ביאור יש"ר על התורה, בראשית לא:לא

ויען יעקב, השיבו על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ובדברים מעטים ובלי כעס וחימה כי לא היה דעתו לעשות מריבה עם חמיו, אלא בקש בשפה רכה להתנצל לפניו ולהראות לו צדקתו:

כי יראתי, כלומר לא נחבאתי לברוח מפני פשע וחטאת שעשיתי, אלא מפני שידעתי כי לא היית מניח אותי לצאת מביתך, והיית מעכב אצלך את נשי בחזקה, כמו שעשית זה שש שנים עד שהוכרחת, לשאול ממך בתורת חסד תנה את נשי וכו' ולא הועיל לי כי רצית שאשוב לרעות צאנך, ומזה הבנתי כי היה בדעתך שאהיה לך כל ימי לעבד נכנע למען הרבות צאנך:

פן תגזול, לשון גזילה יורה תמיד על הלקיחה בחזקה: