רבי אליהו מזרחי(רא"ם) צח

החוטם בענין ההכרה האמיתית ומי הגיד לו לרב ז"ל שנקב שבצד אות פלוני יש לו זה המשפט הלא אנחנו קראנו כמה סמנים אחרים יותר מובהקים מהנקב שבצד אות פ' ומעתה אין לו לחכם המלט כלל אלא כשיאמר שהרב ז"ל ידע זה על פי הקבלה ועם כל זה לא ננוח מלטעון עליו שאם באתהו הקבלה על הנקב שבצד אות פ' שהוא דומה לפרצוף פנים עם החוטם בענין ההכרה כ"ש שיש להתיר את האשה בסמנים שהם יותר מובהקים מנקב שבצד אות פלוני שאם בזה יש לו הכרה אמיתית כ"ש ליותר מובהק ממנו

ומה שטען על הר"ן ז"ל על מה שפירש ההוא מעשה בשני תלמידי חכמים שהשיא רבי נשותיהם על פי נשים ואסיק שם תלמודא כגון דקאמרי אסקינהו קמן וחזנהו לאלתר או דקאמרי סמנים דלאו עלייהו סמכינן וכולי והכי פירושה כגון דקאמרי אסקינהו קמן וחזנהו לאלתר דקאמרי סמנים דלאו עלייהו סמכינן אסימנין הוא דקסמכינן ואמר שאם היה כפירוש הר"ן ז"ל שפירש שהנשים ההם לא היו מכירות אותן השני תלמידי חכמים לא בשמם ולא בשם עירם מה צורך לומר וחזנהו לאלתר בשלמא להכרת פנים צריך לומר לאלתר שלא ישתנה מראיתו או יתנפח פרצופו אבל הסמנים של חתוך יד ורגל וכיוצא מה לנו לאלתר איננה טענה דיש לומר דאו או קאמר דומיא דמתניתין דפ' כל הגט דקתני מצאו בחפיסא או בדלוסקמא ומכירו כשר ופרש"י דאו או קתני הכא נמי נימא הכי כגון שראו הנטבעים אח"כ לאלתר שלא נשתהו להשתנות והכירום בטבעא דעינא דעדים דעדיף מסמנין כדאיתא פ' גיד הנשה דהשתא ליכא למימר בדדמי או דקאמרי סימנים דלאו עלייהו סמכינן אלא אסמנים סמכינן כגון שראו הנטבעים מושלכים על שפת הים לאחר כמה ימים זלא חכירום מצד הנפוח או מצד השנוי שנשתנו מראיתם אבל ראו בהם סמנים מובהקים דהשתא לאו עלייהו סמכינן אלא אסמנים דמעיקרא קא סלקא דעתך שהיו מעידות שטבעו ולא יצאו מהמים דשייך בכי האי גוונא לומר בדדמי דדבר ההווה הוא שהנופל למים לא יעלה עוד ושמא דמו גם הן שאותם האנשים שנטבעו ודאי לא עלו ושמא עלו והם בחיים ואפילו הכי התיר רבי נשותיהם ש"מ דלא חיישינן בדדמי ודחה התלמוד ואמר הכא במאי עסקינן כגון דקאמרי אסקינהו קמן וחזנהו לאלתר שעדיין לא נשתנו והכרנום בטבעא דעינא וכיון דטבעא דעינא עדיפא מסמנים כדאיתא בפרק גיד הנשה לא שייך הכא בדדמי וליכא למיפשט מינה מידי אי חיישינן בדדמי אי לא כיון דלא שייך ביה כלל בדדמי או אפילו תימא דלא קאמרי הכי אלא דקאמרי סימנים מובהקים כך וכך ראינו בהם דהשתא לאו עלייהו דנשים קא סמכינן שהרי הן לא הכירוהו מעולם אלא שאנחנו השומעים מפיהם אותם הסמנים המובהקים שהיו לו כמה שאנו מכירים אותו בחייו אנו מכירים על פי הסמנים והשתא נמי לא שייך לומר בדדמי כך פירשו ר"י ז"ל כדאיתא במרדכי ור' מנחם ב"ר יעקב ור' אלעזר ב"ר יאודה ור' קלונימוס ב"ר גרשון ז"ל כדאיתא התם בא"ז אם כן כולה חדא מלתא היא ואינה אלא על הסמנים והכי קאמר דמצינן לאוקמי ההיא דנשים שהתיר רבי על פיהן נשי אותן הת"ח שטבעו שלא הכירו אותם בחייהם מעולם דהשתא ליכא למיסמך על עדות הנשים כלל ומה שהשיא רבי נשותיהם על פיהם כגון דקאמרי אסקינהו קמן וחזנהו לאלתר דלא השתנו סמניהו כלל אפילו אותן הסמנים שדרכן להשתנות וקאמרי סימנים מובהקים שבגופו ורבותא נקט וה"ה אם הכירום בחייהם ובתר דאסקינהו העידו על פרצוף פנים בלא סמנים אלא להכי נקט סמנים כלומר משכחת לה שפיר דלאו עלייהו סמכינן כלל כך פירשו רבי נתן בר שמעון ור' שמחה בר שמואל זצ"ל כדאיתא בא"ז וכן כתב בעל אדם וחוה שמים שאין להם סוף צריכים שיעידו שראו אותו מיד כשהעלוהו משם שאל"כ היה משתנה ובענין זה עד אחד נאמן ומשיאין את אשתו ודוקא שאמר סמנים מובהקים או שיעידו על פרצוף פניו עם החוטם משמע שאפילו בעדות הסימנים בעינן שיעידו שראו אותו מיד כשהעלוהו משם שאע"פ שיש סימנים שאין בהם חשש מהשנוי כגון חתוך יד ורגל וכיוצא בהם מ"מ יש סמנים מובהקים אחרים שמשתנין ואין ראוי שיעידו עליהם אלא א"כ ראו אותו מיד תכף שהעלוהו ומה שכתב שהאומרים אין לסמוך על הסמנים כלל להתיר בהם אשת איש לעלמא הן רבים וגדולים והם הרי"ף ובעל העיטור ור"ח והרמב"ם והסמ"ג ימחול על כבוד חכמתו כי כבר התבאר מכל הני דלעיל כל ההפך שהמתירים בפירוש ע"פ הסמנים המובהקים הם כל הפוסקים והם הרי"ף ורש"י ור"ת ור"י והרא"ש והטור והר"ן והמרדכי ובעל אדם וחוה ובעל העיטור ור' מנחם ב"ר יעקב ור' אלעזר ב"ר יאודה ור' קלונימוס ב"ר גרשום ור' נתן ב"ר שמעון ור' שמחה ב"ר שמואל ובעל ספר תרומת הדשן וראביה והרב ר' ישעיה הא' ולא נשאר אלא הרמב"ם והסמ"ג ז"ל שכתבו מה שכתבו בההיא דהלכות נחלות וכבר גלינו דעתנו בו ופירשנוהו בפירוש מסכים עם שאר כל הפוסקים דאם לא כן אי אפשר לפרש דבריו כמשמען מפני הקושיות הנופלות עליו מהתלמוד ומסתירת דבריו אדבריו והנה יש כדמות ראיה על דברי שאין לטעון מההיא דנחלות שהרי בעל אדם וחוה הביא בס' משרים שלו ההיא דנחלות ועם כל זה כתב שיש לסמוך על הסמנים המובהקים מפני שהוא מסופק שמא סמנים דרבנן אבל אם היו הסמנים מדאוריתא היינו סומכים להתיר האשה אפילו בסמנים בלתי מובהקים זהו הנראה לי לדעתי והשם יצילנו משגיאות אמן נאם הטרוד והעלוב אליא מזרחי שאלה לט

ששאלתם על אודות הגוי אשר היה מחזר אחרי קרובי דוד בן פותו והיה אומר איה בית קרובי דוד בן פותו שנטבע היש לו קרובים אם לאו אמרו לו כל העומדים שם ומה תרצה אמר להם אני וחברי עברנו בברקי וראיתי אדם אחד מת מוטל על שפת הים ושאלתי לחברי אין זה דוד בן פותו שמכר לי הפרושופשי במודניא עתה קודם זה המעשה אמר כן הוא תפשנו אותו והכרנו בו הטב מצד פרצופו ומיד עמדנו וקברנו אותו ושאלו אותו אם קבר אותו בעומק ונשבע שאמר לחבריו שאע"פ שהוא יהודי