ראשית בכורים קיט

והנה זה שייך למש"ל בעז"ה בקונ' "ברכת ראשית" לדון ע"ד הרמב"ם ז"ל שכתב בפ"ד מה' קידוש החודש ה"ב דעל תקופת ניסן לבד אם נפלה אחר ט"ז ניסן מעברין את השנה (ומשום דאית בה תרתי פסח וחג וכמש"ש) ותמהנו שם בזה מהך דר' יהודה בגיטין ל"א דנראה שם בפשיט' שמשכח"ל אליבא דר' יהודה שתמשך תקופת תמוז עד אחר חג הסוכות ע"ש והנה אי לאו דהוה קשיא לן בהא נמי מאידך דר' יהודה בתוספתא דפ"ו דברכות ובפ"ז מתרומות דפליג ר"י התם על עיקר ברכה זו דהרואה את החמה בתקופתה כו' וא' התם דכל המברך על החמה הרי זה דרך אחרת ע"ש והי' נ"ל לפרש לכאורה התם דטעמי' דידי' הוא משום דכיון דנודע דכל עיקר ברכה זו בכל כ"ח שנה ביום רביעי בשבת דנפלה תקופת ניסן אז כביום שנתלו המאורות וכדא' אביי בברכות נ"ט ע"ש הוא רק ע"פ תקופת שמואל לבד וכמש"ש בריש קונטרסי הנ"ל דאלו לתקופת ר' אדא שכתבנו שם הרי לא מיקלע תקופה הזאת בתחלית ליל ד' כלל כמו שהיתה בעת הבריאה ושוב אין מקום לדידי' לברך ברכה זו כלל דלא נתקנה אלא על אותו היום ואותה השעה של זמן תליות המאורות בעת הבריאה ( וכמ"ש הגאון בעל משאת בנימין) ז"ל ס' ק"א דדוקא לפ"ח תקופת שמואל יש לברך ברכה זו בכל ראש מחזור של כ"ח שנה דלשמואל איכא תרתי חדא שהחמה חוזרת על נקודתה אז כמו בעת הבריאה ועוד שתקופת ניסן נופלת אז בתחילת ליל ד' וכמו שנתלו המאורות אז בעת הבריאה בליל ד' משא"כ לר"א דאף שהחמה חוזרת (לפי חשבונו) לנקודתה בכל י"ט שנה של מחזור קטן כבעת הבריאה ( וכמ"ש הרמב"ם ז"ל ברפ"י מה' קה"ח דלפי חשבון זה לא יהי' תוספת במחזור של י"ט שנה כלל ע"ש וביסוד עולם מאמר ג' סופ"ב) מ"מ לא יהי' זה בתחילת ליל ד' לעולם כו' ולא יהי' כזמן הבריאה שהיה אז בתחילת ליל ד' כו' ולכן אין מקום לברכה זו לעולם לפ"ח של ר"א כו' ע"ש ובח"ס ס' נ"ו) וא"כ י"ל באמת דר"י ות"ק דידי' בתוספת' הנ"ל פליגי בזה בפלוגתא דשמואל ור"א הנ"ל ג"כ דהת"ק דר"י דהיינו הברייתא דמייתי נמי בש"ס דילן ד' נ"ט הנ"ל ודאי דכשמואל ס"ל בפשיטות וכדמפרש לה אביי התם וכמ"ש אבל ר' יהודה אפשר דס"ל כדעת ר' אדא הנ"ל בהא דלדידי' הרי פשוט דלא משכח"ל לעיקר שעת התקופה לעולם ביום ובשעה ההוא ממש כבזמן שנתלו המאורות אז וכמ"ש ומש"ה ס"ל התם דהמברך על החמה כלומר ביום המחזור של תקופת שמואל הנ"ל הרי זה דרך אחרת (ולא כמ"ש המפרשים ז"ל שם דר"ל כשמברך ברכה זו בכל יום דאז נראה כעובד לחמה ומשא"כ כשמברך בשעת התקופה לבד דבזה מודה ר"י לת"ק ע"ש במפרשים בזה דלענ"ד ליתא כלל דמלבד דלפ"ז הו"ל דברי ר' יהודה כמשנה שאינה צריכה באמת בזה דל"ל לאשמועינן כלל דאין לברך כן בכל יום אחר דכל עיקר ברכה זו לא שייכא רק ביום התקופה של המחז"ג לבד ואין שום מקום לברך כן שלא בזמנו כלל דאיכא משום לא תשא בזה ועוד דבאמת נראה דאין שייך בברכה זו שום חשד מעובד לחמה כלל אחר שעיקר הברכה הוא שמברך לה' לבדו שעשה ושחידש מעשה בראשית אז וכן אנו מברכין באמת בכ"י לה' לבדו המחדש בטובו בכ"י תמיד מעש' בראשי' ועוד דודאי קאי ר"י על דברי הת"ק בזה דבאותו הזמן דס"ל לת"ק דידי' דמברך אז ס"ל לר"י דהמברךכו' ה"ז דרך אחרת וע"כ נ"ל כמ"ש בעז"ה) ועכ"פ כיון דלמ"ש ס"ל לר"י ע"כ לעיקר כתקופת ר"א לבד וא"כ השתא תקשי טפי לפ"ז הך דר"י דגיטין ל"א הנ"ל דאי לאו הך דר"י דבתוספתא דברכות הנ"ל הי' אפשר לי לומר דבאמת אין סתירה מדר"י בגיטין הנ"ל להך דר"י בסנהדרין י"ג ובתוס' שם הנ"ל דהנה כבר כתבנו בקונ' ב"ר הנ"ל שיש מקום לומר דשתי התקופות הללו לא סתרי אהדדי כלל דתקופת ר"א הוא רק לעת הגעת השמש על קו משוה היום בניסן ובתשרי ( וביום סוף הנטי' לצפון המשוה וכן לדרום המשוה (ככ"ג מעלות וחצי בקירוב לכל צד) אבל תקופות שמואל הוא רק על עת הגעת השמש בגלגל המזלות למזל טלה וסרטן ומאזנים וגדי וכמ"ש בעז"ה וא"כ הרי י"ל לפ"ז דהך דר"י בגיטין ל"א הנ"ל בתקופות שמואל קא מיירי התם דודאי דמשכח"ל שפיר שתמשך תקופת תמוז שלד' שמואל עד אחר חג הסוכות ג"כ אבל הך דר"י בסנהדרין י"ג ובתוספתא שם הנ"ל י"ל דמיירי התם בתקופת ר"א הנ"ל דכל שתמשך תקופת תמוז שלד' ר"א עד עשרים או כ"א תשרי ודאי דמעברינן לההיא שתא ומשום דאית בה תרתי דאז נמשך גם תקופת טבת שלד' ר"א עד ט"ז ניסן וכמש"ל וא"ש אמנם למ"ש לפרש בדר"י בתוס' דברכות הנ"ל הנה נסתר כל זה לכאורה דהרי נראה לפ"ז דע"כ לא ס"ל לר"י לכל עיקר תקופת שמואל כלל דאל"כ הרי אכתי שפיר הי' יכול לברך על החמה ביום התקופה גם לר' יהודה אם איתא דס"ל נמי לר"י גם תקופת שמואל הנ"ל וכמ"ש (אולם בלא"ה אליבא דשמואל גופי' עכ"פ אין לנו מקום ליישב בזה גם אידך דר' יהודה הנ"ל בסנהדרין י"ב שם דא' שמואל אליב' דר"י התם דגם אם לא היתה תקופת תמוז חסירה רק ט"ז יום מעברין השנה ומשום דס"ל דכל חג האסיף דהיינו כל ימי חול המועד סוכות בעינן שיהיו בתקופה חדשה וכדמפרש שמואל אליב' דר' יהודה התם ( וי"ל קצת דר' יהודה לטעמי' בהא לפ"ז דס"ל כה"ג גם בבכור (בבכורות ג') דבכור כולי' בכור משמע וע"ש בתוד"ה ור"י וצ"ע) ולהך לישנא ודאי דתקשה טפי מהך דר"י אההיא דר"י דבגיטין הנ"ל דהכא ס"ל דגם כל החג בענין בתקופה חדשה והתם מוכח דמשכח"ל לדידי' שפיר שתמשך תקופת תמוז עד לאחר כל החג וכמש"ל ולשמואל גופי' ודאי דאין מקום לומר דהך דר"י בסנהדרין הנ"ל בתקופת ר"א הנ"ל הוא דקא מיירי התם ולא בעינן אלא שיהי' כל החג בתקופה חדשה דר"א בלבד להך לישנא דר"י הנ"ל והך דר"י דגיטין הנ"ל בתקופת שמואל קאמר וכמש"ל שהרי ודאי דלשמואל עצמו עכ"פ דחוק טובא לומר כן באמת דתקופת השנה דכתי' בקרא לא תתפרש רק על תקופת ר' אדא לבד דהיינו יום הגעת השמש לקו המשוה בחזרתה מצפון ועיקר תקופה דידי' (דהיינו יום הגעת השמש למזל מאזנים בדרום לקו המשוה) לא יהי' נזכר בתורה כלל ובלא ספק כי אליבא דשמואל עצמו ודאי דדחוק לפרש כן באמת בהך ברייתא הנ"ל דאייתי משמי' דר' יהודה דאם היתה תקופה חסירה ט"ז יום כו' דאתקופת ר' אדא לבד קאי ולא אתקופא דידי' כלל (וכ"ש דקשה לפרש כן לשמואל עצמו בתקופת השנה דכתיב בתורה וכמ"ש) ואם נאמר דהך דאמר שמואל משמי' דר"י הנ"ל דאם היתה תקופה חסירה ט"ז יום מעברין מיירי עם צירוף האביב או פירות האילן ג"כ והך דר"י דגיטין ל"א הנ"ל בתקופה לבד קאמר וכמ"ש התוס' הנ"ל שם באמת וכמש"ל (וא"כ שפיר מצ"ל ודאי דהך דשמואל בסנהדרין אליבא דר"י הנ"ל דג"כ בתקופה דידי' קא מיירי באמת וכמ"ש) א"כ צ"ע לפ"ז בעיקר קושית הש"ס בסנהדרין י"ג הנ"ל דפריך אהא דא' שמואל משמיה דר"י הנ"ל דגם בחסירה ט"ז יום מעברין מאידך ברייתא דתני אליבא דר"י הנ"ל דבחסירה עד עשרים יום דוקא הוא דמעברין ע"ש ולמ"ש לכאורה הרי שפיר י"ל דהך קמייתא דשמואל משמי' דר"א דא' דגם בט"ז יום מעברין מיירי בצירוף האביב או פירות האילן דוקא ואידך דר' יהודה דבעשרים יום הוא דמעברין והיינו כשחסירה תקופת תמוז עשרים יום ונופלת תקו' תשרי בכ"א (וכמ"ש רש"י ז"ל שם דכיון דס"ל לר' יהודה יום תקופה גומר א"כ ליכא אף מקצת חג בתקופה חדשה) י"ל דאיירי בתקופה לבדה ומשום דכשנפלה תקו' תשרי בכ"א אשתכח דנפל ג"כ תקופת ניסן בט"ז וא"כ אית בי' תרתי משום פסח ומשום חג וכמש"ל (והוה א"ש טפי לפ"ז גם הך דר' יהודה בתוספתא דסנהדרין שכ' בב"ר הנ"ל דבין הך דר"י בש"ס דילן ובין הך דר"י דבתוספתא הנ"ל י"ל דתרוויהו חד טעמא נינהו משום דבכה"ג איכא תרתי משום פסח וחג וכמ"ש רק דבאמת נראה דבתוספתא הנ"ל טס"ה וצ"ל ר' יוסי במקום ר' יהודה ור' יהודה במקום ר' יוסי וכבש"ס דילן הנ"ל שהרי מצינו עוד לר' יהודה באידך ברייתא דסנהדרין י"ג שם דס"ל דיום תקופה גומר וא"כ ודאי דלדידי' לא צריך שתהי' חסירה תקופת טבת ט"ז יום דבחסירה ט"ו סגי דמה"ט א' בש"ס דילן אליבא דר' יוסי בזה דע"כ ס"ל דיום תקופה מתחיל ע"ש) ועכ"פ כיון דס"ל לר' יהודה דיום תקופה גומר א"כ כל שנפלה תקפה תשרי בכ"א בו או בג' שעות בלילה הרי ע"כ תו לא אשתכח דנפלה תקו' ניסן בתחילת ליל ט"ו בו רק בתחילת יום ט"ו ותו ליכא אביב של תקופה גם במקצת חדושה של לבנה ומשו"ה אפשר דבכה"ג מעברינן לר' יהודה משום התקופה לבדה ומשום דאית בי' תרתי וכמ"ש) -- ואמנם בזה י"ל בפשוטו דעיקר קושית הש"ס הוא דאם נוקמא לאידך דר' יהודה דבחסירה עשרים יום מעברין דבתקופה לבדה קאמר וכמ"ש א"כ עכ"פ תקשה בפשיטות בזה מאידך דר"י דבגיטין ל"א הנ"ל דמוכח התם להדיא שמשכח"ל לדידי' שתמשך תקופת תמוז גם לאחר החג וע"כ צ"ל דס"ל דעל התקופה לבדה אין מעברין אף בתקופת טבת ותמוז יחד וכמ"ש התוס' שם וא"כ צ"ל דהך דר' יהודה דא' דבעשרים יום מעברין ע"כ דבצירוף האביב או פירות האילן קאמר והשתא תקשי שפיר אהך דא' שמואל משמי' דר' יהודה דגם בחסירה ששה עשר יום מעברין שהרי גם בצירוף האביב ופה"א ס"ל בהך ברייתא דאין מעברין רק כשחסירה עשרים יום וכמ"ש וא"ש קושית הש"ס אהא דשמואל הנ"ל בפשיטות בזה דעיקר סמך הש"ס בהא על אידך דר' יהודה דגיטין ל"א הנ"ל וכמ"ש ובזה נ"ל לומר חדא מגו חדא באמת דהנה בעיקר קושית הש"ס אהא דשמואל משמי' דר' יהודה הנ"ל יש לדקדק לכאורה דכיון דהא ודאי דא' שמואל דאין מעברין אא"כ היתה חסירה ששה עשר יום ד"ר יהודה כו' בלא ספק כי לשמואל הי' לו איזה ברייתא דמתנייא בשם ר' יהודה ור"י הכי (וכן כ' הגאון מהרי"ב ז"ל בספרו קשות מיושב בהך סוגיא להדיא דאע"ג דמייתי לה בש"ס בהך דשמואל לפלוגתא דר' יהודה ור"י הנ"ל בלשון מימרא אפ"ה ע"כ ברייתא היא והוי כמו דאמר שמואל תניא אין מעברין כו' ע"ש) וא"כ צ"ע לכאורה בעיקר הקושיא בזה שם מאידך ברייתא דפלוגתא דר' יהודה ור"י הנ"ל אהך דשמואל בשם ר' יהודה הנ"ל וכדמסיק בש"ס שם בקושיא אהך דשמואל הנ"ל בזה דהרי כיון דבאמת גם הך דשמואל בשם ר' יהודה הנ"ל נמי ע"כ דברייתא היא וכמ"ש וא"כ אין זה קושיא כלל עלי' דשמואל עצמו מידי בהא רק דהברייתות עצמן הוא דקשיין אהדדי אליבא דר' יהודה בזה (והגאון מהרי"ב ז"ל כ' שם דבאמת י"ל דמה"ט לא אסיק בתיובתא בהא (אף שהרשב"ם ז"ל בב"ב נ"ב כ' דכל היכא דקמותיב מברייתא ע"ד אמורא שייך למימר תיובתא ע"ש) משום שהברייתות בעצמן מתנגדים בזה ואין הקושיא על שמואל בעצמו ולכן מסיק רק בקשיא ע"ש אבל מ"מ עכ"פ יש לנו ליישב פירש"י ז"ל שכ' להדיא כאן דקשיא לשמואל כו' ע"ש) אבל למ"ש א"ש בפשיטות באמת דודאי דעיקר הקושיא הוא רק לשמואל לשיטתו לבד בזה דהרי כבר כ' דבהך רומיא דד' ר' יהודה בשתי הברייתות הנ"ל הי' לנו ליישב בפשיטות לכאורה דהך קמייתא דר' יהודה דא' דגם בחסירה ט"ז יום מעברין מיירי בצירוף האביב או פירות האילן דוקא ואידך דר' יהודה דבעשרים יום דוקא הוא דמעברין מיירי בתקופה לבדה ומשום דכשנפלה תקופת תשרי בכ"א נפלה גם תקופת ניסן בט"ז ואית בי' תרתי משום פסח ומשום חג וכמ"ש וא"ש ואין להקשות על זה מאידך דר' יהודה דבגיטין ל"א הנ"ל דנראה דמשכח"ל לר' יהודה גופי' דמשכה תקופת תמוז עד לאחר החג וכמ"ש די"ל דההיא בתקופת שמואל לחוד הוא דקמיירי ר' יהודה שם דודאי דמשום תקופת שמואל אין מעברין כלל והנהו ברייתות דר' יהודה דבסנהדרין הנ"ל בתקופת ר' אדא הוא דקמיירי דוקא דעל תקופת ר' אדא ודאי דמעברין בהנהו גווני דמיירי ר' יהודה התם ולק"מ אהדדי כלל באמת אבל לשמואל גופי' דאיהו דקמייתי לי' להך ברייתא קמייתא דר' יהודה הנ"ל ודאי פריך שפיר בפשיטות דהנה כבר כתבנו דאליבא דשמואל גופי' מלבד דודאי שהדבר דחוק מאד לפרש לדידי' לסתם פלוגתא דתנאי דאשכחן דפליגי בעיבור השנה שעל ידי התקופה דלא מיירי בתקופה דידי' כלל רק בתקופת ר' אדא לבד אולם דחוק עוד יותר באמת לאוקמי אליבא דשמואל עצמו לעיקר תקופה דכתי' בתורה (שהוא קרא דתקופת השנה דכתיב בפ' תשא דפליגי בי' הני תנאי הנ"ל) דלא איירי קרא מידי בתקופה דידי' כי אם בתקופת רב אדא הנ"ל ולא יהי' נזכר תקופה דשמואל עצמו בתורה כלל ולכן אין ספק בזה דעכ"פ אליבא דשמואל גופי' ודאי דע"כ מוקמינן לסתם פלוגתא דהנך תנאי דפליגי