ראשית בכורים קב

ור"ל דיאמר בכ"י השיר השייך לאותו היום וכמ"ש ג"כ הרמ"א ז"ל שם בסי' קל"ב (אך המג"א ז"ל ס"ק ד' שם כתב דכוונת הטור לומר המשנה דתמיד ג"כ ע"ש) ומ"מ מפורש בטור ז"ל שם דבכל זמן צ"ל המזמור לפי ענינו כגון ברכי נפשי בראש חודש (וכ"כ בסוף סי' תכ"ג דנהגו בספרד לומר מזמור ברכי נפשי בר"ח לפי שיש בו עשה ירח למועדים וע' בשו"ת ר' מנחם עזריה ז"ל סי' כ"ה שכתב דבר"ח למוסף (ומש"ש ולמנחה ג"כ יבואר להלן אי"ה דלענ"ד אינו כן דלא נשתנה השיר למנחה רק בשבת ור"ה וכמש"ל) סדרנו ברכי נפשי כו' ה"א גדלה מאוד ע"פ המדרש הנעלם כי לא מצאנו לו בגמ' סדר השיר (ולא זכר שם לד' הטור ז"ל הנ"ל) ואע"פ שבמס' סופרים זכרו בו וישב עליהם את אונם מ"מ ברכי נפשי עדיפא לן עכ"ל והגאון בעל תפארת ישראל ז"ל על ס' קדשים בקונט' חומר בקודש שלו פ"ו אות י"א כ' וז"ל בר"ח אמרו שיר מיוחד כדמוכח בסוכה נ"ה ולא נזכר בש"ס איזה היה ונשכח בעונינו עכ"ל ותמיהני דעכ"פ היה לו להזכיר דברי הטור ז"ל הנ"ל בב' מקומות הנ"ל ושו"ת רמ"ע ז"ל הנ"ל בשם המדרש הנעלם כמ"ש או עכ"פ הי' לו להביא ממס' סופרים הנ"ל שהביא רמ"ע שם שהוא וישב עליהם את אונם וכמ"ש וכמו שהביא בעל תפארת ישראל בעצמו שם בשיר של יוה"כ דלא נמצא ג"כ בש"ס וע"כ כ' בשם המס' סופרים פי"ט הנ"ל שהוא ג"כ ברכי נפשי (מזמור ק"ד) ע"ש ובאמת במחכ"ת גם שניהם שגו בזה דמ"ש רמ"ע ז"ל מהמס' סופרים שהוא וישב עליהם את אונם לענ"ד פשוט באמת דבמס' סופרים שם לא קאי על ר"ח כלל רק דעל מ"ש ברפי"ח שם דרשב"ל בעי מר"י אם יכול לומר שיר בלא נסכים ופשיט ליה מהא דתני' בזה ובזה (היינו בחורבן הבית הראשון והשני בט"ב שחל בא' בשבת אז כדא' בתענית כ"ט ובערכין י"א) היו הלוים עומדים על דוכנם ואומרים וישב עליהם את אונם והפשיטות בזה הוא כמו דא' רשב"ל גופא בערכין י"ב הנ"ל על ברייתא זו ג"כ דמדקתני שהיו עומדין על הדוכן ש"מ דהו"ל אז כעין שירה דעלמא וע"כ דלא מצינו למימר שהיה על קרבן עולת נדבת ציבור או על נסכים לבד שהביאו אז על קרבנות הציבור שהקריבו כמה ימים קודם (כדא' בפ' התכלת ד' מ"ד דמנחתם ונסכיהם אפי' למחר ואפי' עד עשרה ימים כו') דא"כ הי' להם לומר אז השירה דיומי' עכ"פ שהוא לה' הארץ ומלואה שהי' בא' בשבת אלא ודאי דאומרים שירה גם שלא על הקרבן והנסכים כלל ושירה כהאי דרשות הוא באמת יכולים לומר בודאי איזה שיר שירצו אז אף שאינו השיר של אותו היום כלל וכ"ז מבואר בסוגיא דערכין הנ"ל ופשוט דהיינו נמי הך דמס' סופרים הנ"ל דקא פשיט ליה דאומרים שיר גם בלא נסכים כלל מדאמרו הלוים אז ביום ראשון שירה של יום רביעי בשבת וע"כ שהי' אז שיר בלא נסכים כלל דרשות הוא ולכן שפיר היו יכולים לומר גם השיר של יום אחר כמ"ש ועכ"פ הדבר פשוט דלא קאי התם כלל על מש"ש בר"פ דלמה אמרו שיהיו אומרים בכל חודש וחודש (וכמו שנראה מד' הרמ"ע ז"ל הנז' שהיה מפרש דהך דוישב עליהם את אונם דמייתי עלה התם וכמ"ש דקאי על השיר של ר"ח וכמש"ל בשמו אבל ודאי דליתא כלל דמלבד שלכאורה נראה דאין שום שייכות להשיר הזה לר"ח כלל (ואף שי"ל קצת כדא' בר"ה ל' דלכן אומרים שיר זה ביום רביעי על שם שבו ביום נבראו חמה ולבנה ועתיד הקב"ה ליפרע מעובדיהן ולכן מתחילין אל נקמות ה' כו' ע"ש וה"נ י"ל לכאורה גם בר"ח שאז הוא חידוש הירח ויש אומות שעובדין אז ללבנה ביום חידוש הירח לכך יש להזכיר בו ביום שעתיד הקב"ה ליפרע מעובדי הלבנה ושייך שפיר גם בר"ח לומר שיר זה דאל נקמות ה' כמו ברביעי בשבת וכמ"ש אבל א"כ לא הי' לו להזכיר במס' סופרים שם רק עיקר הך קרא דאל נקמות ה' כמש"ש בר"ה שהוא בתחילת המזמור ג"כ ולא הקרא דוישב כו' שהוא בסוף המזמור ואינו שייך כ"כ לר"ח אף שאמרו כל המזמור באמת ואולי יל"ק דלמ"ש בירושלמי דתענית פ"ד ה"ה אהא דפריך התם עלה דתנן בי"ז בתמוז הובקעה העיר והכתיב בתשעה לחודש הובקעה העיר ומשני התם דקלקול חשבונות יש כאן ע"ש וא' תו התם אקרא דמקל שקד כו' (בירמיה א') דמיום שהובקעה העיר עד יום שחרב הבית כ"א יום ומסיק עלה דאם תאמר שהובקעה העיר בתשעה בתמוז א"כ ע"כ צ"ל דבאחד באב חרב הבית והיינו דכתיב (ביחזקאל כ"ו) באחד לחודש אמרה צור על ירושלים האח כו' ע"ש והשתא אם נאמר דלפי קלקול החשבונות היה יום חורבן הבית ביום ר"ח אב באמת א"ש בפשיטות ד' המס' סופרים לפי פי' הרמ"ע ז"ל הנ"ל דבר"ח אומרים על שיר המוספים מזמור של יום ד' בשבת (משום דכתי' ביה אל נקמות ה' וכמש"ל) ולכן שפיר אמרו הלוים אז ביום שחרב הבית שיר זה דאל נקמות ה' אף שהי' ביום אחד בשבת באמת כדא' בכל דוכתא הנ"ל משום שהיה באמת בראש חודש כמ"ש ואמרו אז שיר של מוספי ר"ח וכמ"ש ומיושב בזה קושית הש"ס דילן בערכין הנ"ל דפריך ותסברא שירה דיומא לה' הארץ ומלואה היא כו' (והא דנקט התם קרא דוישב עליהם את אונם ג"כ משום שבאמת נחרב הבית אז ביום ר"ח אב כמ"ש ולהכי נקט שפיר גם סוף המזמור הנ"ל דשייך לחורבן הבית כמ"ש בערכין שם דאלייא בעלמא כו' ע"ש ולמ"ש אין צורך לומר באמת דאלייא בעלמא כו' רק שהי' שיר של מוספי היום אז וכמ"ש בעז"ה): (ותשלום דבר תשובה זו מבואר לעיל מדף ל"ג ולהלן באורך וכמש"ש בעז"ה) ________________________ מתענה משום שהיה בכור ואפ"ה לא היה מתענה ביום ה' כשחל ע"פ בשבת משום דאזיל לטעמי' דא' דהואיל ונדחה ידחה כמ"ש משא"כ לדידן דקיי"ל גבי ט"ב שחל בשבת כחכמים דרבי דמתענים למחר ה"נ די"ל כן גם בע"פ שחל בשבת שמתענים לפניו ביום ה' וכמ"ש הגר"א ז"ל עצמו באמת דבט' באב אין הלכה כרבי וה"נ אפשר דבבכור ג"כ לא קיי"ל כלל כרבי בהא ועכ"פ אליבא דהלכתא לכאורה אין שום ראיה מד' הירו' דר"פ ערבי פסחי' הנ"ל בזה כיון דהתם לא קאי רק אליבא דרבי בלבד וכמ"ש אולם למש"ל בעז"ה י"ל קצת ד' רבינו הגר"א ז"ל הנ"ל בזה די"ל דבמ"ש להוכיח עוד מהך דרבי בירושלמי דר"פ ע"פ הנ"ל שאינו אלא אם נאמר לכאורה דכל עיקר הראיה מהך דפ"ק דמגילה הנ"ל דאמר רבי דהואיל ונדחה ידחה שאינו ראיה באמת משם כלל למש"ל דלא אמר שם כן רק לעצמו לבד ומפני שיו"ט שלו היה בעשרה באב וכמ"ש אבל א"כ שוב יש להוכיח עכ"פ מהך דבעי אליבא דרבי בירושלמי פ' ע"פ הנ"ל וכמ"ש הגר"א ז"ל הנ"ל דליכא למימר לפ"ז דדוקא אליבא דרבי מיבע"ל התם הכי וכמש"ל שהרי לפ"ז לא מצינו באמת גם לרבי דאית ליה הך סברא כלל דהואיל ונדחה כו' דהרי הך דתשעה באב לא היה רק מפני שיו"ט שלו הי' וכמ"ש וע"כ דבתענית בכורים עכ"פ שפיר אמרינן באמת גם לכו"ע דהואיל ונדחה ידחה וכדמוכח מהך דהירושלמי הנ"ל דלא פשיט אליבא דרבי מע"פ שח"ל בשבת וא"ש ד' הגר"א ז"ל הנ"ל כלא בא להוכיח מהירו' דע"פ הנ"ל רק אם נרצה לדחות מהך דפ"ק דמגילה הנ"ל בזה וכמ"ש בעז"ה ואף דאם נאמר דרבי ס"ל כמ"ד דלא בטלה מג"ת וכמ"ש הרי אפשר לומר דלהכי לא פשיט בירושלמי הנ"ל דאי משום שהיה בכור היה צריך להתענות ביום ה' שלפניו משום דלרבי עצמו אי אפשר להתענות כלל ביום ה' שלפניו משום דהו"ל חגא דשבועיא שאסורין בתענית כדא' בתענית י"ז הנ"ל והרי רבי ס"ל דלא בטלה מג"ת וכמ"ש וא"כ י"ל דאה"נ לדידן דס"ל דבטלה מג"ת דודאי דשפיר מתענין הבכורות בע"פ שח"ל בשבת ביום ה' שלפניו ונסתר ג"כ לכאורה ד' הגר"א ז"ל הנ"ל בזה אבל נראה דבאמת צ"ל דלהך ס"ד בירושלמי דרבי הי' מתענה בע"פ משום שהיה בכור דע"כ דלרבי הך תענית דבכור חמיר טפי מהימים הכתובים במג"ת שהרי גם ערב הפסח עצמו נאסר בתענית בימים הכתובים במג"ת וכמש"ל ואפ"ה הבכור מהענה בו משום דתענית דבכור דוחה להיו"ט דמג"ת וא"כ ה"נ י"ל דמה"ט הי' צריך להתענות גם ביום ה' שלפניו אף למ"ד דלא בטלה מג"ת אי לאו משום דאמרינן באמת לכו"ע בתענית זה דהואיל ונדחה ידחה וא"ש ד' הגר"א ז"ל הנ"ל בעז"ה: (ויתר ד' התשובה הזאת מבואר למעלה מד' ל"ד ולהלן בעז"ה)