ביאור יש"ר על התורה, ויקרא טו:כג

ואם על המשכב, כל עצמו של מקרא זה לא בא אלא להקל, שאין בכל טומאותה נדה רק טומאת ערב, לבד כששוכב עמה שטמא טומאת שבעה, וזהו שאמר, ואם על המשכב הוא, אפילו שכב אדם על משכבה, או על הכלי אשר היא יושבת עליו, שישב אדם על מושבה, אפילו בעת שהיא יושבת עליו, וכל זה עשה בנגעו בו, שגם נגע במשכב ובמושב, והרי כאן טומאת מדרס וטומאת מגע, והנדה עצמה קרובה אליו, אעפי"כ יטמא רק עד הערב, ואח"כ אמר אבל אם שכב איש אותה וכו', זה טמא טומאת שבעה: