רבי אליהו מזרחי(רא"ם) עט

גם ראינו בו מה שפלפלת מדברי בעל הטורים ואמרנו אם ראש דבריך אמת אין לך התנצלות גדולה מזאת ובו נוצלת גם מעונש עגונא דאתתא שנתעכבה על ידך עד הנה ומעונש ההיא דיהודא בן ניקושא כי יעמוד לך זה במקום חסידותו של אותו צדיק שכל מעשיו לא היו רק לשם שמים אך מהתימה המופלג מאד כי מאחר שכל עצמך באורך הפלפול הזה אינו רק לסתום פיות הדוברים עליך עתק כדי שלא יתלו בך בוקי סריקי כאשר כתבת אם כן היאך רצית להכשיר הגט עם כח אותה התשובה של הרא"ש דסימן קמ"א שיחוייב ממנה שהדיינים החתומים על שטר של מעשה בית דין שהביא השליח בידו שהיו החתומים בו כל א' בכתב ידו פלוני הדיין פלוני הדיין שיהיו כלם עמי הארץ דומייא דההוא סופר דתשובה קמ"א והקשה שבכולם כי צללת במים אדירים והעלית חרס בידך כי חשבת שכמו שאין הזק לגט אם יהיה הסופר עם הארץ ככה אין הזק לגט אם יהיו הדיינים עמי הארץ ולפיכך הבאת ראייתך מההיא דסימן קמ"א דמיירי על הסופר על נדון דידן דמיירי על הדיינים ואין הדבר כן דודאי אם היה הסופר עם הארץ אין הגט נפסל על ידו דאין בכך כלום אבל אם היו הדיינים המסדרים את הגט עמי הארץ אין לסמוך על גיטיהם ביש לחוש בהם לכמה מיני פסליות דהא דלא חישינן לבית דין טועים אינו אלא לבית דין מומחה או לסתם בית דין דלא איתחזק ביה ריעותא אבל היכא דאיתחזק ביה ריעותא או בהוחזק בבית דין של הדיוטות דלא בקיאי בטיב גיטין פשיטא ופשיטא שאין לסמוך על גיטיהן כלל שהרי גדולה מזו מצאתי בתשובה אחת של הרב רבינו יצחק בר ששת ז"ל שפסל גט אחד שנתן לשליח הקבלה מפני שראה השטר של מעשה בית דין שהיה כתוב בלשון הדיוטות ואמר מסתמא בית דין של הדיוטות הוא ויש לחוש בו לכמה מיני פסליות ואם כן בנדון דידן ממה נפשך פסול הוא שאם אותו בית דין שחתמו על שטר מעשה בית דין מומחה הוא לא שרמה אותם השליח והראה להם שטר מזוייף שהוא שליח לקבלה אין כאן גט כלל מאחר שלא מנתה אותו האשה ואם בית דין של עמי הארץ הוא שחשבו שהשליח לקבלה אפשר שיהיה על ידי מנוי הבעל כמו שנראה מתוך השטר של מעשה בית דין שהביא השליח שהיה כתוב בו שמסר הבעל את הגט ליד שלוחו ולא כתב ליד שלוחה הרי אין כאן גט מכיון שלא מנתה אותו האשה ואם היו מסופקים בדבר שלא ידעו אם יועיל או לא יועיל ומשום הכי אמרו נעשה אותו שליח להולכה ולקבלה כדי שיועיל בממה נפשך אין לסמוך על גיטן כלל כיון דלא בקיאי בטיב גיטין וקדושין דיש לחוש בו לכמה מיני פסליות כדלעיל ועוד דליכא לספוקי בהא אלא כשהשטר כולו של שליחת להולכה ושל שליח לקבלה יחד דומייא דההיא תשובה דסימן קמ"א או כשהשטר כולו של שליח לקבלה והשליח כשמביאו אומר שמתחלה נתן לי הגט בתורת שליח לקבלה ואחר כך חזר ומנה אותי שליח להולכה אבל בנדון דידן שאינו אלא שטר של מעשה בית דין שנתן הבעל את הגט לידו בפני ב"ד בתורת שליח לקבלה ואמר לו התקבל גט זה לאשתי והרי היא מותרת לכל אדם ואחר כך היה כתוב נוסח הבעל וחתימתו שהוא מודה שגרשה גרושין גמורים ושאלנו השליח אם נעשה המעשה הזה ואמר לא מי הוא זה שירצה להכשירו נהי דשליח מהימן לומר שהוא שליח להולכה ואינו צריך לא שטר הרשאה ולא עדים היכא דליכא עדים מכחישים אותו היכא דאיכא עדים מכחישין אותו כנדון דידן שהדיינים חחתומים על השטר היוצא מתחת ידו מכחישים אותו מי מהימן לכן לא תעגן את האשה בדברי הבאי כי צעקתה עולה לפני מלך מלכו של עולם אדרבה תשתדל בכל כחך לפייס הבעל לשלוח לה הגט על ידי שליח להולכה כדין וכהלכה ואנחנו נתן שכר השליחות ואם לא תוכל עשהו לבדך תצרף כל הקהל הקדוש עמך ונשאו אתך כי ידעת עונש עגונא דאתתא וכמה דברים הקלו חכמים בעדה והמשתדל בה כמעט שהוא מציל נפש מישראל ושכר המשתדלים כפול מן השמים ושלומך ושלום כל הקהל יצ"ו ישגא מאד כחפצך וכחפץ לי אני הטרוד והעלוב המתפלל בשלומך אליהו מזרחי

אחר כך קם מאן דהוא אחד ורצה לומר שאותו שטר שיצא מתחת ידי אותו שהביא הגט ואמר שהוא שליח להולכה יש לפרשו ג"כ שהוא שטר שליח להולכה כי פי' התקבל גט זה לאשתי שכתוב בו התקבל והולך קאמר וכשהקשינו והלא וגרש אשתו קאמר ואחר זה חזר וכתב עוד וגרשה גרושין גמורים דמשמע שעשאו שליח לקבלה משיב שמאחר שפירש התקבל תתקבל והולך הוא ופירש התקבל והולך התקבל וגם הולך הוא אם כן הרי עשאו שליח להולכה ושליח לקבלה יחד ולכן כתב וגרש מפני שהוא שליח לקבלה וקבלתו של זה היא גרושי האשה וגם הביאו לאשה מפני שהוא גם כן שליח להולכה וכשאמרו לו שזהו שבוש גמור מפני שאין פירוש התקבל והולך שהוא שליח להולכה וגם לקבלה יחד כאשר חשב אלא שליח להולכה בלבד הוא ופירוש התקבל והולך רוצה לומר התקבל אותו כי ידך כידי שתוליכנו לאשתי כאלו אמר קחנו ולך שאין שם אלא שליחות להולכה בלבד אשתומם כשעה חדא אחר כך אמר אם כן נפרש אותו שהוא שליחות להולכה בלבד ופירוש וגרש וכן וגרשה גרושין גמורים הוא כשיגיע ליד האשה דומיא דותרוכית הכתוב בגט שאינו אלא כשיגיע הגט ליד האשה והשיבונו לו שאין הנדון דומה לראיה מפני שדברי הגט הם דברי האיש לאשתו בעת שיגיע הגט לידה כשאר כל שטרי קנין וקדושין שבשטר מכר כתוב בו שדי מכורה לך והם דברי המוכר לקונה בעת שיגיע השטר בידו ובשטר קדושין כתב בו הרי את מקודשת לי או בתך מקודשת לי והם דברי האיש לאשה בעת שיגיע השטר בידה אבל שטר המעשה ב"ד הם ספור הדברים שעברו ביניהם וצריך שיהיו דברים שנעשו לא שעתידין להעשות והזמן שכתוב בגט אינו אלא זמן כתיבתו שנתקן לכותבו אי למאן דאמר משום בת אחותו אי למאן דאמר משום פירות דקסבר אין לבעל פירות אלא עד שעת כתיבתה. אחר כך חזר ואמר שאותו השטר הוא מודה בודאי על שזה האיש הוא שליח להולכח שמאחר שכתוב בתוך השטר הזה שנתן גיטה ליד שלוחו ולא אמר ליד שלוחה על כרחך לומר שבשליח להולכה קא מיירי שהרי כל אדם יודע שאין הבעל יכול לעשות