ראשית בכורים קיג

בטלה מג"ת וכדמוכח בפשיטות שם ג"כ מהא דא' אמש הייתי שונה כו' וא"צ לדחוק בזה ולומר דהדר ביה וכמש"ל רק דגם למסקנא ס"ל לר' יוחנן דלא בטלה מג"ת וכדס"ל בש"ס דינן בהדיא וכמ"ש (וגם בדריב"ל יש סתירה בזה בין ש"ס דילן מהירושלמי בכל המקומות הנ"ל דבר"ה שם ס"ל כר' יוחנן דלא בטלה מג"ת ובירושלמי במגילה ותענית ובנדרים הנ"ל גרסי' בהדיא דריב"ל א' דבטלה מג"ת ע"ש ואולי טס"ה ג"כ בירושלמי שם בזה והפ"מ והק"ע לא הגיהו שם כלל בזה וצ"ע)

ונחזור למ"ש דעכ"פ א"ש ד' הריטב"א ז"ל הנ"ל דקשיא לי' שפיר ע"ד הרמב"ם ז"ל בחיבורו שפסק כר"י בהא דאין גוזרין תענית בתחילה בה' הנ"ל דאיהו מפרש להך דהורה ר' יוחנן כר' יוסי הנ"ל דקאי רק אפלוגתא דלפניהם ולאחריהם לבד (וכן ראיתי בפי' הקצר הנדפס בגליון הירושלמי בדפוס קראקא הנ"ל שפי' כן דקאי אהך פלוגתא דאר"י דבלח להתענאה לפניו אסור ע"ש) והרמב"ם ז"ל עצמו דפסק כר' יוסי באמת בהך דאין גוזרין תענית בתחילה בה' וכמ"ש אפשר שהי' גורס באמת כגי' שלפנינו בירושלמי הנ"ל דר' יוחנן קאי רק אהך פלוגתא דאין גוזרין תענית בחמישי וכמש"ל וא"ש

ואמנם עכ"פ בעיקר הגירסא דידן בר"ה י"ט הנ"ל בהך פלוגתא דבטלה מג"ת דגרסי' בת"ק דר' יוסי דברי ר' מאיר בהדיא הנה כבר כתבנו דבחמשה מקומות הנ"ל לא נזכר שם ד' ר"מ כלל בזה רק ד' סתם ה"ק דר"י וא"ש דאפשר דאה"נ דר' מאיר עצמו כר' יוסי ס"ל בהא באמת ומשו"ה לא פליג אהך מתניתין דתענית ט"ו הנ"ל בהא דתנן דאין גוזרין תענית בחנוכה ופורים וכמ"ש דמשמע דדוקא בחנוכה ופורים לבד הוא דאין גוזרין בהם תענית אבל בכל היו"ט שבמג"ת שפיר גוזרין בהם תענית על הציבור וע"כ שהוא משום דבטלה מג"ת בזה"ז וכמ"ש ולא פליג ר"מ עלה כלל משום דאפשר דאיהו נמי ס"ל כר' יוסי בהא וכמ"ש וא"ש

אבל עכ"פ הא ודאי דע"ד הגאון בעל חתם סופר ז"ל בס' קס"ג ובס' קצ"א הנ"ל נראה דקשיא לדידי' טובא מסתם מתני' הנ"ל דלא קתני רק חנוכה ופורים לבד דאין גוזרין בהם תענית על הציבור בזה"ז ולא נזכר כלל שם ובשום מקום גם מאינך ימים טובים שבמג"ת שאין תלוין במקדש כלל כמו יום כ"ח באדר הנ"ל (ואידך יו"ט שאבאר להלן אי"ה דלא תליין ג"כ במקדש כלל) ובאמת כבר הרגיש הוא ז"ל בעצמו שם בס' קצ"א הנ"ל בזה וכ וז"ל אלא שי"ל קצת דא"כ מ"ט אין זכר למו גם בזה"ז ובש"ס לא אמרו אלא חנוכה ופורים ולא הזכירו כ"ח אדר עכ"ל (ומש"ש ליישב בזה דאולי לא נתפשט היום טוב (דכ"ח אדר הנ"ל) בכל ישראל רק במקום הגזירה לבד עכ"ל הוא תמוה מאוד דא"כ לא פריך מידי _________________________ להך הקדמה דכפרים ואין קורין אותה אלא בזמנה כו' וע"ש בקרבן נתנאל אות י"ח שדחק בזה והגאון בעל טורי אבן ז"ל שם כתב בפשיטות די"ל דרב ס"ל באמת כר"ע בריש מגילה שם דלדידי' אפי' בזה"ז איתא להאי תקנתא דהקדמת כפרים ע"ש

אבל מ"מ יש לבאר דבמאי פליג רב בזה על הך טעמא דא"ר יוחנן אליבא דחכמים התם דבזמן הזה הואיל ומסתכלין בה אין קורין אותה אלא בזמנה וכמ"ש רש"י ז"ל שם שלא יבואו למנות שלשים יום לפסח מיום קריאת המגילה בכפרים ועי"ז יאכלו חמץ בימים אחרונים של פסח ע"ש ונ"ל דרב ור' יוחנן לטעמייהו אזלי בזה דהנה הגאון בעל טורי אבן ז"ל שם בריש מגילה הקשה אהא דאר"י הואיל ומסתכלין בה כו' דאיך יבואו לטעות בזה כלל ולומר דיום הקריאה הוא יום הפורים וממנו ימנו ל' יום לפסח כמ"ש רש"י שהרי הכל יודעין דפורים אסור בהספד ותענית לכל ואלו ביום הקדמת הכפרים קיי"ל שם במשנה ד' ה' דאע"פ שאמרו מקדימין כו' מותרין בהספד ותענית כו' וא"כ הרי היכרא טובא איכא בזה באמת דהכל יודעין דיום הקריאה בכפרים לאו יום הפורים הוא שהרי הותר אז בהספד ותענית כמ"ש וכ' הטורי אבן ז"ל שם די"ל בזה דכיון דבאמת הרי בסוגיא דתענית י"ח הנ"ל פריך הש"ס התם על הך מתני' דאע"פ שאמרו מקדימין כו' מותרין כו' הנ"ל דאיך משכח"ל כלל. שהרי בי"ג אדר הוא יום נקנור ובי"ב הוא יום טוריינוס ואסורין בלא"ה בהספד ובתענית כדא' במגילת תענית פי"ב שם ואף בי"א אסור לר' יוסי עכ"פ משום דהו"ל יום שלפניו ע"ש וא"כ שוב חין שום היכר עוד ע"י ההספד ותענית בימים שמקדימין לקרות כיון דבלא"ה הרי הם אסורין עכ"פ בהספד ותענית משום יו"ט הכתובין במג"ת הנ"ל וכמ"ש (והוסיף הטו"א עוד שם בזה דאף למאי דמסקינן שם דיום טוריינוס בטולי בטלי' כו' מ"מ י"ל דכיון דביום י"ג אדר אי אפשר לקרות המגילה שלא יטעו למנות שלשים יום ממנו שהרי הוא בודאי אסור בהספד ותענית משום דהו"ל יום נקנור כמ"ש א"כ שוב אי אפשר לקרות כלל אף בי"א ובי"ב משום דיום הכניסה לחצאין לא תיקנו רבנן ע"ש בטו"א בזה

) ואמנם כ' הטו"א ז"ל שם בזה דכל זה פשוט שאינו אלא למ"ד דגם בזמן הזה לא בטלה מגילת תענית כלל וא"כ הרי גם בזה"ז אסור ביום י"ג אדר בהספד ותענית משום יום נקנור וליכא היכרא דהספד ותענית כלל כשיקראו ביום ההוא ויבואו עי"ז לטעות בימי הפסח וכמ"ש אבל למ"ד דבזה"ז בטלה מג"ת באמת א"כ שוב ליכא למיחש כלל לתקלה דחמץ בזה"ז כשיקראו המגילה בי"ג אדר דהרי שפיר איכא היכרא בודאי שאינו יום הפורים מדמותר אז בהספד ותענית בזה"ז דבטל יום נקנור באמת וכמ"ש ולכן כ' הטו"א שם דצ"ל לפ"ז באמת דר' יהודה (ולמסקנא דר' אשי שם הוא ר' יוסי בר' יהודה) דא' בברייתא הך טעמא דהואיל ומסתכלין בה כו' דע"כ דס"ל כר' מאיר בהא דלא בטלה מג"ת ולכן ליכא היכרא וכמ"ש עכ"ד הטו"א ז"ל שם והנה קיצר הטו"א שם בזה במקום שהי' לו להאריך ולבאר דעכ"פ א"ש בפשיטות בד' ר' יוחנן שם דא' נמי הך טעמא דהואיל ומסתכלין בה לרבנן דהתם דבאמת לשיטתו הוא בזה דאיהו דא' בר"ה שם דלא בטלה מג"ת וליכא היכרא לדידי' בזה וכמ"ש וא"כ הדבר פשוט לפ"ז דאין צריך לדחוק כלל בזה גם בהא דרב דא' דמגילה שלא בזמנה כו' הנ"ל דודאי דאליבא דרב לשיטתו ג"כ דא' דבטלה מג"ת בזה"ז ואיכא היכרא לדידי' בהספד ותענית ביום י"ג אדר דשפיר נוהג אליבא דרב דין הקדמה בכפרים גם בזה"ז בפשיטות דאין לחוש לתקלה דחמץ לדידי' כלל כיון דאיכא היכרא שפיר לדידי' ע"י היתר ההספד ותענית כמ"ש וא"ש דרב ור' יוחנן לשיטתייהו אזלי בזה ואין הכי נמי דלרב לטעמי' ודאי דאיכא הקדמה לכפרים גם בזה"ז וכמ"ש וא"ש ועכ"פ מוכח לפ"ז גם מהך סוגיא דריש מגילה הנ"ל דר' יוחנן ע"כ דס"ל דלא בטלה מג"ת וכגי' הש"ס דילן הנ"ל ולא כגי' הירושלמי דנדרים הנ"ל בזה וכמ"ש וא"ש בזה ג"כ הא דפריך התם בסוגיא דתענית י"ק הנ"ל בפשיטות על הך מתני' דאע"פ שאמרו מקדימין כו' מותרין בהספד כו' דאי בתליסר והא יום נקנור הוא ואי בתריסר יום טוריינוס הוא כו' ולא מוק"ל בפשיטות דמתני' מיירי בזה"ז דבטלה מג"ת והא דמקדימין ליוהכ"נ אתיא כמ"ד בריש מגילה דאפי' בזה"ז איתא להאי הקנתא דהקדמת כפרים וכמש"ל בזה אבל למ"ש דעיקר הגי' באמת כהש"ס דילן בר"ה י"ח הנ"ל בזה דר' יוחנן ודאי דס"ל דלא בטנה מג"ת א"ש הסוגיא דתענית הנ"ל בזה דשפיר מקשה התם הכי בפשיטות מיום נקנור ויום טוריינוס וכמ"ש משום דעיקר הקושיא התם היא רק אליבא דר' יוחנן דאיהו דח' שם דלפניהם אסור כר' יוסי ע"ש ולר' יוחנן ודאי דלא משכח"ל למתני' בזה"ז ג"כ משום דאיהו הרי ס"ל דלא בטלה מג"ת כלל וכמ"ש וא"כ אף אם נאמר דמתני' ס"ל כר"ע דגם בזה"ז איתא להאי תקנתא אפ"ה הרי גם בזה"ז אסור בהספד ותענית לר' יוחנן בהנך ימים שלפני הפורים כיון דס"ל דלא בטלה מג"ת כלל ואין לומר דמתני' אתיא רק כהך תנא דא' בטלה מג"ת באמת ור' יוחנן ס"ל כאידך תנא בהא שהרי עקר הקושיא התם הוא מדא"ר יוחנן דהלכה כסתם משנה ע"ש וא"כ אכתי תקשה עלה דר' יוחנן מסתם משנה הזאת בהא דאר"י דלא בטלה מג"ת והסת"מ ע"כ דס"ל דבטלה מג"ת ולהכי מקשה שם אהא דר' יוחנן בפשיטות בזה וא"ש וכמ"ש בעז"ה: