ראשית בכורים קיא

יו"ט הכתוב במג"ת אין גוזרין בהם תענית על הציבור כלל גם בזה"ז כמו בחנוכה ופורים (ואף שנראה דבאמת אתיא הך מתני' כר יוסי דאיירי לעיל מינה התם דאמר ר' יוסי כשם שאין הראשונות כו' וא"כ שפיר י"ל בפשיטות דגם הך סיפא דמתניתין דאין גוזרין תענית בחנוכה ופורים כו' דר' יוסי עצמו הוא דתני לה לכולה מתני' ומשו"ה לא קחשיב אלא חנוכה ופורים לבדם דאלו כל שאר יו"ט שבמג"ת בטלו בזה"ז לדידי' וכמ"ש אבל מ"מ אכתי הו"ל לר' מאיר (דאיירי. נמי בסיפא דמתניתין בזה כמש"ל) לאפלוגי נמי על הת"ק בזה ולומר דגם בכל יו"ט הכתוב במג"ת אין גוזרין בהם תענית על הציבור גם בזה"ז כמו בחנוכה ופורים כיון דלר"מ לא בטלה מגילת תענית כמ"ש וצ"ע)

[אלא דבעיקר הגירס' שלפנינו בברייתא דר"ה י"ט הנ"ל דבת"ק דר' יוסי דא' דהימים הכתובים במג"ת אסורין גם בזמן שאין בהמ"ק קיים גרסי' בהדיא ד' ר' מאיר בגי' שלפנינו אבל באמת הנה ברייתא זאת הובאה עוד בחמשה מקומות ובשום מקום לא גרסי' שם ד"ר מאיר כלל בזה והוא במגילת תענית פ"ה ה"ו ובירושלמי שקלים פ"ד ה"א ובמגילה פ"א ה"ד ובתענית פ"ד ה"ד דבכל המקומות הנ"ל לא גרסי' בהך ברייתא ד"ר מאיר כלל. רק דברי סתם ת"ק דפליג עם ר' יוסי בהא ע"ש. (וא"ש בזה ג"כ דלגי' שלפנינו לכאורה תקשי דר' יוחנן אדר' יוחנן דאיך פסק ר' יוחנן בר"ה י"ח שם דלא בטלה מג"ת ע"ש שהרי הוא כר"מ לגבי ר' יוסי (לגי' דידן) והרי ר' יוחנן פסק בכ"מ כר' יוסי לגבי ר"מ ואפילו בברייתא כדמסיק בעירובין מ"ז ע"ש אבל למ"ש דבאמת לא גרסי' בכל המקומות הנ"ל בדת"ק דר' יוסי ד"ר מאיר כלל בזה א"ש בפשיטות דר' יוסי וסתם ת"ק ודאי דס"ל לר' יוחנן דקיי"ל כסתם דהו"ל כרבים (וכמ"ש בירושלמי דתענית פ"ב הי"ג אהך מתניתין דאין גוזרין תענית בתחילה בה' דלר' יוסי גם בשניות ובאחרונות כן וא' שם דהורה ר' יוחנן כר' יוסי ואמר כ' אלעזר שביק סתמא ועביד כיחידאי ואשכח אח"כ דתנא ר"ח לת"ק בשם ר' מאיר אמר יאות כו' ע"ש (והיינו משום דס"ל לר' אלעזר אליבא דר' יוחנן דאין הלכה כר' יוסי מחביריו כלל רק היכא דיחידאי פליג עלי' לבד וכדא' ר' אלעזר נמי בעירובין מ"ז אהא דא"ר יוחנן דהלכה כר' יוסי גבי כל הנשים יתארסו כו' מכלל דיחידאי פליג עליה כו' וע"ש מ"ו תוד"ה כר"י) וכ"ה בירושלמי פ"ד דיבמות הי"א ע"ש)

[והנה בדרך אגב ראיתי לתמוה על הריטב"א ז"ל בתענית ט"ו שכ' אהא דא"ר יוסי כשם שאין הראשונות כו' הנ"ל דנראה דהלכה כרבנן דיחיד ורבים הלכה כרבים ואיני יודע טעם לד' הרמב"ם ז"ל שפסק בחיבורו כר' יוסי עכ"ל (והנה מ"ש הריטב"א שפסק הרמב"ם בחיבורו כו' נ"ל שדייק לכתוב כן משום דבפירושו באמת כ' הרמב"ם דאין הלכה כר' יוסי בזה ע"ש אך בחיבורו פ"א מהל' תענית ה"ה נראה דפסק כר' יוסי באמת מדכ' שם דאין גוזרין תענית אלא בשני כו' וכן על הסדר הזה כו' וע"ש במ"מ שכ' דפסק כר' יוסי דנימוקו עמו והל"מ שם כ' בזה דהרמב"ם ז"ל לא פסק כר' יוסי בכ"מ באמת דבדין דלקמי' כו' ע"ש והוא כד' הריטב"א הנ"ל דלנגד רבים באמת לא קיי"ל כר' יוסי וכמ"ש אבל יש לתמוה עליהם ז"ל בזה שהרי ד' הרמב"ם ז"ל בחיבורו פשוט באמת בירושלמי הנ"ל דפסק ר' יוחנן בהדיא כר' יוסי בזה וכמ"ש וקושית הריטב"א הנז' הרי הקשה ר"א כן בירושלמי הנ"ל ומסיק דלא פסק באמת כר' יוסי נגד רבים בזה רק נגד ד' ר"מ לבד דת"ק דר' יוסי הוא ר"מ בזה וכמ"ש וא"ש ד' הרמב"ם בחיבורו הנ"ל ולהיפך יש לתמוה על הרמב"ם בפירושו דפסק דלא כר' יוסי בזה וכמ"ש והרי הוא נגד ד' ר' יוחנן בירושלמי הנ"ל דעבד עובדא כר' יוסי באמת וכמ"ש וצ"ע ואולי אפשר לומר בזה דלהריטב"א ז"ל הי' לו הגירסא בירושלמי דתענית הנ"ל כגיר' הירושלמי ישן (דפוס קראקא שנת שס"ט) שהובא שם הך פיסקא דהור' ר' יוחנן כר' יוסי כו' הנ"ל על משנה הקודמת שם (בהלכה י"ד) ולא על הך פלוגתא דר' יוסי באין גוזרין תענית בתחילה בחמישי כלל רק על פלוגתא דר' יוסי ות"ק שם בלפניהם ולאחריהם דימים הכתובין במג"ת הנ"ל ע"ש (וא"ש באמת דגם בש"ס דילן קא פסיק ר' יוחנן כר' יוסי בהך דלפניהם ולאחריהם דמג"ת בתענית י"ח ע"ש ושמואל דאמר התם דהלכה כר"מ היינו כר"ח דתני לה בשם ר"מ בירושלמי הנ"ל וע"ש ברש"י ד"ה כר"מ שכ' סתם מתני' כו')

ובאמת נראה להכריח קצת דגירס' זו עיקר שהרי בירושלמי ובאמת דמגילה ה"א הד' מייתי התם נמי הך דהורי ר"י כר' יוסי כו' וכל הסוגיא דתענית הנ"ל ע"ש ושם לא נזכר בכל הסוגיא הקודמת הך פלוגתא דר' יוסי ורבנן גבי אין גוזרין תענית בתחילה בחמישי כו' כלל וצריך לדחוק שם דלא מייתי לה התם רק אגב גררא דמייתי לה בתענית נמי בתר סוגיא דלעיל מינה שם (בפלוגתא דאמוראי דהתם אי בטלה מג"ת ע"ש בתעני' ובמגילה בזה) וכיוצא בו מצינו עוד בכ"מ בירושלמי כנודע אבל עכ"פ הוא דחוק טובא באמת לשבושי כולא סוגיא ולומר שהובא שם במגילה רק אגב גררא לבד ולא שייכא התם כלל וכמ"ש אבל לגירסא דהירושלמי הישן הנז' בזה א"ש דבאמת גם בירושלמי דמגילה הנ"ל קא שקיל וטרי לעיל מהך סוגיא שם בפלוגתא דר"מ ור' יוסי בדין דלפניהם ולאחריהם דיומי דמג"ת ע"ש. וא"ש דלגי' הנ"ל קאי ר' יוחנן באמת גם בירו' דתענית הנ"ל רק אפלוגתא דר"מ ור' יוסי בלפניהם ולאחריהם הנ"ל וכמ"ש

אלא דלכאורה היה אפשר לומר דבאמת הא דהורה ר' יוחנן כר' יוסי לא קאי רק עלה דקסליק מינה התם בירושלמי דמגילה הנ"ל דאיירי התם בדין מג"ת בזה"ז אי בטלה או לא ע"ש ובזה פסק ר' יוחנן שם כר' יוסי באמת ולא קאי כלל על פלוגתא דהני תנאי במשנה רק על פלוגתייהו בברייתא דר"ה הנ"ל (והא דא"ר אלעזר עלה דר' יוחנן דשביק סתמא ועביד כר' יוסי אפשר שהי' ר' אלעזר גורס באמת בהך פלוגתא דבטלה מג"ת בסתם ד' ת"ק ור' יוסי ולא ר"מ כלל וכמש"ל דכן הוא בחמשה מקומות הנ"ל באמת. ור"ח דתני לה בשם ר"מ הוא כגי' דידן באמת בר"ה י"ט הנ"ל דגרסי' ד' ר"מ בהדיא בזה וא"כ אי גרסי' בזה ד' סתם ת"ק או ד' ר' מאיר בהדיא תליא קצת בהך דר"א ור"ח הנ"ל דפליגי לפ"ז בגי' זו וכמ"ש)

אבל אם נפרש כן בד' הירושלמי הנ"ל הרי ודאי דתקשה לן טפי בהא דר' יוחנן הנ"ל בזה שהרי לפ"ז יהי' סתירה מפורשת בד' ר' יוחנן בעיקר הך דינא דמג"ת בזה"ז דס"ל בש"ס דילן בר"ה י"ח הנ"ל דלא בטלה מג"ת ובירושלמי בשני המקומות הנ"ל אמרי' דהורה ר' יוחנן כר' יוסי בזה וכמ"ש (ובלא"ה נראה דאין מקום לפרש כן בירושלמי הנ"ל דקאי אהך פלוגתא דבטלה מג"ת הנ"ל דבאמת לא נזכר שם הך פלוגתא דתנאי דהיינו ר' יוסי ות"ק דידי' בדין מג"ת בזה"ז כלל רק פלוגתא דאמוראי לבד נזכר שם בירושלמי הנ"ל אבל לא הובא שם כלל הברייתא דר"ה י"ט דפליגי ר"מ ור' יוסי הנ"ל בזה וע"כ א"א לפרש כלל דהא דאמר שם דהורה ר' יוחנן כר' יוסי דאהך פלוגתא דר' יוסי דבטלה מג"ת קאי התם רק דע"כ לא קאי התם כי אם אפלוגתא דלפניהם ולאחריהם או אפלוגתא דאין גוזרין תענית בתחילה בה' וכמש"ל בזה וא"ש)

אך בהא דר' יוחנן הנ"ל אף דבש"ס דילן בר"ה י"ח פשוט דס"ל דלא בטלה מג"ת וכ"ה בירושלמי במגילה ובתענית הנ"ל דא"ר יוחנן התם אמש הייתי שונה מעשה שגזרו תענית בחנוכה כו' וא"ל צאו והתענו כו' ואת אמרת בטלה כו' ע"ש ומתוך זה הוכרחנו דע"כ לא גרסי' ד"ר מאיר בהך ברייתא הנ"ל דפליג ר' יוסי עלי' וא' דבטלה מג"ת דלא תקשי לן אהך כללא דפסק ר' יוחנן עצמו בעירובין מ"ו דר"מ ור' יוסי הלכה כר' יוסי וכמש"ל וגם מתוך זה נדחה בפשיטות דליכא לפרש כלל בירושלמי הנ"ל הא דא' דהורה ר' יוחנן כר' יוסי דקאי אהך פלוגתא דבטלה מג"ת באמת דא"כ ודאי דתקשה לן בזה דר' יוחנן אדר' יוחנן וכמ"ש אמנם באמת בירושלמי נדרים פ"ח ה"א הנ"ל גרסי' להיפך דר"ח ור' יוחנן תרווייהו אמרי דבטלה מגילת תענית ע"ש. וא"כ א"ש בפשיטות דאדרבה ר' יוחנן לטעמי' בזה דפסק כר' יוסי לגבי ר"מ בכל מקום וכן הא דהורה ר' יוחנן כר' יוסי הנ"ל ודאי דהי' מקום לפרש לפי גירסא זו דקאי באמת אהך פלוגתא דבטלה מג"ת ור' יוחנן לטעמי'