ראשית בכורים קיז

דשמעה מדרב הנ"ל ע"ש) וא"ש הסוגיא דעירובין הנ"ל בפשיטות דשפיר קשיא ליה התם מדריב"נ הנ"ל בזה וכמ"ש בעז"ה

ועכ"פ א"ש בפשיטות בזה ד' הרמב"ם ז"ל בפירושו הנ"ל דאף דאר"ג במשנה הנ"ל דגם אם התחילו להתענות באותו היום עצמו אין מפסיקין מ"מ ר' יהושע פליג באמת אדר"ג בהא וא' דמפסיקין ג"כ ומשו"ה בהך עובדא דגזרו תענית בחנוכה בלוד אף שנראה שכבר התחילו להתענות אז אפ"ה ביטל והפסיק ר' יהושע את תעניתם אז וא"ל צאו כו' דלטעמי' אזיל דפליג באמת אדר"ג בהא וכמ"ש בעז"ה.----- ועוד היה אפשר לומר קצת בזה דבאמת כבר כ' דהריטב"א ז"ל תמה שם ע"ד הרמב"ם הנ"ל ג"כ דמאיזה טעם יאמרו כלל בזה דאם התחילו אין מפסיקין אף כשלא התחילו להתענות אז רק איזו שעות ביום לבד (ור"ל אף למ"ד דבשלש שעות דוקא הו"ל התחלה אז וכמ"ש) דכיון דעדיין לא עבר אז רובו של יום בקדושה ודאי דיש להם להחזיר מטעותם בזה ולהפסיק התענית אז וכמש"ל בשם הריטב"א ז"ל הנ"ל ולענ"ד י"ל דאולי תליא באמת בהך פלוגתא דתנן ברפ"ג דתענית הנ"ל בהתחילו להתענות וירדו להם גשמים אז דלת"ק אף שלא התענו רק עד לאחר הנץ החמה צריכין להשלים באמת אבל ר' אליעזר פליג התם וא' דדוקא כשהתענו אז עד לאחר חצות ישלימו ור' טרפון עבד עובדא כותי' דר"א בזה שם (וע"ש בש"ס ד' כ"ה בזה) וא"כ י"ל דבאמת כי היכי דפליגי בהכי בירדו להם גשמים אז ה"נ דפליגי בזה כשהתחילו להתענות בטעות אז כמו בחנוכה וכמ"ש והשתא א"ש דר' אליעזר שם בסוגיא דר"ה י"ח הנ"ל לטעמי' בזה דא' דדוקא כשהתענו עד לאחר חצות הוא דישלימו אז ובהך עובדא דחנוכה בלוד נראה דקודם חצות היה עדיין ולהכי הפסיק ר' אליעזר אז את תעניתם באותו היום דכיון דעדיין לא עבר אז רובו של אותו יום בקדושה כלל אין צריכין להשלים לר' אליעזר באמת וכמ"ש והא דמפרש הש"ס אליבא דר"ג דא' דאם התחילו אין מפסיקין דאפי' בשעה אחת לבד הו"ל התחלה בזה (וכמ"ש הרמב"ם ז"ל הנ"ל) י"ל דאולי ס"ל כת"ק דר"א הנ"ל באמת דאפילו אם לא התענו רק עד לאחר הנץ החמה לבד שפיר מקרי התחלה בהכי ושעה א' דקאמר היינו מעמוד השחר עד לאחר הנץ החמה לבד שהוא שיעור שעה אחת בערך (וע' פסחים צ"ד דאר"י דמעלות השחר עד נץ החמה הוא ד' מילין שהוא מעט יותר משעה כנודע וצ"ע) ועכ"פ א"ש ד' הרמב"ם ז"ל בזה דלא תקשה לפירושו הנ"ל מהך עובדא דגזרו תענית בחנוכה דבר"ה י"ח הנ"ל אהך מתניתין דתענית הנ"ל וכמש"ל די"ל בפשיטות דר"ג ס"ל באמת כמ"ד דהתחלת התענית הוה רק כמעמוד השחר עד הנץ החמה לבד ור' אליעזר בר"ה שם לטעמי' בזה דס"ל דעד חצות עדיין לא הו"ל התחלה בזה כלל וכמ"ש

וגם למ"ד בתענית שם דהתחלה הו"ל כשהתענו ג' שעות דוקא (לפי' הרמב"ם ז"ל הנ"ל בזה וכמש"ל) דקשיא לי' להריטב"א ז"ל הנ"ל בזה דמאי ענין לחלק כלל בין ג' או ד' שעות דהכי כיון דעדיין לא עבר רובו של יום כו' וכמש"ל ואמנם למ"ש רש"י ז"ל בתענית כ"ה דה"ט דמ"ד דמן חצות ואילך דוקא חל התענית משום דחצות זמן סעודה היא ומשו"ה כשלא אכלו עד לאחר חצות חל התענית כיון שלא סעדו בזמן סעודה ע"ש (ואינו מפרש כהירושלמי שם בזה משום דלאחר חצות כבר עבר רובו של יום בקדושה ע"ש). א"כ י"ל לכאורה דה"ט דמ"ד דעד לאחר שלש שעות הו"ל התחלה וכמ"ש משום דבאמת מסיק ר"פ בשבת ד' י' ובפסחים י"ב דהא דתניא התם דששית מאכל כל אדם דאיפוך בזה וצ"ל דרביעית מאכל כל אדם וששית מאכל ת"ח ע"ש. וא"כ אפשר לומר דהא דא' דבשלש שעות הו"ל התחלה דר"ל כשעבר שלש שעות כבר והתחילו להתענות בתחילת שעה הרביעית קצת דאז כבר חל התענית משום דבתחילת שעה הרביעית הוא זמן סעודה לכל אדם באמת וכר"פ הנ"ל (ומ"ש רש"י שש שעות צע"ק לכאורה שאינו רק לת"ח לבד וכמ"ש ואולי דכיון דיש עכ"פ קצת בני אדם דלא אכלי עד ההיא שעתא כמו ת"ח ע"כ ס"ל דאינו ניכר כ"כ התענית עדיין עליהם כשלא התענו גם עד אותו הזמן אז ומ"מ למ"ד דגם לאחר ג' שעות לבד שפיר הו"ל התחלה בזה וכמ"ש. י"ל בפשיטות בזה דס"ל דבתר זמן סעודה דרוב בני אדם מיבעי לן למיזל בהכי וכיון דלרוב ב"א עכ"פ הו"ל אז זמן סעודה בתחילת שעה רביעית וכשהתחילו להתענות בתחילת השעה הנ"ל ג"כ חל התענית עליהם אז שפיר וכמו למ"ד דעד לאחר ש"ש דוקא הו"ל התחלת התענית בזה משום דהו"ל זמן סעודה אז לת"ח עכ"פ וכמ"ש)

ובאמת מ"ש רש"י ז"ל מזמן סעודה בזה אף שהוא נגד ד' הירושלמי הנ"ל וכמש"ל נראה דיצא לו לפרש כן שם מהא דא"ר יוסי התם דקודם תשעה שעות לא ישלימו שכן מצינו באחאב כו' ופירש"י דר"ל שאין לך אדם שאין תענית חל עליו עכ"פ מתשעה שעות ואילך אפילו אותם שדרכם לאכול רק בתשעה שעות ביום כו' ע"ש וא"כ י"ל בפשיטות דהיינו נמי טעמא דרבי יהודה ורבי אליעזר הנ"ל בזה דס"ל דבחצות לבד תליא וכמ"ש משום דבחצות הו"ל זמן סעודת ת"ח עכ"פ וכמ"ש וא"כ שפיר י"ל דהיינו נמי טעמא דמ"ד עד לאחר ג' שעות ישלימו משום דרביעית הוא זמן סעודה לכל אדם וכמ"ש וצ"ע

ותשלום כל הדברים הללו מבואר לעיל (ד' ל"ז) בעז"ה ע"ש. וכאן ראיתי להביא בעז"ה לוח קצר מכל הגידין האסורין שנמצא בחלק האחורים בכל בהמה והם גידי חלב ודם וגיד הנשה הפנימי הסמוך לעצם הקולית שחייבין עליו כדא' בחולין צ"א ע"ש) וגיד החיצון (הסמוך לבשר שאין חייבין עליו כדא' בחולין שם. וכ"ה בשו"ע ס' ס"ה ס"ק ח' ע"ש ובתוספתא פ"ו ה"ג הגי' להיפך דבחיצון חייבין ובפנימי אין חייבין וע' חולין צ"ג דרמי נמי התם אהדדי במקומות שלהם בזה ומשני לה ע"ש. (וצ"ע אם יש מקום ליישב בהנך שינויא דהתם גם הרומיא מתוספתא הנ"ל שכ' ואכמ"ל בזה) והגידים האסורין משום חלב גיד הנשה (שישראל קדושים נהגו בו איסור כדא' בחולין שם ובשו"ע שם) והגידין הנקראים בספרי המנקרים בשם גידי הנשה שאינם נחשבין (ור"ל שאינם נחשבים במנין נ"א גידין האסורין שנחשבו בד' הראשונים ז"ל בזה וע' בב"י ס' ס"ה בשם הרוקח ז"ל ס' ס"ט (צ"ל ת"ט) שכ' שדקדקו החכמים שבכל בהמה נמצא נ"א גידין האסורין והם כ"ה מצד זה וכ"ה מצד זה ואחד בתוך האלי' וסימנם אל תאכלו נ"א עכ"ל הרוקח והב"י ז"ל בשמו שם

והנה המנין של הנ"א גידין האלו שחשבו הראשונים ז"ל נודע בכל ספרי המנקרים בזה שהן האחת עשרה גידין של גיד הנשה הפנימי ושש של חלב גיד הנשה ושמונה גידין האסורין משום חלב שבחלק אחורים שבכל ירך לבד (וכמו שיבואר החשבון שלהם בהלוח להלן בפרט אבל כל גידי הדם וכן גידי החלב שנמצאים עוד בכ"מ בבהמה לא באו במניין הנ"א גידין הללו כלל כנודע) שהם כ"ה בכל צד ובס"ה הם נ"א עם גיד החלב שבאליה (והיינו חוטין שבעוקץ דבחולין צ"ג. שפי' הרא"ם ז"ל בס' יראים (הובא במרדכי פ' ג"ה ס' תר"ס דעוקץ היינו זנב וכמו ניטל עוקצו כו' ואסור משום שיונק מחלב הכליות כו' ודלא כי"מ בזה (והיינו רש"י ז"ל שם) דעוקץ הוא האנק"א ע"ש וע' בב"י ובשו"ע שם ס' ס"ד ס"ק י"ג ובס' ס"ה ס"ק א' דדבריו ז"ל סתרי אהדדי בזה וע"ש בפר"ח ס' ס"ד ס"ק כ' ובפמ"ג ס' ס"ה במ"ז ס"ק ב' וצ"ע)

ואמנם לפ"ז צע"ק על הב"י בס' ס"ה שכ' שדעת הרוקח בזה כד' גאון ז"ל שהביא הטור ז"ל שם בזה ע"ש וצ"ע לכאורה דהרי הגאון ז"ל בגידי דם לחוד הוא דאיירי התם ע"ש בטור בזה וא"כ אין זה עניין להני נ"א גידין שכ' הרוקח הנ"ל שלא נחשבו גידי דם בהם כלל וכמ"ש (ובדוחק י"ל קצת ע"ש) אך באמת בעיקר מנין הנ"א גידין הנ"ל נמצא בתשובת הגאונים ז"ל בחשבון ומניין אחר ומשונה הרבה מהחשבון שכתבו בספרי המנקרי' בזה והוא בס' אור זרוע הגדול הנדפס מחדש כעת בח"א ס' תמ"ט שכ"ש וז"ל וצריך שיהי' הטבח בקי היטב בניקור ויודע מניין החוטין האסורין כמה יש כו' שכך כתוב בתשובת הגאונים שיש נ"א גידין האסורין בבהמה וסימן אל תאכלו נ"א והם ג' במזרקי וג' בזרוע כו' וחשב שם ג"כ כ"ה מצד א' וכן בצד שני ואחד של עוקץ ע"ש והנה מ"ש בחשבון זה גם מהגידין שבזרוע דהיינו חוטין שביד