ביאור יש"ר על התורה, ויקרא יח:כא

ומזרעך לא תתן, אחר שזכר העריות, שמשכבם משחית הזרע, שהנולד מהן באיסור הוא זרע פגום, סמך להן אזהרה זו שהיא ג"כ על הזרע, שלא נטמא בנינו במעשה התועבה הזאת, אבל זכר ובהמה שנזכרים אחריה אין מהן נולד:

להעביר למלך, ע"ז היא ששמה מולך, ועבודתה היא שהאב מוסר בנו לכומרים, והם עושים בו עבודות טמאות, ואח"כ מחזירין אותו לאביו, והוא מעבירו בלהב האש ושיעור הכתוב לא תתן זרעך לכומרים, לעשות בו כשקוציהם, למען תעבירנו באש למולך:

ולא תחלל את שם אלהיך, מלת שם נופל על פרסום כח נגלה לנו, ושם תפארת אלהינו נידע לכל, שהוא נאדר בקדש, וקדשנו בתורותיו ובשכון שכינתו בינינו, והעושה זאת מחלל שמו הגדול: