ביאור יש"ר על התורה, במדבר ז:פד

זאת חנכת המזבח, חזר הכתוב לכלול את קרבניהם אחרי שפרט אותם, לפי שהנשיאים כלם ביום אחד הביאו קרבנם יחד ובזה היו שוין במעלתן, אבל מאחר שצוה ה' שיקריבו נשיא אחד ליום, שוב אי אפשר שלא יהיה אחד קודם לחבירו, לכן חזר וכללם יחד להגיד שכשם ששוו כלם בעצה אחת כך שוו כלם בזכותם:

ביום המשח אתו, מכאן ראיה למה שכתבתי למעלה על פסוק ויהי ביום כלות וכו', שאין הכונה על יום השמיני למלואים, שהרי על כרחך מה שאמר כאן ביום המשח אותו אינו על יום המשיחה דוקא כי החנוכה נמשכה שנים עשר יום, אלא פירושו בעת המשח אותו, אף שם ביום כלות פירושו בעת כלות: