רבי אליהו מזרחי(רא"ם) עו

הכי אצטריך לאשמועינן דאפי' הכי מציאתה שלה דטעמא מאי אמור רבנן מציאת אשה לבעלה משום איבה הכא תיהוי ליה איבה ואיבה ואם כן בנדון דידן נמי כיון שכשמת הרי היא בכל אותם הימים בספק מגורשת דכל ש שעתא וש ושעתא מספקינא לה בשעה הסמוכה למיתה ואף על גב דחיי טפי דאין ברירה ומציאתה שלה והוא הדין נמי מעשה ידיה דחד טעמא הוא עד כאן מצאתי מפסקי מורי הרב ז"ל שאלה לה

וששאלתם על אודות האיש שבא מאגריפו עם גט בידו ואמר שהוא שליח להולכה והשטר שבידו מכחישו כי הוא היה חושב שהוא שטר הרשאה של שליחותו להולכו לאשה והוציאו בב"ד כדי לאמת את דבריו על שליחותו והוא היה שטר של מעשה בית דין שהיה כתוב בו אנו בית דין חתומי מטה במותב תלתא הוינא יתבין ובא ר' פלוני וגרש לאשתו פלונית ואמר לו התקבל גט זה לאשתי פלונית והרי היא מותרת לכל אדם וקודם נתינתו בטל לפנינו כל מודעי ולא נתן שום תנאי בגרושין אלא גרשה גרושין גמורים והגט קראנוהו וראינוהו כשר כדת וכהלכה ומחמת שראינו גרושי פלונית מר' פלוני בעלה שנתן גיטה ליד שלוחו כתבנו לה שטר זה לראיה ושריר פלוני בן פלוני הדיין פלוני בן פלוני הדיין פלוני בן פלוני הדיין

אחר כך היה כתוב בו חתימת הבעל וזה לשונו אני החתום מטה גרשתי את אשתי פלונית וגרשתיה בפלונית מתא בפני ב"ד פלוני בן פלוני ופלוני בן פלוני ופלוני בן פלוני החתומים בשטר של מעלה וגרשתיה גרושין גמורים בבטול כל מודעי ובלא שום תנאי ובעבור שהכל אמת כתבתי גם אני שטר זה להיות לה לראיה שלא יהיה פתחון פה לערער על דבר זה ושריר פלוני בן פלוני

וכשראיתי השטר שבידו שהיה מכחיש את דבריו שהיה אומר שהוא שליח להולכה והשטר שהוציא מתחת ידו שהיה שטר של מעשה ב"ד מוכיח שהוא שליח לקבלה ש שעשאו הבעל מעצמו בלתי רשות האשה נשארתי נבוך על הדבר ורציתי בתחלת העיון להתירה מכח ההיא תשובה של הרא"ש ז"ל שהביאה הטור בסימן קמ"ב שמתחלת לשון מנוי שליחות קנינו מרבי יונה כו' וכמו שהתיר הרא"ש ז"ל אותו השליחות של הולכה אע"פ שהיה כתוב בו באחרונה ויותר על זה כי ר' יונה מנה עוד שליח בגט הנז' לסופר הכותבו שיתנהו בעדו לרבי שלמה שלוחו ותכף שיגיע מידך לידו תהא בו מגורשת ממני ומותרת לכל אדם אף על גב דלכאורה משמע שבטל שליחות ההולכה ועשאו שליח לקבלה שהיה סבור שיש בידו למנות שליח לקבלה מטעם שיש לתלות הענין בטעות שהיה לו לומר לסופר תנהו לשלוחי רבי שלמה שיתנהו לאשתי ומיד לכשיגיע לידה תהא מגורשת ממני והשמיט הבעל זה או אמרו והסופר השמיטו הילכך לא תלינן שחזר בו ועשאו שליח לקבלה דאדם יודע שאין בידו לעשות שליח לקבלה ואפילו אם תמצא לומר שהיה עם הארץ דלא ידע זה למה יש לנו לתלות הדבר בחזרה הרי יש לנו לומר דליפות כחה נתכוון אם תועיל שליחות הקבלה שתתגרש בו מיד ואם לאו ישאר שליחות ההולכה במקומו לכן הן נתלה הדבר בטעות הן נתלה אותו בתוספת אין כאן בטול שליחות ההולכה עכ"ל כך יש לנו לומר גם כן בנדון דידן שאותו בית דין עמי הארץ וחשבו שיש ביד הבעל למנות שליח לקבלה וליפות כח האשה נתכוונו אם תועיל שליחות הקבלה תתגרש בו מיד ואם לאו ישאר שליחות ההולכה במקומו אחר כך התבוננתי על הענין וראיתי שאין הנדון דומה לראיה מכמה אנפי חדא שאותו שטר של רבי יונה היה כתוב ויותר על זה כי יונה זה מנה כו' והלשון הזה מוכיח שר' יונה לתוספת נתכוון ולא לבטל כמו שכתב הוא עצמו בסוף תשובתו מה שאין כן בנדון דידן ועוד שלשם היה באותו השטר עצמו שהיה כותב שליחות ההולכה היה כותב גם הלשון המורה על שליחות הקבלה וכדי שלא יסתור קצתו בקצתו יש לנו להדהק לפרש הדברים שלא יסתרו זה לזה אבל בנדון דידן שדברי אותו שהביא הגט סותרים דברי השטר שהוציא לאמת את דבריו שהרי השטר מודה שלא עשאו אלא שליח לקבלה והוא אומר שעשאו שליח להולכה נהי שהוא נאמן על שליחותו היכא שאין עדים מכחישים אותו הכא שהעדים מכחישים אותו מי מהימן אחר כך אמרתי שאם השליח הזה יקיים גם דברי השטר בשיאמר שעשו הפועל הכתוב בשטר שבידו וגם אמר לו הבעל לאחר הפועל ההוא תהיה שליח להולכה להוליכו לאשתי יש לנו לומר ליפות כח האשה נתכוונו שתתגרש בממה נפשך שאם לא יועיל הפועל ההוא יועיל השליחות להולכה כמו באותו מעשה של רבי יונה וקראתי לשליח ושאלתיו ואמר שלא היו דברים מעולם רק מסר לו הגט שיהא שליח להולכה ומיד פסלתי שליחותו מטעם שהעדים מכחישים אותו גם פסלתי הגט עצמו מטעם שאותם המסדרים אותו היו עמי הארץ שלא ידעו דיני השליחות ומה בין שליח להולכה לשליח לקבלה וכי האי גוונא אין לסמוך על גיטיהן דיש לחוש לכמה מיני פסליות שנעש בו כדכתב הר"ן והר"ר יצחק בר ששת ז"ל שפסלו גט א' מפני שראו לשון המעשה בית דין שהיה לשון של הדיוטות כל שכן בכי האי גוונא שטעו בהדיא בדין השליחות ואין זו צריך לפנים

אחר כך קם אחד מן הדיינים החתומים בשטר המעשה בית דין ורצה להכשירו מכמה טעמים משובשים וכתב לי כתב על זה מפני שגערתי בו על שהוא עוסק בדיני גיטין והוא בלתי בקי בהם וכתב לי זה לשונו דברנא בעמיה מדברנא באומתיה בוצינא דנהורא אבן טבא שישא ומרמרא אסיתא דלא שליט ביה רוקבא בוכנא דפרזלא שלם עלך מלכא שלם טב דמטו ביה מטיב לעלמא ופלגי לך יקרא מאן יהיב לן גפאי למפרח באוירא למעבר קמיה דמר ולמיקם קמיה מרשוותא דמריה על ידיה אסכים ולמסבר מגברא דנפיש זכותיה דחיל חטאין אי לאו דגבהי ביננה טורא ומכמה זמנין שמענא מטבותא דמר דאמרי ביה טובא דאיהו גברא דכולא ביה וכל רז לא אניס ליה גמיר הלכתא ושמעתתא כוליה תלמודא ספרי וספרא וקבע ליה ערכין למיעלי באוריתא בתדירה ברמשא ובצפרא ח"ו אי משתכחה תורה מישראל מהדר ליה מחדודיה ומפלפוליה ועביד כי היכי דלא תשתכח תורה אי בעית אימא קרא ואי בעית אימא סברא אליבא