ראשית בכורים קי

ג"כ לק"מ מהך יו"ט דכ"ח אדר שהרי ר' יוסי הוא דס"ל בר"ה י"ט שם דבטלה מג"ת לאחר החורבן ע"ש וא"כ הרי לא ס"ל לר' יוסי גופיה לכל עיקר היו"ט של כ"ח אדר כלל ואין מקום לקושית הש"ס בזה אליבא דר' יוסי עכ"פ וע"כ צ"ל באמת דהכי הוא דקשיא ליה להש"ס התם בזה דאחר דהך תנא עצמו דברייתא דמג"ת הנ"ל עכ"פ איהו ודאי דע"כ דס"ל כר' מאיר בר"ה י"ט בהא דלא בטלה מג"ת שהרי הביא שם בפי"ב דמגלת תענית הך יו"ט דכ"ח באדר הנ"ל וס"ל נמי ע"כ כר' יוסי בהא דלאחריהם אסור ג"כ וכדמשני ר"פ דל"נ אלא לשלאחריו כו' א"כ עכ"פ תקשה בזה על התנא עצמו דמגילת תענית הנ"ל דאי הכי דס"ל כר' יוסי בלאחריו תיפוק ליה דהו"ל יומא דבתר כ"ח כו' כיון דאיהו ודאי דס"ל כר"מ באידך פלוגתא דידהו דלא בטלה מג"ת וכמ"ש וא"ש. (וע' תוס' ר"ה י"ט ד"ה הא ריב"ש שכ' דבלא"ה צ"ל דעיקר הקושיא בתענית שם בזה הוא רק על התנא המסדר מתניתא דמגילת תענית בלבד דאל"כ מאי פריך ותיפוק ליה דהו"ל יומא דבתר כ"ח כו' שהרי יומי דתמידא היו בזמן הבית ושפיר הוצרכו אז לאסור מריש ירחא משום יום שלפניו דאלו משום יומא דבתר כ"ח הרי לא היה אז היו"ט עדיין כלל עד זמן רב אחר החורבן וע"כ צ"ל באמת דעיקר הקושיא הוא רק על התנא עצמו לבד דבזמנו הרי כבר היה נוהג היו"ט דכ"ח אדר שהרי הביאו שם במג"ת וא"כ לא היה לו להתנא עצמו עכ"פ למחשבינהו ליומי דתמידא בזמנו אז מריש ירחא רק מתרי בירחא דאלו כדי לאסור יום שלפניו הרי בזמן התנא דמג"ת עכ"פ כבר היה נאסר משום יומא דבתר כ"ח וע"ש בתוס' דר"ה הנ"ל בזה וא"כ פשוט דה"נ י"ל דכל עיקר הקושיא דתיפוק ליה דהו"ל בתר יום כ"ח דלאו לר' יוסי ולרב בעצמם הוא דפריך הכי שהרי אינהו לא ס"ל הך יו"ט דכ"ח דר כלל כיון דס"ל דבטלה מג"ת וכמ"ש אלא על התנא עצמו שסידר המשנה דמג"ת הנ"ל הוא דקשיא עלי' דידי' הכי שפיר כיון דע"כ הך תנא גופי' עכ"פ דס"ל כר' יוסי בהא דלאחריהם אסור ובאידך ס"ל ע"כ כר"מ דלא בטלה מג"ת וכמ"ש וא"ש)--- ומיהו מש"ל א"ש ג"כ בפשיטות בזה דכיון דעכ"פ אזלא כל הסוגיא אליבא דרב ההם דאיהו דמוק"ל בריש הסוגיא הנ"ל דל"נ אלא לאסור שלפניו וכמש"ל א"כ ודאי דאית לן לאוקמי נמי לבריי' דמג"ת כותי' בכל מילי דלא מצינן עכ"פ להך תנא דמג"ת הנ"ל דס"ל בהדיא דלא כרב בההיא וא"ש בזה מש"ל בעז"ה

והנה יען כי אחרי זמן רב שכתבתי כל זה בעז"ה מצאתי להגאון בעל חתם סופר ז"ל בסי' קס"ג הנ"ל שעמד ג"כ בהך קושית הש"ס דהעניה הנ"ל דאחר דמוק"ל כר' יוסי בהא דלאחריהם א"כ מאי פריך תו א"ה תיפוק ליה דהו"ל יום דבתר כ"ח כו' שהרי ר' יוסי ס"ל דבטלה מג"ת וא"כ לא ס"ל להך יו"ט דיום כ"ח אדר כלל וכמש"ל וכ' ליישב שם בזה די"ל דעד כאן לא אצטריך לאוקמי הך יו"ט דכ"ח באדר כר"מ דוקא רק לפי מאי דמפרשינן בר"ה י"ח שם טעמא דמ"ד בטלה מג"ת משום דס"ל דדמי ליו"ט דד' צומות שהיו בזמן בית שני למועדים טובים ובטלו אחר החורבן וה"נ לכל יו"ט הכתובים במג"ת דהו"ל כי הנך שבטלו ג"כ אחר החורבן וא"כ לפ"ז כ"ש שאין להוסיף שום יו"ט אחר החורבן כלל אבל לר' יוסי דמפרש באמת טעמא דאחר החורבן מותרין מפני שאבל הוא להם א"כ י"ל דדוקא ביו"ט התלוי במקדש ובקרבן ס"ל לר' יוסי דבטל אחר החורבן אבל יו"ט שנעשה על דבר שאין שייך למקדש כלל גם ר' יוסי מודה שאינו בטל וה"ה שמוסיפין ג"כ יו"ט על נס שנעשה אחר החורבן נמי לר' יוסי וא"כ יו"ט דכ"ח אדר שפיר מצי אתיא אפילו לר' יוסי ומיושב סתירת הש"ס דר"ה עם ש"ס דתענית דלמסקנא ברייתא דכ"ח אדר כר' יוסי נמי אתיא עכ"ד שם וכ"כ בס' קצ"א דכיון דהך דכ"ח באדר היה נס דאין לו שייכות כלל בבית המקדש שפיר מוסיפים גם לר' יוסי (ובלא"ה כל נס שאחר החורבן ודאי דאין שייך אז לבהמ"ק כלל) ע"ש

והנה לפי דבריו בזה היה נסתר מש"ל דהסוגיא דתענית הנ"ל אזלא אליבא דרב התם שהרי באמת נראה בסוגיא דר"ה י"ח דרב גופיה הוא דמפרש טעמי' התם דא' בטלה מג"ת משום דהו"ל כד' צומות ע"ש ולהך טעמא ע"כ דאין להוסיף יו"ט כלל אחר החורבן כמ"ש הח"ס הנ"ל מדפריך עלה התם בפשיטות דאי ס"ד בטלה מג"ת קמייתא בטיל אחרנייתא מוסיפין וכמש"ל וגם מדמשני רב גופיה ההם בר"ה י"ט דלא נצרכא לאסור בג' בתשרי (דבטיל אז אדכרתא מן שטריא) בזמן הבית אלא לאסור שלפניו (וכדמשני רב גופי' בתענית י"ז הנ"ל) ומדהוצרך רב גופי' לאוקמי הך דבטילת אדכרתא בזמן המקדש דוקא ורק לאסור שלפניו ע"כ משום דלרב גופי' ודאי בטיל הך יו"ט לאחר החורבן כמו כל יו"ט דמג"ת לדידי' ואע"ג דהך יו"ט דבטיל אדכרתא כו' נראה דאין שייך כלל למקדש שהרי עיקר היו"ט הי' אז שלא יבוא שם שמים לידי בזיון כדא' התם ואין זה שייך למקדש כלל (אך בח"ס כם סי' קצ"א כ' דיו"ט דבטילת אדכרתא דשטרא הי' לו זכר לבית המקדש שהיו מזכירין יוחנן כהן גדול לא"ע ע"ש והוא תמוה דהרי עיקר היו"ט היה בזה באמה רק ע"י שיכלו לבטל הדבר אז כלא להזכיר עוד כן ולא יבוא השם לידי בזיון ואיזה זכר הי' ע"י זה לבהמ"ק כלל אם לא שידחוק לומר שאח"כ היו כותבין עכ"פ כה"ג לבד ולא לא"ע ואמנם אין זה שייך כלל ליו"ט של אותו היום שלא הי' רק על מה שעלתה בידם אז לבטל הזכרת שם שמים בשטרות כמ"ש. וכן מש"ש בח"ס דגם חגא דשבועא שייך למקדש צ"ע ג"כ שהרי היו"ט הי' על מה שהיו הצדוקים אומרין עצרת אחר השבת דכשבטלו דבריהם עשו יו"ט והרי יו"ט זה ודאי שייך גם בזה"ז ואולי ר"ל דעיקר מה שדנו עמהם אז הי' על זמן הקרבת העומר שהיו הצדוקים אומרים להביאו ג"כ אחר השבת כדא' במנחות שם וממילא הי' קלקול גם לחג השבועות עי"ז ועכ"פ עיקר היו"ט הי' שייך למקדש להקרבת העומר וכמ"ש וצ"ע) ומוכרח עכ"פ דלרב גופי' ודאי דגם יו"ט דאין שייך למקדש כלל ס"ל דאינו נוהג בזה"ז וכמ"ש וא"כ צ"ל דעיקר הקושיא דשלפניו נמי תפו"ל דהו"ל בהר כ"ח דדוקא לר' יוסי לחוד הוא דפריך הכי ולא אזלא הסוגיא אליבא דרב בזה כיין דלרב עצמו לא מצינו להוסיף שום יו"ט אחר החורבן כלל וכמ"ש ונסתר כל מש"ל בזה

ואולם באמת לענ"ד אין מקום לכל ד' הגאון בעל ח"ס ז"ל בזה דמלבד דעיקר הסוגיא דר"ה י"ט הנ"ל ודאי דלא משמע הכי כלל מדלא משני על הך קושיא דכ"ח באדר רק דתנאי היא כו' ומשמע בפשיטות דמוק"ל רק כר"מ ולא כר' יוסי כלל ולדבריו בזה הול"ל בפשיטות דהך דכ"ח באדר אתיא כהני תנאי ולא דתנאי היא דמשמע דתליא בפלוגתא דהנך תנאי הנ"ל ועוד דאם נאמר דבאמת לרב עצמו דמפרש טעמו דהו"ל כד' צומות ודאי דלדידי' אין לחלק כלל בין הני דתלי' במקדש ובין הני דלא תליא במקדש כלל וכמ"ש א"כ אין שום מקום בזה לתירוצא דהש"ס כלל אהא דפריך לרב מיו"ט דכ"ח באדר דכיון דהך יו"ט י"ל דאתיא נמי כר' יוסי לד' הח"ס הנ"ל וא"כ אכתי הדק"ל מהך ברייתא דכ"ח אדר עלי' דרב בזה שהרי הך ברייתא באמת מצי אתיא ככו"ע לפ"ד הנ"ל והך דרב בזה כמאן אתיא באמת שהרי הוא דלא כחד בזה (אם לא שנדחוק לומר דלמאי דמייתי מר' יוסי באמת צ"ל דגם רב כר' יוסי ס"ל בהא והדר ביה מהך טעמא דלעיל בזה ובהכי א"ש גם מש"ל ליישב הסוגיא דתענית הנ"ל אליבא דרב הנ"ל שהרי למסקנא ע"כ דגם רב ודאי דכר' יוסי ס"ל וכמ"ש) ועוד דלד' הגאון ז"ל הנ"ל הו"ל להש"ס לשנויי התם בר"ה י"ט בהא דקאמר קשיא הילכתא אהילכתא כו' דכאן ביו"ט התלוין במקדש וכאן ביו"ט שאינן תלוין במקדש כלל וכר' יוסי ומדנקט חנוכה ופורים לבד בר"ה שם ובכל דוכתא בש"ס (כמו במתני' דתענית ט"ו אין גוזרין תענית על הציבור בחנוכה ופורים ולא קתני נמי שאר ימים הכתובין במגילת תענית בהנהו דמודי בהו ר' יוסי עכ"פ לפ"ד הח"ס הנז' וכן בהך ברייתא דמייתי בירושלמי דמגילה פ"א ה"ד ובתענית פ"ב הי"ב ונדרים פ"ח ה"א בכל מתענין חוץ כו' מחנוכה ופורים ועוד בכ"ד בש"ס) וע"כ משום דאתיא כולהו כר' יוסי דבזה"ז בטלה מג"ת לבד חנוכה ופורים ואם איתא הרי משכח"ל עוד גם הנך יו"ט דלא תליא במקדש וכמ"ש (מיהו במתני' דתענית ט"ו הנ"ל צע"ק דהרי ר' מאיר איירי התם בסיפא דמתניתין דאמר ר' מאיר עלה אע"פ שאמר ר"ג כו' והרי ר"מ ס"ל דלא בטלה מג"ת וא"כ הו"ל לר"מ לאפלוגי התם נמי אתנא דמהני' בזה דלא חשיב רק חנוכה ופורים לבד ולא הני נמי כל ימים הכתובין במג"ת דהרי לר' מאיר ודאי דגם בכל