ראשית בכורים קיח

דבחולין צ"ג (כמו שפירש"י ז"ל שם דהיינו הגידין שנוטלין מן הכתף שאסורין רק משום דם וכדא' התם דידא כו' משום דמא*) וכן מ"ש מן מזרקי הצואר שהוא ג"כ משום דם (וע"ש ברש"י ד"ה דלועא) וא"כ הרי חשבו להדיא גם גידי דם בנ"א גידין אלו וגם הרי חשבו כל הגידין של חלק הפנים ג"כ בחשבון זה וכמ"ש וא"כ עכ"פ אין לתמוה כ"כ על הב"י הנ"ל שכ' שד' הרוקח כד' הגאון בזה דבאמת הרי גם גידי דם נכללין בחשבון זה לד' הגאונים ז"ל וכמ"ש

אמנם עיקר החשבון שם שבס' אור זרוע הנ"ל אינו מדוקדק כלל בזה והוא ז"ל עצמו כ' על זה שאינו יודע החשבון הנ"ל היטב שהרי עדיין יש חוטי הקנוקנות וחוט שתחת הלשון ע"ש (שהוא ג"כ בכלל חוטי דלועא וע"ש ברא"ש ז"ל סי' ח' ובד"ח שם) ובאמת אחר שחשבו בזה גם הגידין שבחלק הפנים וכמש"ל הנה ודאי שהיו יכולין למצוא בכל חלקי הבהמה עוד כמה גידין החסורין ג"כ וע"ש ברוקח וצ"ע (ובהגה' אשר"י פ' ג"ה ס' ט"ז הועתק בקוצר שם מד' האו"ז הנ"ל בטעות שכ' שם דמניין החוטין האסורין בבהמה נפקא מינה לבד הקנוקנות וחוטי הלשון מא"ז ופשוט דטס"ה דבמקום נ"א שכ' באור זרוע הנ"ל כ' בדפוס בטעות "נ"מ" ושוב העתיקו הר"ת נפקא מינה' וצ"ל נ"א באמת כמ"ש באור זרוע הנ"ל (והוגה כן קצת בזה בד' ווילנא ע"ש)]: (ובכ"מ פ"י מה' קרבן פסח הי"א היה נראה קצת שהיה לו איזה גירסא משונה בזה בתוספתא פ"ז דפסחים ה"א דבמקום נצלה היה גורס ניטל ובמקום נא היה גורס נ"א ע"ש בכ"מ ודו"ק (ואמנם באמת דמלבד שרחוק הדבר מאוד לומר שגם בתוספתא יהיה איזה רמז למניין הגידין הנ"ל שלא נתחדש באמת המניין הלז רק מד' הגאונים לבד וכמש"ל אבל באמת בתוספתא במקומו שם נראה להדיא דעיקר הגי' ודאי צ"ל כמש"ש לפנינו בתוספתא הנ"ל ואין שום מקום בזה לגי' המשונה הנ"ל כלל וצ"ע ואכמ"ל) ואמנם לדינא נודע בזה אשר גם הגידין שאינם נחשבין בכלל איסור גיד הנשה הם לכ"ד והנה ראיתי לציין בעז"ה בלוח זה בקצרה שמות כל החתיכות שבירך (בלשון הרגיל בפי המנקרים בזה לקרות אותם כן) שכל הגידין האסורין הללו נמצאין בהם. וכמה גידין אסורין נמצאים בכל אחד מן החתיכות האלו. ומאיזו איסור הם אם משום חלב או משום דם או מגיד הנשה כו' שיש הרבה חילוקי דינים באמת בין כל אחד ואחד מהם (וכגון בהנך דמשום חלב דאין צריך לנקרן בחיה (וע' בהגהות אשר"י ר"פ גה"נ ובשו"ע ס' ס"ה ס"ק ה' בהג"ה) וכן בגידי דם דא' בש"ס שם צ"ג דהני דמשום דמא אי מחתך להו כו שפיר דמי (אבל הנך דמשום חלב וגה"נ לית להו תקנתא ע"ש) (ובדרכי משה ס' ס"ה אות ז' כ' בשם או"ה הארוך בזה דלכתחילה גם בגידי דם אין לסמוך על החתיכה כלל אלא צריך ליטלם משם דוקא כו' ע"ש) והני דמשום גיד הנשה הפנימי חייבין עליהם וגיד הנשה החיצון וחלב גה"נ אסורין מדרבנן לבד וע' בב"י ס' ס"ה מ"ש בזה (וכן בגידי חלב וכמ"ש הרמב"ם ז"ל בפ' ז' מה' מאכלות אסורות הט"ז דאו דאינן רק מדרבנן או שאסורין גם מן התורה מריבויא דכל חלב אבל אין חייבין עליהם וכמו חצי שיעור ע"ש): (ואמנם פשוט דבכל הגידין האסורין אין שום חילוק בין בהמות זכרים לבהמות נקבות כלל ואף בגיד הנשה וע' רש"י חולין צ' ד"ה שלמים שכ' דנ"ל דחטאת גרסי' התם כנאכל בעזרה כו' והרי חטאת יחיד נקבה היא אלמא דפשוט דגה"נ נוהג גם בנקיבות (ומיהו י"ל דמיירי בשעיר נשיא דזכר הוא או בשעירי המועדות שכל חטאות הציבור זכרים הם) וע' עוד בכריתות כ"א דא' התם הרי חיה דחלבה מותר ודמה אסור ואלא משום דלית בו איסור גיד הנשה והרי עוף דלית בי' איסור גיד הנשה ודמו אסור כו' ומדלא נקט בפשיטות התם בחיה גופא דקעסיק בה ולמיפרך עלה מחיה נקבה דלית בה נמי לא איסור חלב ולא איסור גיד כלל ואפ"ה דמה אסור ש"מ דגם בנקבה ודאי נוהג איסור גה"נ כבזכרים וע"ש וכן מוכח בפשיטות מד' התוס' בחולין ס"ט ד"ה או שכ' דל"ד תרי איסורי דאיכא נמי גיד הנשה ע"ש ואף שהתוס' ס"ל התם דאליבא דכו"ע בעי לה אף למ"ד דאין חוששין לזרע האב (ודלא כרש"י שם וע"ש בתוד"ה דאתא ובמהרש"א ובמהר"ם ז"ל שם בזה). וע"כ דפשיטא להו ודאי דגה"נ נוהג גם באם ע"ש ועי' בפליתי סוף סי' ס"ה ובשו"ת חתם סופר סי' ס"ט שדחק הרבה להביא ראי' רק מד' החינוך בזה דגה"נ נוהג גם בבהמות נקבות בדרך רחוק מאוד ע"ש (ולהוציא מד' המנקר שהי' בזמנו של הגאון בעל כו"פ ז"ל שהרעיש העולם בזה לומר על גיד אחר (שאינו נמצא רק בזכרים לבד) שהוא הגיד האמתי ע"ש) ולמ"ש בעז"ה אין צורך לזה כי מוכרח באמת כן גם בכ"מ בש"ס ואכמ"ל (ועכ"פ בטלו ד' המנקר הנ"ל בזה וא"צ לד' הפליתי הנ"ל כלל שם) ובעיקר הדין אם נשים מצות בלאו דגיד הנשה אין צורך ג"כ להביא מד' החינוך כלל בזה וע' חולין צ' דגה"נ של שלמים מכבדו לאמה ואם איתא יאכלוהו הנשים דהרי חזה ושוק של שלמים נאכלין לנשיהם ג"כ וכן מוכרח מגידי פסח ע"ש ואכמ"ל ובמק"א יבואר אי"ה: שמות כל חלב דם גיד הנ' גדה"נ חלב גה"נ סך החתיכות הפנימי החיצון גה"נ שא"נ הכל ____________________________________________________________ ביד ---- ---- 6 4 ----- ----- 10 בקאצקע 1 8 ----- 1 ----- ----- 10 בווישן בראטן ---- 2 4 2 4 1 13 בקושליץ 3 2 ----- ---- ----- ----- 5 בלעדוויץ 4 2 ----- ---- ----- ----- 6 בברעטיל באצינע ---- ---- ----- ---- 1 ----- 1 בפריליטקא ---- ---- 1 1 ----- 3 5 על הקנאכין ---- ---- ----- ---- ----- 3 3 בקלין ובשייטיל ---- 1 ----- ---- 1 ----- 2 בזנב 1 ---- ----- ---- ----- ----- 1 סך הכל מן הגידין האסורין 9 15 11 8 6 7 56 ___________________________________________________________ *) הגה"ה ומ"ש בהלוח שביד מונח הגיד הנשה היינו חתיכת בשר שעל כף הירך (על עצם הקולית) הנקרא יד וגידין שבו הם כמו ט' וש' אדער ואגודל כנודע (ומ"ש בבית יצחק ס' ה' ס"ק י"א שבגה"נ (שהוא היד) שלשה טס"ה וצ"ל ששה ע"ש) והוויישין בראטין מולח תחת היד סביב עצם הנז' (ובב' חתיכות שבו הנקראים צעך בראטין וקייליכדיקע ברעטיל מונחים ח' גידין מגה"נ פנימי וחיצון ואינך ובחתיכת בשר אלי' שבו מונחים ב' גידין משום דם וג' משום חלב גה"נ ובס"ה י"ג) ובקלין שסביב העצם הנז' יש גיד א' כצורת עקרב משום חלב גה"נ (ולא כמש"ש בעמ"ז אות כ"א שהוא משום גה"נ ע"ש) והשייטיל מונח על הקלין וגיד שבו הוא משום דם, והקושליך מונח על הצלעות קטנות לצד חוץ והלעדוויץ (כהוא הלונביל שברש"י חולין צ"ג ע"ש) מונח תחת הצלעות קטנות והסמוך לשדרה אסור לגמרי ואותו שלפנים לצד החלל הוא הכשר רק שיש בו ד' גידין משום חלב (היינו משום שיונקין מתרבא דתותי מתני ודקליבוסתא שחייבין עליו וע"ש ברש"י הנ"ל, ולא כמ"ש בב"י הנ"ל שהוא משום חלב גה"נ ע"ש) וב' משום דם והקאצקע מונח ג"כ סמוך לכף הנ"ל (וגיד החיצון שבו הוא כמו ך' שגגו הוא משום גיד ואורכו משום דם) והברעטיל באצינע (מונח תחת הכיס בזכר ותחת הכחל בנקבה) וגיד שבו אסור משום שיונק מחלב גה"נ ובפריליטקא ועל הקנאכין מונחים ח' גידין וששה מהם הם מהגידין שא"נ (והם על העצם האמצעי שהגה"נ נמשך עד הצה"ג והטשיך כנודע) ונמצא שיש בכל ירך נ"ה גידין האסורין (לבד הגיד שמשום חלב שבזנב) וסימן להם וזה לכם הטמא וכולם נוהגין בירך של ימין ובירך שמאל ונמצא שכל הגידין האסורין שבחלק האחורים הם קיא וסימן להם "גידי חלב דם, (וגידי ר"ל גם גידי הנשה) ובחיה שחלבה מותר אין צריך לנקר כל י"ז הגידין שמשום חלב וסימן להם ט"וב למאכל ובעיקרי הדינים של כ"א ואחד מהם אכמ"ל ויבוארו במק"א אי"ה: