ראשית בכורים קד

מלאכה בשבת ככל הל"ט אבות מלאכות שעל כולם חייבין על שגגתן חטאת ועל זדונן סקילה והרי בשבת (ע) גרסינן ר' נתן אומר ל"ת כו' מת"ל לפי שנא' ויקהל משה כו' דברים הדברים אלה הדברים אלו ל"ט מלאכות שנאמרו למשה בסיני כו' וא"א דמחמר לר"נ חייב חטאת וסקילה וא"כ הוא אב מלאכה. בפ"ע וה"ל ארבעי' אבות מלאכות בשבת והרי ר"נ רק ל"ט אבות נפק"ל מקרא דאלה הדברים ותו לא ואין לומר דדל הבערה מבינייהו וכמ"ד ללאו יצאתה והו"ל ל"ט אבות שחייבים עליהם חטאת וסקילה עם מחמר הא ליתא שהרי ר"נ ס"ל להדיא התם דהבערה לחלק יצאתה [ואע"ג דגם לר"ע שמעינן לי' בהדיא דהבערה לחלק יצאתה בפסחים ה') ואפ"ה ס"ל ע"כ דמחמר הוה אב מלאכה וכמ"ש י"ל דאה"נ דס"ל לר"ע דמ' אבות מלאכות הוויין ואל תתמה שהרי מצינו לר' יהודה דס"ל בהדיא דארבעים א"מ הויין וכמש"ל (ד' ס"ז). ואע"ג דבפ' כלל גדול מוקי למתניתין דא"מ ארבעים ח"א דידע לה בתחו' ואליבא דר"ע י"ל דהאי תנא ס"ל בתחומין כר"ע ולא במחמ' מדלא קתני לה ועי' בכריתות (ד' ט"ז) דמוקי התם להמתניתין דר"פ כ"ג דהעוש' מלאכו' מע"מ אחת כו' כר"ע וא"כ אידך מתניתין דקתני הרי אלו אבות מלאכות ומוק"ל נמי בשבת (ע"ה) דלאפוקי מדר"א קאתי וע"כ דהאי נמי אתי כר"ע וי"ל] וא"ש הסוגיא דפסחים הנ"ל דע"כ מוכח דס"ל לר"נ דמגדף אינו חייב קרבן וכמ"ש. ולפמ"ש נ"ל להביא ראי' משם לשיטת התוס' הנ"ל דלפירש"י דלרבי דס"ל התם דמגדף היינו מברך ע"כ דס"ל נמי דמגדף מבי' קרבן וא"כ ע"כ ס"ל דמחמר אב מלאכה הוא וכמ"ש. והרי רבי ס"ל נמי בשבת (צ"ז) דל"ט אבות בלבד הויין ודוחק לומר דלר' הבערה ללאו יצאתה (וע' מש"ל מהך דמנחו' ע"ב דקא' ור' לאו תלמידי' דר"ש הוא כו' ס"ל כאידך דר"ש כו' כמה חביבה מצוה בשעתה שהרי הקטר חו"א כו' ואם איתא מאי ראי' מהקט' חו"א דאין בו אלא איסו' הבער' כדמוכח ביבמות (ל"ג) ע"ש. וא"כ אינו אלא בלאו בעלמא משא"כ _______________ הו"ל איסור כולל באיסור חמור אלא ע"כ דנוהג וה"ל שבת א"ח לבד עכ"ד בעל ש"א ז"ל וכתב הב"א ז"ל דכיון דאר"י בשבת (קנ"ד) מחמר פטור מכלום ובלאו נמי לא מיחייב דה"ל לאו שניתן לאזהרת מב"ד ואין לוקין עליו וא"כ אף דמחמר א"נ ביוהכ"פ לא מקרי שבת כולל בלאו דמחמר דאיסור לאו בלא מלקות אינו מועיל להיות כולל והביא ראי' לזה ע"ש וכ' ליישב ד' בעל ש"א ז"ל וז"ל ואפשר לומר דכיון דלמאי דמהפך שם בחולין דר"ע לדריה"ג א"כ ר"ע הוא דקא' להאי ריבויא דשבת הוא ובריש פ"ג דמכות אמרינן דר"ע ס"ל לאו שניתן לאזהרת מב"ד לוקין עליו ותיקשי' לדידי' דהא כולל בלאו דמחמר שיש בו מלקות לר"ע ונ"ל שבת הוא אלא ע"כ דגם ביוה"כ נוהג וליכא כולל עכ"ל ובמחכ"ת של הגאון בית אפרים ז"ל נעלם ממנו הסוגיא דרפ"ג דמכות שם במקומו ובשבועו' ד' דבהדי' ס"ל לר' עקיבא התם להיפך באמת דלאו שניתן לאזהרת מב"ד אין לוקין עליו כדקתני התם בבריי' להדיא רע"א חייבי מב"ד אינן בכלל מלקות ארבעים ואסיק רבא התם דאע"ג דלא אתרו בי' אלא למלקות אין לוקין לר"ע דהו"ל לאו שניהן לאזהר' מב"ד ואע"ג דלרבינא דמפרש שם טעמא דר"ע משום כדי רשעתו היכא דליכא מיתה לכו"ע לקי ואף בלאו שניתן לאזהרת מב"ד הרי כל עיקר קושייתו אינו אנא מדאמר ר"י בשבת שם דמחמר לא לקי דהו"ל לאו שניתן לאזה' מב"ד וא"כ היינו כרבא דמכות שם וכמ"ש התוס' שם ד"ה ברשעה עי"ש אבל לרבינא מעיקרי' דדינא פירכא דבאמת לדידי' מחמר חייב מלקות לכו"ע וכמ"ש התוס' שם. ולא כסוגיא דרפ"ג דמכות בלבד הוא סותר אלא אף לסוגיא דשבת שם בד' ר"י עצמו (שהביא ריש ד' ר"י ולא סוף דבריו) שהרי מסיק ר"י להדיא דאפילו למ"ד לאו שניתן לאזהרת ב"ד לוקין עליו במחמ' מודה דאינו לוקה דכתי' אתה למימר הוא ניהו דמחייב בהמתו לא ע"ש (רק דלפ"ז י"ל דלר"ע דאמר לאו שניהן לאזהרת מב"ד אין לוקין עליו לא אצטריך מיעוטא דאתה לדידי' רק למעט מחמר מקרבן דלא ניליף ממגדף ונסתר כל מש"ל בזה ודו"ק]: _________________ משא"כ קצירה דאיכא איסור סקילה ואולי דדוקא באיסור לאו אמרי' חביבה מצוה בשעתה אלא ע"כ דלרבי הבערה לחלק יצאתה (וע' יבמות ל"ב שמעתי מרבי שתים ושם ל"ג תוד"ה אמר ובפסחים מ"ח ר' אומר הל כר"א ורש"י ביצה כ"ז ד"ה חלה ודו"ק)

עוד נ"ל להביא ראי' לשיטת הרמב"ם והתוס' שכ' בד' ס"ט הנ"ל דלפירש"י ז"ל דמאן דמחיי' קרבן במגדף ע"כ דכר' ס"ל דפ"ש נמי בכרת וא"כ אמאי לא תני ל"ז כריתות במתניתין כרת דפסח ראשון וכרת דפסח שני וע' כריתות ג' תוד"ה הואיל ודו"ק [ויש ליישב וע"ש בגמ' תנא שם שבת קתני וע"ע תוספ' סנהד' (נ"ד) ד"ה הבא בשם הירו' ורש"י זבחי' (ק"ז) ד"ה ל"ו כריתות. ובתוס' שם ד"ה הני (א) וצ"ע]

ועכ"פ לשיטת הרמב"ם והתוס' הנ"ל א"ש בין לסוגיא דסנהדרין (ס"ד) דס"ל לרי"ש דמגדף היינו עובד כוכבים ובין לסוגיא דכריתות הנ"ל*) דס"ל לרי"ש כר"ע דבין כך ובין כך מצי סבר רי"ש כר"נ דמועדו אראשון קאי וה"ל פסח שני דדוחה שבת דבר הלמד בהיקש הנלמד מג"ש ואינו חו"מ בב"א לקצירת העומר וכמ"ש וא"ש : _______________ הגה"ה *)ואמנם בעיקר סתירות הסוגיות דסנה' ס"ד וכריתות ג' הנ"ל דסתרי אהדדי אליבא דרי"ש מהיפך להיפך ממש וכבר תמהו בזה הגאונים ז"ל בעל ב"ש ובה"ז שם ע' בס' מנחת אהרן בסנהדרין ס"ד שכתב שם וז"ל מסוגיא זו הקשה הבאר שבע בכריתות ג' דקאמר התם דבמגדף ס"ל לרי"ש כר"ע הלא רי"ש סבר בשמעתין דמגדף היינו עע"כ ודלא כר"ע ונשאר בקושיא. גם הבה"ז העיר בקושיא זו ותירוצו אין לו ביאור כלל כו' ע"ש עכ"ל והנה הגאון הנ"ל כ"ש ליישב קושיא זו באורך ועיקר דבריו שם הוא דלמ"ש רש"י למ"ד מגדף היינו עובד כוכבים שהוא משורר לע' כוכבי' וכיון דכתי' כרת דידי' במקום קרבן ע"כ דחייב קרבן ואע"ג דל"ב מעשה וע"כ משום דעקימת פיו הוה מעשה וה"נ דלדידי' גם מגדף חייב קרבן דל"ש והשתא אע"ג דרי"ש ס"ל דמגד' היינו עע"כ אפ"ה שפיר מצי סבר כר"ע דמגדף חייב קרבן אלא דדוקא לרי"ש לשיטתו הוא דאיכ' למילף מגדף ממשורר לע"כ וע"ש

והנה מה שיש לדקדק בזה בדבריו ז"ל שם יבואר במקו"א אי"ה ועכ"פ נ"ל ליישב קושי' חמורה הלזו גם לשיטת התוס' בכריתות ח'שפירשו להדי' דמגדף היינו עו"כ בזיבוח וקיטור שלא כפירש"י והדק"ל ועוד לשיטות הרמב"ם והתוס' שכ"ל דלר"ע לא נפק"ל קרבן במברך אלא מכרת יתירה וא"כ לרי"ש מנ"ל דמשורר גופא חייב קרבן כיון דלית ביה מעשה וכרת יתירא לא כתיב ביה. והכרת תכרת לעוה"ב דרשינן ליה לרי"ש ____________ הגה"ה (א) ובדרך אגב אני תמה על התו' דזבחים שם ד"ה דאיכ' המעלה והמעלה שהקשו דאמאי לא משני דמתני' דכריתות אתיא כר' יוסי הגלילי דפטר מוקטרי חוץ ע"כ ואני אומר דלק"מ דלא מבעיא למאן דמוקי למתניתין דכריתות כרי"ש הרי שם בגמ' מוכח להדיא דרי"ש מחייב במוקטרי חוץ שהעלן בחוץ כדאמרינן התם אשכחן מוקטרי פנים שהעלן בחוץ מוקטרי חוץ שהעלן בחוץ מנין כו' כדתנא דברי"ש ואליהם תאמר לערב פרשיות דמוקי למתניתין דכריתות כר"ע הרי שם בסוגיא דזבחים מוכח דלר"ע נמי חייב במוקטרי חוץ דקאמר התם דאליבא דרי"ש איכא תרי קראי [לא יביאנו ולעשות אותו] למימרא דעל השלם הוא חייב ואינו חייב על החסר חד למוקטרי פנים שחסרו וחד למוקטרי חוץ שחסרו והעלן בחוץ שהוא פטור ולר"ע דלדידי' ליכא אלא חד קרא דלא יביאנו מבע"ל לחלק מסיק לדידי' דמוקטרי פנים שחסרו והעלן בחוץ חייב אלמא דר"ע מוקי מיעוטא דלעשות אותו למעט חסר אמוקטרי חוץ שחסרו (וכמ"ש רש"י דאי כתב חד מעוט' מוקמינן ליה אמוקטרי חוץ אבל מוקטרי פנים מיחייב דהא מהדרינן פוקעין שחסרי) ומדאצטריך אותו למעט חסר ש"מ דעל השלם הוא חייב. אע"ג דמוקטרי חוץ הוא ומוכח