רבי אליהו מזרחי(רא"ם) נז

ובמקום מצוה לא וכן ממה שהיא בת מ"ה ואינה ראויה לילד אין מזה מניעה לייבום שאפילו היתה זקנה ביותר או עקרה הרי היא כשאר כל היבמות רצה חולץ רצה מייבם שזקנה ועקרה היתה להן שעת הכושר כמו שכתב הרמב"ם ז"ל בפרק ששי מהלכות ייבום והמרדכי כתב בפרק החולץ משם ראבי"ה וז"ל וראיתי אשר השיב ראבי"ה ז"ל אשר שאלת אם זקנה מותרת לייבם אם לאו משום שאינה ראויה לילד אני לא באתי לידי זו המדה [ללמוד] (לעולם) דבר זה מרבותי ובבחרותי ראיתי מרת אגנינאה שהיתה זקנה כשמת בעלה רבי קלונימוס ברבי יעקב דודתו של הרב רבי מנחם והיבמים היו רוצים והרב ר' אפרים ובאו לוועד לדין לפני רבותינו שבקהלות שבני שפרא וגרמיזא ואף רבי אבא מארי היה שם וכפאוה שנתנה בין קרקע וכסף שוה ח' זקוקים כי היא היתה תובעת לחלוץ והם רצו ליבם אע"פ שהיו להם נשים ואשר ידם עמם היו רוצים לכופם לחלוץ מפני שהיה להם נשים והיבמים היו אומרים תקנת רבינו גרשום לא היה במקום דחוי מצוה ולא שמעתי פוצה פה ומצפצף שהיה אוסר לה להתיבם מפני הזקנה וחלצו ונשאת לר' אליקים הפרנס ז"ל ולא היה ולד עד יום מותה ואלו היה אסורה בייבום לא היתה נותנת כלום כי קרוביה היו קרובים למלכות עד כאן לשונו הרי לך בפירוש גמור שהזקנה בת ייבום היא זהו הנראה לי לע"ד הטרוד והעלוב אליא מזרחי שאלה כ"ג

נשאל נשאלתי על הגט שנתן לשליח בתנאי שאם לא יבא עד זמן כך יהא גט ואם לא לא יהא גט ונתן אותו השליח ביד האשה אחר זמן שקבע לה המגרש אם הגט ההוא גט מאחר ש שבזה ליכא קפידא שהרי אף אם היה נותנו לה בתוך הזמן כבר נתגרשה בו אחר הזמן ואין שום נפקותא אם נתנו לה השליח בתוך הזמן או לאחר הזמן או שמא י"ל כיון שהוא לא עשאו שליח אלא שיתן הגט בתנאי אינו יכול לתת אותו לאחר הזמן מפני שאז יהיה גט מוחלט ושנה מדעת הבעלים הוא שהרי לא עשאו שליח אלא בגט על תנאי ולא על גט מוחלט

התשובה נראה לי לעניות דעתי שאינו גט משום דאיכא למימר אע"ג דמשום גרושי אשה ליכא קפידא בין אם נתן אותו השליח לאשה תוך הזמן או לאחר הזמן מאחר שכבר עבר הזמן ולא בא הבעל והרי כבר נתגרשה אף אם היה נותנו לה תוך הזמן מ"מ לענין הכבוד והבזיון איכא קפידא שאם היה נותנו לה בתוך הזמן עם התנאי היה נשמע הקול שהוא גט של מצוה שחשש שמא ימות ותשאר אשתו זקוקה לאחיו או פן ימות בשום מקום שלא יהיו שם עדים על מיתתו ותשאר עגונה כל ימיה ויש לו בזה כבוד מכל העולם ואלו עכשיו שנתן לה לאחר הזמן בלי שום תנאי יחשבו העולם שעתה בעת נתינת הגט ליד האשה שלחו לה כדי לגרש אותה בגט מוחלט והוא גנאי גדול שיגרש את אשתו בגט מוחלט בלתי שום סבה דלבית שמאי אינו מגרש אלא אם מצא בה ערות דבר ולבית הלל אפילו הקדיחה תבשילו שפשעה כנגדו אבל בלתי שום סבה לא וכיון דאיכא בזיון דבעל בגט מוחלט אין קפידא גדולה מזו כדאיתא בפרק כל הגט במתניתין דהמביא גט בארץ ישראל וחלה ואמר אביי התם טעמא מאי משום בזיון דבעל דאיכא קפידא ופרש"י שעליו לכותבו את הגט ואינו רוצה שידעו רבים שאינו יודע לכתוב ומזה הטעם עצמו שנינו בפ' המקבל האומר תן גט לאשתי במקום פלוני ונתנו לה במקום אחר פסול ופרש"י דאין רצונו שילעיזו עליו שם וקפידא היא ואפילו אם תמצא לומר שיתנהו לה השליח לאחר הזמן הקבוע ויאמר לה הרי זה גיטך ששלח ליך בעליך על תנאי שאם לא יבא עד הזמן שקבע לך שתהיי מגורשת ממנו ומותרת לכל אדם וכבר עבר הזמן שקבע ולא בא והרי את מגורשת ממנו מעכשיו עם כל זה כיון שאין לו לזה הגט שום זמן אלא היא מגורשת מיד הקול יוצא בעולם שהוא גט מוחלט ויש לו גנאי בזה ואלו כשיש לו זמן ואינה מגורשת מיד הקול היוצא הוא שהוא גט זמן ואין לו בזה שום גנאי אלא כבוד ועוד מכיון שכשנתנו לה השליח לאחר הזמן שקבע לה הבעל א"א שיתן אותו לה בתנאי ואם אבא ולא אבא אלא בסתם אין לך שנוי דעת הבעל יותר מזה שהרי הבעל לא עשאו שליח אלא בגט על תנאי וכאלו אמר לו אל תתנהו אלא בתנאי אם לא אבא מכאן עד שנים עשר חדש שהרי אין קפידא גדולה מזו שהוא רוצה לגרשה בתנאי שיהיה רשותו בידו עד סוף שנים עשר חדש שאם ירצה שיבא ולא יגרשנה שיהיה הרשות בידו ואלו בסתם היא מתגרשת מיד ומכיון שהוא מקפיד בין גט על תנאי ובין גט סתם על כרחך לומר שכשאמר לשליח שיתן זה הגט על תנאי הוא כאלו אמר לו שלא יתנהו אלא בתנאי ש שבזה אין שום פוסק שיאמר שהוא גט מקל וחומר דימין ועלייה וכיון דאיכא קפידא כשנתנו לה בלתי תנאי שנה דעת הבעל בזה וכיון שמאמר תנהו לה בתנאי הוא ממעט שלא יתנהו לה בלתי תנאי והבלתי תנאי כולל בין אם נתנו לה בתוך הזמן שקבע לה בלתי תנאי בין אם נתנו לה לאחר הזמן בלתי תנאי איך נוכל לחלק בין הבלתי תנאי דתוך זמנו ובין הבלתי תנאי דלאחר זמנו עד שיהיה הבלתי תנאי דתוך זמנו גט בטל והבלתי תנאי דלאחר זמנו גט כשר הא לא דמי לתנהו לה ביום פלוני שאנו אומרים אם נתנו לה קודם אותו יום אינו גט ואם נתנו לה לאחר אותו יום הוא גט משום דאותו יום מורה על א' מחלקי הזמן וקודם אותו יום ואחריו מורים על חלקים אחרים מחלקי הזמן ומצינן לפרושי שמאמר ביום פלוני בא למעט החלק שקודם אותו יום בלבד או החלק שאחר אותו יום בלבד או שניהם יחד אבל המאמר של תנהו לה על תנאי שממעט הבלתי תנאי לא מצינן לפרושי שבא למעט הבלתי תנאי דתוך זמנו ולא הבלתי תנאי דאחר זמנו שהרי הבלתי תנאי שממעט ממאמר תנהו בתנאי כולל שניהם יחד ואם תאמר ולמה לא יתן אותו השליח לאחר הזמן שקבע הבעל בתנאי שיאמר לה הרי זה גיטיך ששלח ליך בעליך בתנאי שאם לא יבא עד י"ב חדש שיהא גט ואם יבא לא יהא גט והרי כבר עבר הזמן שקבע ולא בא ואת מגורשת מהיום ומותרת לכל אדם י"ל דהא לאו גט של תנאי הוא אלא גט מוחלט מכיון שלא נשאר בו שום תנאי ושום זמן והתנאי שהזכיר בלשונו אינו אלא ספור דברים בעלמא מכיון שאינו אלא ספור