ביאור יש"ר על התורה, ויקרא ה:כא

נפש כי תחטא, לא נאמר בשגגה, כי המנויין בפרשה זו מזידין הן:

ומעלה מעל בה', כל האמורין בענין הם גוזלים ממון בעליו שלא כדין, וידוע שמעלו, אבל הכתוב מודיע שמלבד המעל הזה, גם מעלה מעל בה, כי השם חלק לכל א' חלקו, וכשלוקח חלק חבירו מועל בה', שהכל שלו ולאשר חפץ יתננו, ואצל מועל בקודש לא אמר בה' שאין צורך כי אין להקדש אדון אלא השם:

וכחש, לשון הכחשה כשאומר להפך מדברי חבירו, זה טוען יש לי בידך פקדון, וזה אומר אין לך בידי כלום, ואין כן שקר, שאינו מכחישו אלא מבטיח דבר לחבירו ואינו מקיימו נקרא משקר:

בעמיתו, נגזר מן עם, ומלת עם נגזר מן עם, כי אותן שהן עם אחד הם קרובים זה לזה, וזהו בעמיתו איש מעמו:

בפקדון, שיהיה שמור אצלו עד לעת שיתבענו ממנו:

בתשומת יד, הוא מלוה או נתן לו מעות בשותפות לשאת ולתת בו:

בגזל, שגזל ממנו בחזקה, ואין רואה להעיד על הדבר:

עשק את עמיתו, שכובש תחת ידו מה שראוי לו לתת לחבירו, לא דבר שלקח מחבירו: