ביאור יש"ר על התורה, דברים לב:טז

יקנאהו בזרים, כבר דברנו על לשון קנאה שאחריה את (בראשית כ"ו י"ד), וכאן יקניאוהו כמו יקניאו אותו, כלומר על ידי שהם משתחוים לאלילים פסל ומסכה ולכל דבר שאין בו ממש (שעל כן נקראו האלילים ההם זרים, לפי שזר מאוד לדעת האדם ללכת אחריהם ולעבדם), סבבו בזה שה"ית יקנא לכבוד עצמו המחולל על ידם, ולזה בא יקניאוהו בהפעיל, ובא בכנוי שהוא תחת סימן הפעול להורות שרעה גדולה עשו כלפי השם ב"ה:

בתועבת, בעבודות המגונות והמתועבות שבהן עבדו האומות לאלהיהן, וכולן תועבות גדולות לפני ה"ית: