ביאור יש"ר על התורה, ויקרא טו:יט

ואשה כי תהיה זבה, דם נדה ודם זיבה בכלל, והתורה הבדילה בין דם לדם, שבעת ימים ראשונים תקראנו דם נדה, ואם תוסיף לזוב תקראנו דם זיבה:

שבעת ימים תהיה בנדתה, מלת נדה היא שם תואר לבעלת הדמים, כי בתולדת כל אשה שיש לה אורח, שהדם נודד מן הגוף, כמו כצפור נודדת (משלי כ"ז) שהוא על ההעתקה ממקומו אל מקום אחר, כן דם האשה נודד מן הגוף ששם משכן הגוף, ויוצא חוץ לגוף, ולפי שזאת היא תולדת האשה, וכל הנשים שוין בה, הודיעה תורה שיציאת דם שבעה ימים היא תולדת האשה, ובהן תקרא נדה, ואחר כן אמרו אשה כי יזוב וכו' בלא עת נדתה או על נדתה, זהו הפך מן התולדות ותקרא זבה הצריכה ימי נקיים וקרבן: