ראשית בכורים (בכורות) קנט

וזה הוא בגלוי לגמרי, ומצטרף עם פסול חסרון שאינו גלוי לגמרי, ואכתי צ"ע בזה:

בריט"א אות נ"ז הביא דברי התוס' תמורה (כ"ד:

) שהקשו למ"ל קרא דאו עז פרט לנדמה ת"ל דהוי בע"מ מדאישתני כדאמרי' בבכורות דשינוי הוי מום, ותירצו דקרא איצטרך לוולדות קדשים, וכן הק' בשיטמ"ק לעיל (י"ב) ותירץ דאיצטרך קרא לתמורה עיי"ש, ומדברי הרמב"ם אין הכרע כ"כ דז"ל הנדמה אעפ"י שהוא כלאים פסול למזבח כיצד רחל שילדה כמין עז ועז שילדה כמין רחל אעפ"י שיש בו מקצת סימנים הואיל והוא דומה למין אחר פסול כבע"מ קבוע שאין לך מום קבוע גדול מן השינוי עכ"ל, ויש לפרש דמש"כ דפסול כבע"מ קבוע קאי על מקצת סימנין דומה לאמו דזה נחשב בע"מ משום דיש בו השתנות שמקצת דומה למין זה ובמקצת למין אחר, אבל נדמה גמור אינו פסול מטעם בע"מ רק דהוי ענין כלאים ואף שאינו כלאים ממש מ"מ דומה לכלאים במה שנולד ממין זה ודומה למין אחר וכן משמע מדברי הכ"מ שם:

וכן הביא הריט"א בשם מהריק"ו וז"ל ואף דתרי גווני נדמה איכא, נדמה שאינו דומה לאמו כלל זה נקרא כלאים שהכי כבש ועז מעורב בו אמו רחל וצורתו עז, ומום אין בו כיון שאין בו צורת רחל כלל, ונדמה שיש בו קצת סימנים דומה לכבש וקצת לעז אין לך מום וכיעור גדול מזה וכו' עיי"ש, הרי שמפרש כן בדברי הרמב"ם דנדמה גמור לא חשוב בע"מ רק דהוי ענין כלאים דמצד אמו הוא רחל ומצד מראיו הוא עז:

ויש להסביר הדבר עפי"ד הט"ז יו"ד סי' קע"ט סק"י עמש"פ הרמב"ם דהאוחז את העינים לוקה, וקשה הא הוי לשאב"מ וכתב הט"ז דס"ל להרמב"ם כיון שלעיני הרואים נראה כעושה מעשה אף שבאמת אינו עושה נחשב לשיב"מ עיי"ש, וה"ה ברחל שילדה מין עז אף שבאמת הוא רחל ואין בו צד עז כלל, מ"מ כיון שמראהו עז ונדמה לבני אדם שכך הוא נחשב כיש בו צד עז בעצם וא"כ הוי ככלאים הבא מעז ורחל, וזהו שכתב הכ"מ דהרמב"ם לא קחשיב נדמה בפ"ע משום דהוי ענין כלאים וכמש"כ התוס' פ"ב דכריתות, [ועי' בפ"ק (די"ב.) אביו שה כלאים הוא נדמה הוא ובכל הסוגיא שם] וכל זה באינו דומה לאמו כלל אבל במקצת סימנין דומה לאמו נחשב לגמרי כך אלא דהוי בע"מ מחמת שמשונה:

אך המלמ"ל שם תפס דלהרמב"ם גם נדמה גמור הוי בכלל מום וכדברי התוס' תמורה ושיטמ"ק הנ"ל, וצריך להבין נהי דחשבי' לי' כבע"מ מ"מ איך אפשר לפוסלו מחמת מום זה הא הוי מום שבסתר דאינו ניכר בו שום השתנות ומי יודע שנולד מרחל, ואין לומר דלהעוחדים עליו בשעת לידה הוי מום שבגלוי שראו שנולד מרחל ומראהו עז, דמ"מ כיון שאח"כ אין השינוי ניכר בו הוי כעבר מומו, וכאילו נעשה ממום שבגלוי מום שבסתר דפשיטא דשרי כיון שהגילוי חלף עבר ומום שבסתר לא חשוב מום כלל:

אך י"ל עפי"ד הש"ס תמורה (י"ז.) דיוצא דופן נחשב אין במיני קרב כמו טומטם ואנדרוגינוס ובתוס' שם דכמו דטומטם ואנדרוגינוס הם בריות משונות כך יוצא דופן תהי בי' אינשי והוי כאילו לא קרב במינו וכן פירש"י שם עיי"ש ולכאורה הא לא תהי בי' אינשי רק בשעת לידה בראותם שלא נולד כדרך כל הנולדים ואמאי יחשב מחמת זה ברי משונה לעולם, אע"כ כיון דאז נתפרסם השתנותו תהי בי' אינשי לעולם ונחשב מחמת זה כאילו הי' ברי' משונה בעצם, [ועי' דוגמא לזה בתוס' עירובין (ד"ה:

) ד"ה א רבע בהא דמועיל כשהעמידו לשם לחי אע"ג דאח"כ ליכא הכירא אך כיון שהועמד לשם לחי יש קול ואיכא היכירא עיי"ש הרי דמחמת הקול שיצא בשעה שהעמידוהו נחשב שהוא ניכר לעולם] וכ"ש גבי נדמה דרחל שילדה כמין עז כיון דבשעת לידתו תמיהי בי' אינשי טובא ונתפרסם הדבר דנין אותו כאילו הי' ברי' משונה בעצם והוי מום שבגלוי דמה שנשתנה מאמו נתפרסם, ומעכשיו גלוי וידוע לכל והוי מום שבגלוי דאף שאינו גלוי למראה עינים מ"מ הוא גלוי מחמת הפרסום ודמיא למש"כ התשב"ץ לענין מימר לחלל שבת בפרהסיא דאם נודע הדבר לרבים אף שלא ראו ממש נחשב פרהסיא כדמוכח מהא דאמרי' אסתר פרהסיא הואי כנודע:

ויש להעיר מהא דלקמן (מ"ד:

) דס"ל לר' חנינא בן אנטיגנוס דמרוח אשך האמור בתורה הוא שמראיו חשוכין, ופרכי' היינו כושי רחב"א לא תני כושי עיי"ש, משמע דס"ל לרחב"א דכושי הוי מום גמור דהא כתיב בתורה גבי מומין, אבל רבנן דפליגי ארחב"א וגרסי כושי במתני' הוי בכלל הפסולים שאינן שוים בזרעו של אהרן [כדמבואר בגמ' (מ"ה:

) דפריך הש"ס שכור מחיל עבודה בהדי מומי דמוחילי עבודה בעי למיחשב הרי דכל הני לא מחלי עבודה] משמע דלוידהו כושי לא הוי מום, וצריך להבין לרחב"א דחשיב לי' בע"מ וכי איזה מום הוא זה הלא אין בו שום חסרון, [ועי' תמורה (י"ז.) דבע"מ פסול חסרון הוא]:

אך יש לומר דכושי חשוב נדמה, משום דנולד כאן ודומה לאנשי כוש, וכמו דחשוב נדמה כשנולד ממין זה ודומה למין אחר, כ"כ חשוב נדמה אם נולד במקום זה ודומה לאנשי כוש שהוא מקום אחר, וכדמבואר בסוכה (ל"ו.) דאתרוג הכושי פסול כשגדל כאן והרי הוא שחור כאתרוגי מדינת כוש, ופירש"י שם משום דנדמה הוא עייש"ה, הרי דאף זה נקרא נדמה מפני שהוא דומה לאתרוג הגדל בארץ כוש, וה"ה גבי אדם שנולד כאן ודומה לאנשי כוש דחשוב נדמה, ונדמה הוי בע"מ מחמת ההשתנות דאין לך מום גדול משינוי, [כלשון הרמב"ם הנ"ל וכדעת התוס' והשיטמ"ק הנ"ל] דהא לא מצינו פסול נדמה באדם, אע"כ דנדמה חשוב בע"מ, והא דפסול באתרוג ג"כ משום דהוי בע"מ, דהא גם באתרוג לא מצינו פסול נדמה מרומז בתורה, רק פסולו משום בע"מ, וכן מצאתי מפורש בשלטי הגבורים פ' לולב הגזול בשם ריא"ז שכתב בזה"ל אתרוג הדומה לכושי שגדל כאן ודומה לאתרוג הגדל בארץ כוש שהוא שחור בע"מ הוא ופסול עיי"ש, והא דמום פוסל באתרוג הוא משום דחסר פוסל בו כדמבואר בדברי הה"מ פ"ח מה' לולב ה"ט עיי"ש, ועי' מנחות (ד"ט:

) דחסרון כבע"מ דמי:

אך הא קשיא הא לענין כושי הפוסל באדם קימ"ל כרבנן דפליגי ארחב"א ופוסלין כושי רק מפני שאינו שוה בזרעו ש"א, ואם איתא דנדמה הוי מום אמאי אינו מחלל עבודה ככל מומין גמורין, ולכאורה עלה בדעתי לפרש דהא דתנן כושי גבי הנך שאינן שוין בזש"א היינו כהן שנולד בארץ כוש דמצד בע"מ אין לפוסלו דלא נשתנה מאנשי הארץ שנולד בה, אבל כהן שנולד בשאר ארצות ודומה לכושי מודו רבנן דפסול מטעם בע"מ, כיון דנדמה הוא וכדמצינו חילוק זה באתרוג, אך הא ליתא דא"כ כי מקשה הש"ס לרחב"א דס"ל מרוח אשך שמראיו חשוכין והא תני כושי ומשני רחב"א לא תני