם ז"ל דמקום השמש האמתי קדם גם לתקופת ר' אדא הנ"ל באמת בוצר ויבואר הכל באורך במק"א אי"ה) והנה תשלום כל הענין הזה ומה שנ"ל לומר ג"כ בפלוגתא דר' יהודה ורבנן בתוספתא דברכות הנ"ל דפליגי בזה בכעין מחלוקת התוכנים הקדמוני' עם האחרוני' הנ"ל אם המזלות הנ"ל שומרים מהלכם במתינות כסדר תמיד לצד אחד לבד וכמש"ל בזה יבואר הכל להלן בד' ע"ב באורך בעז"ה: