ביאור יש"ר על התורה, ויקרא יח:כ

עמיתך, כולל כל אישי המין האנושי:

לא תתן שכבתך, בכל הנשים האסורות משום שאר וכן בנדה נכתב בלשון גילוי ערוה שהוא כנוי למשכב של טומאה שאף על פי שבכל השכיבות המותרות יעשה כן, קראם הכתוב גילוי ערוה לגנאי, לפי שכלן חקי השם הם, ולולי שאסרן הכתוב לא ידענום מדעתנו, אבל אותן שהן תועבות גם בשקול הדעת כמו א"א וזכר ובהמה, אין צורך להזכיר בהן לשון גילוי ערוה, ולכך אמר לא תתן שכבתך, והנה משכב א"א נקרא ניאוף:

לזרע, לפי שמדבר כאן בחייבי כריתות, הוצרך לפרש שתהיה השכיבה לזרע, כי במשגל יזהיר:

לטמאה בה, זוהי טומאת הנפש, עליה אמר שלמה נואף אשה חסר לב משחית נפשו הוא יעשנה (משלי ו' ל"ב) כי המעשים הללו משחיתים הנפש ומטמאים אותה: