רבי אליהו מזרחי(רא"ם) נח

מה שעבר לא שהגט הזה עכשיו יש בו שום תנאי ולכן אינו נקרא אלא גט מוחלט או גט סתם. ולפי ששמעתי שקצת מהלומדים לא הרגישו בזה וחשבו להכשיר זה הגט מאחר שלא פירש לומר שאם יתן הגט לאחר הזמן אינו גט שכל זמן שלא פירש אין חוששין לומר שמא מקפיד הוא והביאו ראיה מההיא דפ' כל הגט אל תגרשנה אלא בבית וגרשה בעלייה אל תגרשנה אלא בימין וגרשה בשמאל דפרש בהדיא הקפדתו אבל אם לא פירש הקפדתו אלא שאמר סתם תגרשנה בבית והוא גרשה בעלייה או תגרשנה בימין והוא גרשה בשמאל לית לן בה משום דאין רוב העם מקפידים בהם הכא נמי בנידון דידן מאחר שכל המגרשים בתנאי זה אינם מקפידים אלא שלא תתגרש קודם הזמן שהם סבורים לבא אבל אם יתאחרו אינם מקפידים צריך לפרש בהדייא שלא יתן אותו אחר הזמן שקבע לה ואם לא פרש הגט כשר והוסיפו לומר שגדולה מזו כתב הרמב"ם ז"ל בפרק תשיעי מהלכות גירושין אמר לשליח תנהו לה ביום פלוני ונתנו לה בתוך הזמן אינו גט אל תתנהו אלא ביום פלוני ונתנו לה מלפניו או מלאחריו אינו גט שהרי הקפיד על עצמו של יום ופרש הטור משמע מדבריו תנהו לה ביום פלוני יכול לאחר ובלבד שלא יקדים משמע מהכא שאין דרך רוב בני אדם להקפיד אם אחר והלא דברים ק"ו אם כשאמר בהדייא לשליח תנהו לה ביום פלוני דמשמע לכאורה שהקפיד הבעל שיתן לה הגט באותו יום עם כל זה יכול השליח לאחר את הגט כ"ש בנדון זה שלא אמר לשליח רק הולך גט לאשתי סתם דמשמע כל זמן שירצה ואע"פ שאפשר להבין מדברי התנאי שהוא חפץ שיתנהו לה בתוך הזמן זו היא חששא רחוקה ויכול השליח לאחר את הגט ואין בכך כלום עד כאן דבריו הוכרחתי לפרש ההפרש שבין המאמרים ההם לנדון דידן כי היכי דלא לאסרוכי מלתא למלתא והוא כי הטעם שאמרו גבי תנהו לה במקום פלוני ונתנו לה במקום אחר אינו גט ואלו גבי תנהו לה בימין ונתנו לה בשמאל תנהו לה בעלייה ונתנו בבית הוי גט כל זמן שלא אמר אותו בשלילה אל תתנהו לה בימין אל תתנהו לה בעלייה אל תתנהו לה אלא ביום פלוני ואלו גבי תנהו לה ביום פלוני אם נתנו לה קודם אינו גט לאחר הוי גט אינו אלא מפני שלגבי תנהו במקום פלוני מצינן לפרושי למלתיה בקפידה שאין רצונו שילעיזו עליו כדפרש"י ז"ל ואע"פ שלא גלה דעתו בזה כלל כיון דמצינן לפרושי למלתיה בקפידא מפרשינן ליה בקפידא כדי להחמיר בענין הגט שהוא ספיקא דאשת איש ואלו גבי תנהו לה בימין תנהו לה בעלייה דלא מצינן לפרושי למלתיה בשום קפידא אם שנה ונתנו לה בשמאל או בבית הוי גט כל זמן שלא אמר לו בשלילה וגבי תנהו לה ביום פלוני דמצינן לפרושי למלתיה בקפידא בקודם יום פלוני ולא מצינן לפרושי ליה למלתיה לאחר זמנו בשום קפידא אמרו אם נתנו קודם זמנו אינו גט ואם נתנו לאחר זמנו הגט גט כיון דלא מצינן לפרושי ביה שום קפידא אלא אם כן אמר אותו בשלילה אל תתנהו לה אלא ביום פלוני דומייא דאל תתנהו לה אלא בימין אל תתנהו לה אלא בעלייה וזהו שתפס הרמב"ם בלשונו תחלה תנהו לה במקום פלוני בחיוב שלא בשלילה לומר שאפי' בחיוב מצינו לפרושי ליה למלתיה בקפידא מכל צד כ"ש בשלילה ואחר כך אמר אל תתנהו לה אלא בימין אל תתנהו לה אלא בבית שהוא בשלילה לומר שאלו אמר אותו בחיוב שהוא תנהו לה בימין תנהו לה בעלייה ליכא לפרושי להו בקפידא משום צד ואם נתנו לה בשמאל או בבית כשר ואח"כ חזר ואמר כבתחלה תנהו לה ביום פלוני בחיוב ולא בשלילה משום דמצינן לפרושי למלתיה לצדדים דלגבי קודם יום פלוני איכא קפידא ולגבי אחר יום פלוני ליכא קפידא שהם שתי קצוות ואמצע תחלה הביא הלשון שיש בו קפידא מכל צד ואחר כך הביא הלשון שאין לו קפידא משום צד ואח"כ הביא הלשון שיש לו קפידא מצד אחד ואין לו קפידא מצד אחר ואם כן בנדון דידן דמצינן לפרושי למלתיה בתרי קפידי קפידא דזמן וקפידא דבזיון דלגבי קפידא דזמן קפידא דידיה אינה אלא שלא להקדים אבל שלא לאחר לא דומייא דתנהו לה ביום פלוני ולגבי קפידה דביזיון קפידה דידיה אינה אלא שלא לאחר מי הוא זה שירצה לגזור ולומר שאין הקפדתו דבעל אלא בזמן אבל בבזיון לא והלא מכל הני מילי משמע שכל עוד שנוכל לפרש דבריו בהקפדה אמרינן אע"פ שלא גלה דעתו בלשונו כלל כדי להחמיר באסור דאשת איש ואיך לא נחוש בזה לפרש למלתיה בתרי קפידי כדפרישית והלא בההיא דפרק כל הגט ופרק התקבל אמרו בהדייא דחישינן לבזיון דבעל ואינו גט והשתא מצינן למימר דההיא דתנהו לה ביום פלוני ונתנו לה בתוך הזמן אינו גט ואחריו הוי גט הוא משום דקפידא דידיה בקודם אותו יום הוא משום דבעי למהוי רשותא בידיה לגרש ושלא לגרש עד אותו יום אבל לאחר אותו זמן שכבר הוציא רשותו מידו תו ליכא קפידא אם ירצה השליח לאחר דמאי נפקא מנה וכיון דקפידא דאותו יום אינו אלא לפניו אבל לא לאחריו אם נתן אותו בתוך הזמן שנה מדעת הבעלים הוא ואינו גט ואם נתן אותו לאחר אותו זמן כיון דליכא קפידא לא שינה מדעת הבעלים הוא וכשר אבל בנדון דידן שאין הקפידא בעד קדימת הזמן ואחורו בלבד אלא גם בעד הכבוד והבזיון דבגט על זמן ליכא בזיון לבעל אלא אדרבא כבוד ובגט מוחלט איכא גנאי ובזיון לבעל אם נתן השליח את הגט ביד האשה לאחר הזמן שקבע לה הבעל שאז אינו נותנו לה בתנאי שכבר עבר זמנו אלא לגט מוחלט שיש בזה בזיון דבעל אינו גט מכיון דשינה מדעת הבעלים דאיהו לא שווייה שליח להכי דומייא דאל תגרשנה אלא בבית וגרשה בעלייה אל תגרשנה אלא בימין וגרשה בשמאל אל תתנהו לה אלא ביום פלוני ונתנו לה מלפניו או מלאחריו דאינו גט ופרש"י משום דלא שוייה שליח להכי ולפי שהלומדים ההם לא די שלא הרגישו בהבדל שבין המאמרים ההם לנדון דידן אלא שהוסיפו לומר שלבם אומר להם אפילו אם לא אמר השליח התנאי אין הגרושין תלויין באמירת השליח והביאו ראיה מההיא דפרק כל הגט אמר ליה טול ממנה חפץ פלוני לא ישלחנו ביד אחר וכו' וגרסינן התם לכולי עלמא היכא דנפקא לאפיה ויהבה ליה חפץ והדר שקלה מיניה גיטה כולי עלמא לא פליגי דגיטא מעלייא הוא והבינו מזה שאע"פ שהשליח הב' לא אמר התנאי אלא שנתקיים מאליו די רציתי לבאר שבושם שלא הבינו בין בתנאי התלוי באמירה לתנאי שאינו תלוי באמירה