ביאור יש"ר על התורה, ויקרא יז:ד

לא הביאו, זמן מורכב מעבר ועתיד, ואילו אמר לא יביאו היה במשמע לאחר שחיטה, ואז אין תועלת בהבאתו, לכך אמר הביאו בעודנו חי, אבל להלן (פסוק ח' ט') שאמר יעלה עולה או זבח, לחייב גם את המקטיר בחוץ, אמר יביאנו בעתיד:

דם יחשב, הדם השותת על פני השדה, כששוחט בחוץ, יחשב כשופך דם, לא כדם בהמה שהתרתי והשויתיו למים, אלא דם שפך, כאילו שפך דם שחייב על שפיכתו, והוא דם אדם, לכן כשהתיר בשר תאוה אמר אף על פי שאסרתי לך לאכול דם על הארץ תשפכנו כמים (דברים י"ב ט"ז), כלומר לא יחשב עוד כדם, אלא כשופך מים: