רבי אליהו מזרחי(רא"ם) עד

ממנו מעכשיו ועברו י"ב חדש ועדין לא נתנו השליח ביד האשה מהו שיתנהו לה השליח אפילו אחר כמה שנים מכיון שכבר גמר הבעל בלבו שתהיה מגורשת ממנו אם לא ילך מהיום עד הי"ב חדש מה לי תוך הי"ב מה לי לאחר הי"ב או דלמא לא יתנהו לה מאחר שלא עשאו שליח רק בתוך הי"ב וכבר עברו הי"ב חדשים ולא נתנו לה אין ראוי לומר מה לי תוך הי"ב חדש מה לי לאחר הי"ב דכי האי גוונא אמרינן בפרק האומר דאמר כתבו וחתמו בגיטין מעליא ואבד גיטא עשו עדים ש שליחותם ואינם שלוחים עוד לחזור ולכתוב גט כשר לחתום ואמאי הכא נמי נימא כיון שנתן עיניו לגרשה מימר אמרינן תגרש כל היכי דמגרשא מה לי בגט ראשון מה לי בגט שני

התשובה כיון דמספקא לן מלתא מי הוא שיכניס ראשו ברותחין להכריע הדבר דכיון שהדבר מסופק שמא לא נתכוון הבעל שיהיה זה שלוחו אלא בתוך הי"ב חדש וכשעברו הי"ב חדש ולא עשה שליחותו בטלו שליחותו כי עד"מ אלו אמר לשליח הילך גט זה לאשתי תוך הי"ב חדש ועבר ולא נתנו לה מי לא בטלה שליחותו אליא מזרחי שאלה לב

השולח גט על תנאי שאם לא ילך למקום האשה מהיום עד י"ב חדש שתהיה מגורשת ואם לאו לא תהיה מגורשת והשליח נתאחר עד י"א חדש מאימתי מונים הי"ב חדש מיום שמסר הבעל את הגט לשלוחו או מיום שנתנו השליח לאשה

התשובה שלשון הגט והנוסח הכתוב בו ונוסח הש ההרשאה של השליח אינו אלא ספירת דברי הבעל כדכתב הטור בשם הרא"ש בסימן קכ"ט שלשון נוסח הגט הוא ספירת דברים שהבעל מספר שביום הזה הכתוב בגט הוא מגרש את אשתו עכ"ד וכיון שנוסח הגט ונוסח שטר ההרשאה הוא ספירת דברי הבעל א"כ מה שכתב בהרשאה שמהיום הזה עד י"ב חדש על כרחך לומר שהוא מהיום שכתוב בנוסח ההרשאה ולא היום שבו ניתן הגט מן השליח לאשה וא"ת א"כ כיון שנוסח הגט הוא ספירת דברי הבעל לאשתו למה כותבין בגט הזמן של כתיבתו ולא הזמן שצוה הבעל שהוא ספירת דבריו והלא מה שכתוב בגט ביום פלוני שבקית ופטרית ותרוכית הם דברי הבעל לאשתו וכיון שכן הוא לא היה ראוי לכתוב אלא היום שצוה בו הבעל לא היום שנכתב בו הגט שהרי לא אמר הבעל ש שביום הכתיבה שבקית ופטרי ותרוכית אלא ביום הצווי י"ל שכשצוה הבעל לסופר לכתוב ולעדים לחתום מסתמא לא אמר להם אלא שיכתבו בגט שמיום הכתיבה שבקית ופטרית ותרוכית וא"ת אי הכי למה אין האשה מתגרשת עד שיגיע הגט לידה אפי' עברו כמה שנים מיום הכתיבה והלא כבר גרשה הבעל מיום הכתיבה כמו שכתוב שם ושבקית ופטרית ותרוכית י"ל מפני שהתורה גזרה ונתן בידה וכל זמן שלא הגיע הגט לידה אף על פי שגרשה הבעל גרושין גמורים והוציאה מרשותו והסיח דעתו ממנה לא נתגרשה דתרתי בעינן האחד שיוציאנה הבעל מתחת רשותו ושיסכים שתנשא לכל מי שתרצה והשני שיגיע הגט לידה אליא מזרחי שאלה לג

מי שהיה רוצה לילך בדרך ועומד על עמדו לילך בשעתו ורצה לתת הגט לאשתו והסכימה גם היא רק שלא רצתה היא לבא לב"ד והב"ד לא רצו לילך אצלה ומתוך הדברים הלך לו ונכנס בספינה והלך אם דומה זה להולך בשיירא או שיוצא בקולר ואמר כתבו אע"ג דלא אמר תנו יהבינן לה דאמרינן קים לן שהיה רוצה לגרשה בכל לבו ומה שלא אמר תנו קצר בדבריו וכאלו אמר כתבו וכו' ויהבינן לה הוא הדין נמי הכא או לא דמי

התשובה הא לא צריכא רבה דכיון דהוא לא עשאן שלוחים אלא הוא בעצמו רצה לגרש ואחר כך כשראה הקטטה הלך לו ודאי הוי אשת איש גמורה אע"ג דאמר כתבו וחתמו אין אנחנו אומרים שגם תנו בכלל וכאלו אמר וכו' מפני שהוא בעצמו היה רוצה לתת גט ואלו גבי היוצא בשיירא מנה אותם שלוחים ואף אם לא אמר תנו כאלו אמר תנו הוא אבל בנדון דידן לא שוה אותם לשלוחים וכמו שפירשתי אליא מזרחי שאלה לד

נשאל נשאלתי על אשה א' שנתגרשה מבעלה שכיב מרע בגט על תנאי כדי שלא תפול קמי יבם ומתה בחיי בעלה ואח"כ מת בעלה מאותו חולי ובאו יורשי הבעל לגבות נדוניית האשה מפני שמתה בחיי בעלה ויורשי האשה אמרו שכבר נתגרשה טרם מיתתה ואע"פ שבשעת מיתתה עדין בעלה היה קים מ"מ כשמת נמצאת גרושה למפרע כדין כל תנאי דמעכשיו ויורשי הבעל טוענין כי מאחר שבשעת מיתתה עדין לא נתגרשה גרושין גמורים שעדין היתה תלויה ועומדת לאשת איש דדלמא לא מיית א"כ באותה שעה שמתה מיד ירית לה בעלה דלא מפקעה תורת ירושת הבעל מנה אלא בגרושין גמורים כדפסק הרא"ש ז"ל כמו שיתבאר וכיון שבאותה שעה כבר זכה בעלה תו לא פקע זכותיה מניה ועוד מאן לימא לן דגירושיה דלמפרע הן משעת נתינת הגט דלמא אינו אלא השעה הסמוכה למיתתה כדי שלא תפול קמי יבם אבל קודם לכן אפילו אחר שמת הרי היא אשת איש גמורה ונמצא כשמתה עדין אשת איש גמורה היתה וירית לה בעלה

התשובה אף על גב דלכאורה משמע שהדין עם יורשי הבעל מכל מקום צריך להתיישב בה טובא מפני שיש בזה כמה מיני חלוקים בין המפרשים והגאונים עצמם נבוכו בכיוצא בזה כאשר יתבאר כל אחד במקומו בע"ה דתנן בגיטין פרק מי שאחזו זה גיטיך אם מתי זה גיטיך מחולי זה גיטיך לאחר מיתה לא אמר כלום מהיום אם מתי מעכשיו אם מתי הרי זה גט כו' ומסיים בה לא תתייחד עמו אלא בפני עדים אפילו על פי עבד אפילו על פי שפחה חוץ משפחתה מפני שלבה גם בה מה היא באותם הימים רבי יהודה אומר כאשת איש לכל דבריה רבי יוסי אומר מגורשת ואינה מגורשת ותני עלה ימים שבנתיים בעלה זכאי במציאתה ובהפר נדריה ויורשה ומטמא לה כללו של