רבי אליהו מזרחי(רא"ם) סד

אש של הכדורים ועד א' על אכילת הסופגנין דנילושים בחלב או בשומן של נבלה מ"מ תרוייהו באכילת נבלה קא מסהדי והרי הם מצטרפים לפסלו וראיה מההיא עובדא דפרק זה בורר דבר חמא קטל נפשא א"ל ריש גלותא לרב אחא בר יעקב פוק עיין לדיניה אי ודאי קטל לכהיוה לעייניה אתו תרי סהדי אסהידו ביה דודאי קטל אזל איהו ואייתיה תרי סהדי ואסהידו בחד מהנך חד אמר קמאי דידי גנב קבא דחושלא וחד אמר לדידי גנב קתא דבורטייא א"ל רבי מאיר ורבי יוסי הלכה כר' יוסי ורבי יוסי אמר הוזם בדיני ממונות כשר בדיני נפשות א"ל רב פפי הני מילי היכא דלא סתם לן תנא כר' מאיר אבל הכא סתם לן תנא כרבי מאיר הרי העדות שהעידו עליו שלא בפניו היתה ואין עדותם עדות להפסל על ידו ואי משום דחזרו העדים בהם ואמרו בדאין אנחנו ולא היו דברים מעולם הרי כבר קובלה עדותם בב"ד ושוב אין בחזרתם זו ממש דכיון שהגידו שוב אינם חוזרים ומגידים

מיהו אע"ג דלכאורה משמע דמכל הני דלעיל אין ראיה כלל לפטרה בלא גט מכל מקום כי דייקינן בהו שפיר אשכחנן שהן ראיות גמורות בריאות וחזקות כראי מוצק וכל הני בטולי דאייתינן עלייהו לבטולינהו לא הוו בטולי אלא לפום ריהטא דהא ראיה קמייתא דאייתינן לפטרה בלא גט מפני שקבלת עדותם של עדים הללו לא היתה בפני הבעל דין שהיא עזיזא בנדון דידן שכבר היא בוגרת ואינה ברשות אביה גם לא בפני המורשה שלא כדין וכהלכה שיהיה בעדים והרשאה והעדות שקובלה שלא בפני בעל דין אינה עדות כלל לדון על פיה אפילו בדיעבד לא נתבטלה אלא מפני שיש קצת מהגדולים שחולקים ואומרים שנהי דלכתחלה אין לקבלה שלא בפני בעל דין מ"מ אם קבלו אותה בדיעבד עדותם עדות ודנין על פיה ומי הוא זה שיכניס ראשו בין ההרים וכל שכן באסור אשת איש שהיא עוות שאין לה תקנה וכי מעיינן בה טובא אשכחנא דעד כאן לא קמיפלגי אלא היכא דליכא רגלים לדבר דכוונתייהו לשקר כגון שלא היה הבעל דין באותה העיר שהעידו בה וכיוצא בזה אבל בנדון דידן שהיה הבעל דין שהיא עזיזא הנזכרת באותה העיר שהעידו בה ולא שלחו לה לקרותה בבית דין להעיד בפניה ולא אפילו להודיע לה שהם רוצים להעיד עליה רגלים לדבר הוא שאין כוונתם רק לשקר ולפי שהם בושים ממנה להוכיחה בדברים שלא היו מעולם כי אין החי יכול להכחיש את החי הוכרחו להעיד שלא בפניה. מה שכתבו הדיינים שהלכו בבית אביה רבי משה מסכוט והודיעו לו ולחתנו רבי יהודה פרנסי הטענה שטוען חיים על בתו ושאומר שיש לו עדים עליה והם השיבו לו שלא היו דברים מעולם ובקשו מהם שיבררו זה הענין ושישאלו לעדים איך היה הנה הדברים הללו מורים שלא ידעה עזיזא הנזכרת מכל אלה הדברים כלום שהרי הדיינים הללו כשהלכו והגידו הדברים לאבי הנערה ולחתנו לא נכנסו להגיד לעזיזא מכל אלו הדברים כלל אלא הם מעצמם השיבו מיד וגם מה שאמרו שיבררו זה הענין ושישאלו לעדים איך היה אלו הדברים מורים שלא בתורת דיינים אמר להם שיבררו הענין וישאלו לעדים איך היה שהרי אלה האנשים שהלכו להגיד להם לא בתורת דיינים הלכו אלא בדרך אהבה וחבה בלבד שרצו להודיע לו הקול שהוציא חיים על בתו והעדים שאומר שיש לו עליה כדי לדעת מה לעשות כמנהג האהובים ולפיכך ענו להם גם כן דרך אהבה שיבררו מעצמם הענין הזה ושישאלו דרך שאלה בעלמא לעדים ההם באיזה אופן הם מעידים או אומרים כדי לדעת מה לעשות דאם לא כן היה להם לומר המתינו מעט לשאל את פי הנערה ואז נשיב לכם ועוד היה להם ללכת מיד אחריהם לברר עמהם הענין הזה לא שיאמרו להם שהם ילכו לברר

ועוד שמלשון ישאלו לעדים איך היה הענין משמע שהוא דרך שאלה בעלמא דאם לא כן תחקרו העדים מבעי ליה מכל הנז' משמע שלא היתה כוונת האב וחתנו למנות אותם דיינים שיעמדו לקבל עדות אלא דרך שאלה בעלמא ועוד אפי' אם תמצא לומר שמנו אותם דיינים מה שאי אפשר להיות זה מכל מקום לא אמרו להם שלא יקראו הבעל דין להעיד העדים לפניו ואפילו אם תמצא לומר שאמרו להם זה אין בדבריהם כלום מאחר שהבחורה היא בוגרת והיה להם לומר לאב ולחתנו תלכו תשאלו את פי הבחורה אם היא מסכמת לדבריכם או שיאמרו נקרא לנערה ונשאלה את פיה מכל הני משמע שלא רצו לא הדיינים ולא העדים לדון ולהעיד אלא בסתר באופן שלא תהיה עזיזא לפניהם כדי שיוכלו לדון ולהעיד כרצונם כי הם לא היו יכולים להעיד בפניה דברים שלא היו כי אין אדם יכול להעיז כל כך כי אין החי יכול להכחיש את החי ובפרט בנדון זה שהבחורה צועקת ובוכה במר נפש ואומרת שלא היו דברים מעולם והם יודעים בברור גמור שהבחורה לא תתרצה כל ימיה להתנשא לו ולא חיים המעליל יתרצה לעולם לתת לה גט ויחוייב שתצא מזה חורבה בלי ספק אם מיתה ואם המרת דת כי היא תעמוד כל ימיה בעגון ותבכה על בתוליה כבת יפתח ואף על פי שנודר אותו חיים המעליל שאם יצריכוה גט תכף יתנהו לה אין זה אלא עוקבה ומרמה כדי שיהא נקל בעיניהם לבקש ממנו גט אע"פ שאין בדין נותן כדי להנצל מכמה בלבולים וכשישמע שהם מצריכים אותו גט תכף יתחזק בו ולא ירצה ותהיה מאז בחזקת אשתו וכיון שכן אין זה אלא דיני נפשות ואיך הורשו להעיד שלא בפניה ובדבר גדול כזה אלא שעל כל פנים הדברים מוכיחים שלא עשו זה להעיד שלא בפניה אלא מפני שידעו שלא יוכלו להעיד בפניה להוכיחה שקבלה קדושין מחיים בהיות שלא היו דברים מעולם ואין לך רגלים לדבר גדול מזה דבכי האי גוונא כולי עלמא מודו שקבלת העדות הזאת שלא בפניה אפילו בדיעבד אינה עדות ואין לדון על פיה וכאלו לא הועדה כלל בבית דין וכיון שחזרו ובטלוה הם בעצמם הרי היא בטלה לגמרי ואין כאן משום חוזר ומגיד שהרי אפי' בדיני ממונות דתקינו להו רבנן דלא לבעו דרישה וחקירה כדי שלא תנעול דלת בפני לוין אמרו שאם ראו הדיינים שהוא דין מרומה חייבים לחקור ולדרוש את העדים כמו בדיני נפשות בקבלת עדות שלא בפני בעל דין דפליגי בה אי קריא עדות בדיעבד אי לא

ומעתה אפילו אם תמצא לומר שעדות אשה שלא בפניה הויא עדות כמו שכתוב בתשובה שאני