ראשית בכורים י

ג"כ שינוי בגירסא בזה פ"ש) ולגי' התוספתא הנ"ל ודאי דאי אפשר לפרש בד"ר יהודה דעל התקופה לבדה קאמר הכי ומשום דבניסן איכא תרתי וכד' הרמ"ה הנ"ל שהרי בגיטין ל"א נראה להדיא דמשכח"ל אליבא דר' יהודא ג"כ שתמשוך לפעמים תקופת תמוז עד אחר חג הסוכות והיינו כשלא הי' באותה שנה עיכוב אחר וכגון שבאו אז האביב ופירות האילן בזמנן דעל התקופה לבדה אין מעברין וכמש"ש התוס' ד"ה בקידום ע"ש והשתא אם איתא דעל שתי תקופות של ניסן ותשרי שנפלו שלא בזמנן מעברין עליהם לבדם וכמ"ש הרמ"ה הנ"ל א"כ אכתי לא משכח"ל לר' יהודה שתמשך תקופת תמוז עד מוצאי החג דהרי גם תקופת טבת ע"כ נמשך אז עד אחר ט"ז ניסן וא"כ הרי היו צריכין לעבר בכה"ג משום הני תקופות לבדן וכמ"ש וכבוד אחי הרב המאוה"ג מו"ה שלמה הכהן נ"י רצה ליישב בזה די"ל דבלא"ה משכח"ל שלא הי' אפשר לעבר אותה השנה כגון בשני רעבון וכה"ג וכדא' בסנהדרין י"ב ע"ש אולם אנכי דחיתי זאת מד' הרמב"ם ז"ל בפ"ד מה' קה"ח ה' ט"ז שכ' דהיינו דוקא כשרצו לעבר מפני הדרכים כו' אבל מפני התקופה כו' מעברין לעולם בכל זמן ע"ש (ונראה שיש להוכיח לכאורה כד' הרמב"ם ז"ל בזה בפשיטות מן כל עיקר קביעות ועבור השנים שקבעו ע"פ חשבון גו"ח אדז"ט הנ"ל מימי אביי ורבא עד ימות המשיח ב"ב וכמש"ש הרמב"ם ז"ל בפ"ה ה"ג ובפ"ו הי"א הנ"ל ולכאורה איך יכלו לעבר אז על פי החשבון הנ"ל ולא חששו בזה כי אולי יהי' שנת רעבון באחד משנות גו"ח אדז"ט הנ"ל במשך כל השנים הללו וע"כ צ"ל דכיון דכל עיקר החשבון מקביעות העיבור דגו"ח אדז"ט אינו אלא ע"פ חשבון התקופה לבד (דאל"כ איך אפשר לעבר כלל על להבא דמאין ידעו שלא יהי' האביב או פירות האילן בזמנן בכל השנים הללו וכן כשצריכין לעבר מפני הדחק אחר ר"ה מיד וכמ"ש הרמב"ם בפ"ד הי"ג ע"ש דע"כ דא"א לעבר בכה"ג רק על התקו' לבד באמת וכמש"ש המפרש בזה ויש בזה ג"כ הכרח למש"ל בד' הרמב"ם והרמ"ה הנ"ל דעל תקופת ניסן לבד ודאי דמעברין משום דאית בה תרתי פסח וחג וכמ"ש) ועל התקופה ודאי דמעברין באמת גם בשנות רעבון וכמ"ש הרמב"ם הנ"ל ומוכרח לכאורה מזה כדעתו ז"ל בזה ואולם למ"ש הרמב"ם ז"ל עצמו שם בפ"ה ה"ב דעיקר חשבון הקביעות בזה הוא מהלכה למשה מסיני באמת שבזמן שאין סנהדרין קובעין רק ע"פ החשבון הנ"ל ע"ש א"כ אין ראי' כ"כ מכל זה לדינים הללו בזה וצ"ע) וא"כ הדק"ל בזה דאיך משכח"ל לר' יהודה שתמשוך כלל תקופת תמוז עד אחר החג והלא בכה"ג ודאי דמעברין גם על התקופה לבדה וכמ"ש (ומ"מ ד' הרמ"ה ז"ל הנ"ל הי' אפשר לישב עכ"פ בד' כבוד אחי הרב הג' הנ"ל נ"י די"ל דלטעמיה אזיל בזה דס"ל באמת בסופ"ד הנ"ל דלעולם אין מעברין בשנות רעבון כלל ע"ש וא"כ שפיר משכח"ל לדידי' בפשיטות שתמשך תקו' תמוז אחר החג בשנת רעבון וכנ"ל (ואולם למש"ל מחשבון דגו"ח אדז"ט הי' נראה קצת דגם הרמ"ה ז"ל לא פליג בזה רק כשצריכין לעבר על האביב ופירות האילן אבל בתקופה אפשר דמודה להרמב"ם בזה דגם בשנת רעבון מעברין ע"ש וצ"ע) ועכ"פ הנה לד' הרמב"ם ז"ל הנ"ל לכאורה אין לנו מקום ליישב ההיא דר' יהודה בגיטין ל"א הנ"ל בזה וכמ"ש וצ"ע) והנה תשלים כל הדברים האלו אבאר להלן בד' נ"ה בעז"ה (וגם מה שנ"ל לעשות שלום בעילם בדבר המחלוקת הקדומה אשר מעולם בין כל חכמי התכונה הנ"ל בעיקר החשבון מרגעי שנת החמה אם הוא שס"ה יום ושש שעות מכוונים או פחות מעט וכנ"ל (אשר כבר עלה ההבדל בזמנינו זה לפי חשבון הנ"ל ביניהם קרוב לשמונה עשר יום וכמו שיבואר להלן נ"ה אי"ה) ויש אצלי מקום להעלות נא דבר חדש בזה באמת והוא דלמ"ש קצת מתוכנים הקדמונים שיש איזה נטי' לגלגל המזלות מקו משוה היום בכל עת מעט לצד צפון כנודע (ויבואר ג"כ להלן נ"ה אי"ה) וא"כ י"ל לפ"ז דשני החשבונות הנ"ל אמת הם דודאי המופת והחוש מעידים אלינו בזה באמת כי מן הרגע אשר תתחיל החמה לנטות מעל קו משוה היום לצד צפין העולם (בכמו כ"ג מעלות וחצי כנודע) בתחילת הקיץ עד אשר תחזור לביא על קו משוה היום בסוף החורף מצד רוח דרום (שגם לדרום היא נוטה ככ"ג מעלו' וחצי כנודע) באמת אינו רק שס"ה יום וששה שעות פחות ד' מינוט וחצי בקירוב כנ"ל (ובזמנינו זה כבר נתקנץ ההבדל בזה לכמו י"ח יום וכנ"ל) אך מן הרגע אשר תתחיל החמה לנטות מעל ראש מזל טלה לצפון עד אשר תחזור לשנה הבאה לראש מזל טלה מדרום הוא באמת שס"ה יום עם ששה שעות מכוונים (יען כי בכל משך השנה נטה גלגל המזלות לצד צפון קצת כנ"ל] ובזה א"ש הכל דקביעות העיבור (וגם יום השוה בכל מקום כנוד') הוא רק על זמן הקפת השמש וחזרתה לקו משוה היום וברכת החמה בתחילת המחזור של כ"ח שנה הוא רק על הקפת השמש וחזרתה לראש מזל טלה וכנ"ל (ובכל כ"ח שנה תחזור למזל טלה באותו היום ובשעה שהיתה שמה בשעת בריאת העולם ע"פ חשבון הנ"ל וא"ש) וכל זה יבואר ג"כ להלן ד' נ"ה באורך אי"ה וגם מה שנ"ל ע"ד המג"א ז"ל בשם הלבוש ס' רכ"ט שכ' דאין לברך רק עד שלש ביום ע"ש והשיג ע"ז המעיו"ט שם דמנין לו זאת ע"ש ובאמת נ"ל שהוא ע"פ עיקר ד' הקדמונים ז"ל שהובא בתוס' ר"ה ח' ד"ה לתקופות שכ' דתקופה הראשונה קדמה להמולד וי"ד יום א' וכ"ג שעות ע"ש דנמצא שה תה התקיפה הראשונה לפ"ז ביום ד ג' שעות ביום וכמו שמבואר ג"כ באורך בזה, בהמפרש לקידוה"ח להרמב"ם ז"ל פ"ט ה"ג ע"ש וכ"ז יבואר ג"כ להלן ד' נ"ה בעז"ה (ומש"ל מנטיות מזל טלה לצפון הקו המשוה ע' בס' יסוד עולם מאמר ב' פ"ה ופ"ו מ"ש בזה באורך ושם ד' כ"ה ד"ה והעד כו' כתב וז"ל שבזמנינו זה ראש מזל טלה נראה צפוני לגלגל המישור כו' עד מעלה העשירית ממזל טלה כו' עכ"ל ע"ש (ועכ"פ אין צורך לפ"ז לכל מ"ש הגאונים ז"ל בשו"ת מ"ב ס' ק"א ובשו"ת ח"ש חא"ח ס' נ"ו בזה ע"ש ודו"ק ויבואר כ"ז להלן אי"ה

והן מכבר אמרנו לדון נא על כ דבר ההקדמות הבאים בראש ספרי המחברים האחרונים וקצת גם בהראשונים ז"ל כי לפי הנראה אין בהם שום דבר תועלת כלל באמת כי אם אמנם יבואו נא בדברי הספר ההוא חידושי או פירושי התורה או שו"ת ופסקי הלכות ודינים מתורתינו הקדושה הנאמרים לאמתה של תורה ולהלכה ברורה באמת הן אין מהצורך להקדים דבר לזה כלל יען כי המחבר ההוא הוא כמצוה ועומד ע"פ התורה הקדושה להוציא את דבר ספרו ההוא לאורה למען לקיים נא ע"י זה מצות עשה דולמדתם אותם וגו' וכמ"ש כל המחברים בזה כי כל הכותב בספר כמלמד כו' ואחרי חתימת התלמוד וכל התורה שבע"פ הקדושה שהותר לכתוב בזמנינו כל ההלכות ופירושי התורה כולה משום עת לעשות לה' כו' הנה נודע כי עיקר הלימוד אצלינו באמת הוא רק בכל דבר האמור ונכתב בספר שיש לנו לסמוך ביותר כי ודאי לא הוציאם המחבר לאורה עד אשר צירף וזיקק את הדברים להלכה ברורה ע"פ דעת התורה הק' בצדק ואמת ואם חלילה לא בא המחבר ההוא ע' דבר האמת לאמתה של תורה הנה לא יועיל לו כל דבר הקדמתו בספרו ההוא במאומה באמת ולריק יגע ח"ו (וה' יאיר עינינו במאור תורתו הק' ויצילנו מכל מכשול וטעות הן באו"ה כו' והן בהוראה כו' ויגל עינינו להביט נא נפלאות מתורתו ואל יצל מפינו דבר אמת עד מאוד כי ה' יתן חכמה כו' וברוב רחמיו וחסדיו ה' יתן נא בלבנו להבין ולהשכיל ללמוד וללמד ולשמור ולעשות את כל דברי תלמוד תורתו הק' באהבה וישים חלקנו עם כל העוסקים בתורה לשמה ולאהב' ולירא' שמו תמיד לע"ו ולמען לא נבוש בעוה"ז ולא נכלם לעוה"ב סלה) ואמרתי מאז שלא לבוא בדבר הקדמה על ספרי בזה אך יען כי אמרו מחשבה מועלת אפי' לד"ת ומן השמים הי' לי עיכובים רבים בעו"ה ולא הי' אפשר לי להדפיס כל דברי ספרי זה כסדרם באמת והוכרחתי להפסיק בכ"מ באמצע הפרק וליתן את הניתנים למטה למעלה כו' ואין סדר לכל דבר משנתינו בזה כעת וגם כמה עניינים אשר עדנה לא נשלמו כלל ועיקרם עדנם חסרים מן הספר הזה וגם כי נמשך זמן ההדפסה איזו שנים ובשנים של צער ודוחק רב בעו"ה (ה' ירחם עלי במהרה וזהו עיקר הסיבה באמת אשר בהרבה מקומות באו כל הדברים בלא סדרים ובדברים קצרים וברוב דברי ספרי הלזה לא באתי עדנה בדברים הנוגעין כ"כ למעשה ודפסתי רק מועט כעת מהטעם הנ"ל ג"כ והי' לי להקדים באמת לספרי הקטן הלז איזו דברי התנצלות עכ"פ על כל דבר תהלוכות ספרי הלזה ולמען ידונו נא אותי לכף זכות בכ"ז כעת אך אמרתי כי עוד חזון למועד אי"ה גם לזה כי באמת ת"ל הן רבים הם יותר אצלי בכתובים ת"י עדנה בהרבה שו"ת הנונעים רק להלכה ולמעשה בכל חלקי השו"ע והגהות על כל הש"ס והתוספתא ותו"כ כו' ועל הרמב"ם ז"ל בעז"ה אשר דבר ספרי הקטן הלז כולו הוא רק כעין הקדמה לבד לכל דבר ספרי הערוך ת"י באמת וכאשר יהיה נא ה' בעזרי להוציאו לאורה במהרה אז יבוא שם איזו התנצלות עוד גם ע"ד ספרי הלז אי"ה ויבואו ג"כ שם כל החשובות וכל תשלומי הדברים השייכים לספרי הזה בעז"ה וקראתי שם ספרי הקטן הלז "ראשית בכורים" להיותו הראשית כעת לכ"ד ביכורי הגיוני בתורת ה' הק' וגם כי להתכבד נא בכבוד העיר (*) הכבודה והגדולה בישראל היא קהילתינו המפוארה יצ"ו אשר זה כעשרים ושבע שנים אשר זכיתי, בעז"ה להיות בה ג"כ ככהן המורה לעם ה' את התורה והמצוה ולהיות דן בקרקע לפני כסא כבוד קדשם של רבותי הגאונים והגדולים רבני המ"צ דפ"ק צ"ו כיד ה' הט בה עלינו סלה ואברך נא בשם ה' את כל עם ה' וביחוד לכבוד כל גדולי וראשי העדה ויחידי עם סגולה ונדיבי עם הקודש סלה אשר בקהילתנו המהוללה (המלאה לה חכמים וסופרים וגאונים וגדולים בתורה ויראת חטא ה' עליהם יחיו ויוסף ה' עליהם כו' ויברך אותם כו' אשר הסתופפתי בצלם מאז ובצל החכמה כו' ועל ידם זכיתי בעז"ה להעלות נא הלום ראשית בכורי אלה לפני כל אוהבי תורה ודורשי התושי' סלה: והן אמנם ידעתי מ"ש (בשו"ע יו"ד סי' רמ"ב ס"ק ל"א) כי כל שדעותיו מכוונות אינו מדבר לפני מי שגדול ממנו כו' ובאתר די זקוקין דנורא כו' מאן מעייל כו' וביחוד לפני כס ועמוד התורה והוראה דכבוד האי סבא קדישא הרב הגאון האמתי המפורסם נזר דורינו והדר תפארת גאון עוזינו שלשלת היוחסין למעלה בקודש הקדשים נשיא אלקים בתוכנו אדמו"ר כקש"ת מו"ה יחזקאל הלוי נ"י לנדא הגאב"ד דפק"ק יצ"ו (יאריך נא ה' ימיו ושנותיו בטוב וכסא כבוד הוראתו שבקדושה יגדל נא סלה ובשוב ה' שבות עמו עיניו תחזינה ב"ב) וגם לפני כל גאוני וגדולי רבני המ"צ ור"מ וגאוני וגדולי הבע"ב ויח"ס דפ"ק יצ"ו ולפני כל גאוני הדור שיחיו והי' לי לירא בזה מגשת אל הקודש באמת ואך אמרתי כי אביא נא ליטול רשות בזה מלפני קדושת גאון תורתם שיחיו כי ירשוני נא לומר לפניהם הלום איזו דברים מאשר למדו אותנו (וכמ"ש הגר"א שם בס"ק נ"ז דאע"פ שלא למד זאת ממנו צ"ל כך ע"ש) ברוב ענותם הקדושה וכבכורה בראשיתה יקחו נא בזה את ראשית דבר מנחת בכורי הגיוני הלום ויחשב נא לכבוד יקר תפארת גדולתם שיחיו לרצון תמיד כבכורים ראשית במקדש ה' לכהן העומד לשרתם ולברך אותם בשם ה' כל היפים סלה: (*) [כי בשם ב' כ' ו' ר' י' ם' נרמז בר"ת שמי (בצלאל כהן) וגם שם אבי (ר' ישראל משה) שיחי', וגם שם עיר מולדתי הג' לאלקי' ק"ק (ווילנא) יכוננה העליון סלה]

ואשלים את דברי בקרא דפ' בכורים במה שנ"ל לפרש בעז"ה בפשטי' דקרא דושמחת בכל הטוב כו' אתה והלוי כו' (בכ' תבוא) ופירש"י ז"ל דאף הלוי חייב בבכורים כו' ע"ש ובאמת בתוספתא ריש ביכורים פליגי ר"מ ור"י בלוים אם קורין (כדפליגי בשלהי מע"ש) ע"ש במפרש ולמ"ש רש"י כנ"ל הנה מקרא מלא הוא אם לא שנאמר דלא מיירי בקריאה וע' להלן ברש"י שם וצ"ע אך באמת נראה לי דפשטי' דהך קרא הוא כפשטי' דקרא דכתיב (בפ' ראה) שמה תביאו כו' ותרומת ידכם (שהוא בכורים כדא' ביבמות ע"ג) וכתי' בפרי' ושמחתם כו' והלוי כו' ופרש"י שם (פסוק י"א דאם אין לך מעשר כו' הזמינהו על שלמיך וכ"ה בספרי ע"ש ונ"ל דקאי על שלמי שמחה שמחויב להביא עם הבכורים ג"כ וכמ"ש בפ"ב פ"ד ובפ"ג מ"ג דביכורים ובתוס' ספ"ב ע"ש וברש"י סוכה מ"ז כ' בשם הירושלמי פ"ב שם דיליף לה מג"ש דנאמר כאן ושמחת ונא' להלן (בפ' תבוא בהר עיבל) וזבחת שלמים ושמחת כו' ע"ש (וברמב"ם ה"ב סופ"ג כ' דילפינן מרגלים ע"ש וצע"ק דהרי רגלים גופא ילפינן מהר עיבל בפסחים ק"ט ע"ש) וא"כ נראה דגם פשטי' דהאי קרא דושמחת כו' והלוי כו' אתי לזה דאף שהבכורים רק לכהנים אפ"ה הוא מחויב לשמח גם את הלוי אז בהשלמים שמביא עם הבכורים וכמ"ש גם בפ' ראה הנ"ל וגם בשבועות וחג כ' ושמחת כו' והלוי כו' וע"ש בספרי וא"ש (וכעת ראיתי בספרי הנדפס מחדש עם הגהות הגר"א ז"ל שהגי' גם בפ' תבוא כמ"ש בספרי פ' ראה הנ"ל ע"ש וא"ש כמ"ש בעז"ה) וה' יזכנו במהרה לעלות ולראות ולהקריב נא שלמי שמחה ובכורי ראשית לפני מזבח קדשו סלה החותם בברכת כהונה ובברכת השנה (הבעל"ט לפ"ק) בצלאל בן המופלג הישיש עו"ה ישראל משה נ"י הכהן מווילנא