ביאור יש"ר על התורה, בראשית לא:ל

ועתה הלך הלכת, הכונה אם מרוב חשקך לבית אביך הלכת ממני, ויש לך קצת התנצלות בזה אין לך התנצלות על גניבת אלהי כי לא היתה תאותך לבית אביך סבה לשתגנוב אותם:

נכסף נכספת, לשון תאוה:

למה גנבת את אלהי, לא נסתפק בדבר אם יעקב הוא הגנב אם לא אלא כבר החליט שהוא גנב אותם, ורק שאל לו מאיזה טעם עשה זאת והנה אין דרך בני אדם לשאול לגנב למה גנבת, כי ידוע הוא שגונב למלא נפשו כי ירעב, או לחמדת הממון, או לסבות כיוצא באלו, אלא כך אמר לבן, מאחר שלא גנבת מביתי כסף או זהב ולא דבר אחר רק התרפים שהייתי מנחש בהם, אין זה אלא שיראת ופחדת שמא יגידו לי פשעיך והתחבולות שעשית בענין הצאן, כי אין ספק שאין אתה קוסם, ולא תבחר בהם לדעת העתידות כמוני, א"כ מעשיך האחרונים מוכיחים על הראשונים, כי בתחלה גנבת צאני, ואח"כ ברחת טרם אדע מה שעשית, וכדי שלא אנחש אח"כ לידע פשיעתך גנבת גם את התרפים: