רבי אליהו מזרחי(רא"ם) נ

ביניהו איכא בינייהו דארגיל איהו לקטטה ופירשו התוספות דלמאן דאמר משום דמשקרא היתה יראה כל כך לשקר כיון דרחמא ליה אלמא היכא דארגיל איהו לקטטה למאן דאמר משום דמשקרא הכא לא משקרת והיא נאמנת וכן מה שכתב בא עד א' והעיד לה שמת בעלה לא תנשא שמא היא שכרה אותו אנה מצא זה והלא בגמרא אמרו עד א' בקטטה מהו טעמא דעד אחד מהימן משום דעבידא לאגלויי הוא ולא משקר בה והכא נמי לא משקר או דלמא טעמא דעד א' מהימן משום דאשה דיקא ומנסבא הוא והכא כיון דאיכא קטטה בינו לבינה לא דיקא ומנסבא ולא איפשיטא ואזלינן בה לחומרא דכל תיקו דאורייתא לחומרא ולא מהימן אלמא טעמא דעד א' בקטטה דלא מהימן משום דלמה טעמא דעד א' מהימן משום דאשה דייקא ומנסבא והכא לא דיקא הוא ולא משום דלמא שכרה ליה כדכתב הרמב"ם ואם כן היכי שביק טעמא דגמרא וכתב טעם אחר שלא הוזכר בתלמוד וכן מה שכתב עוד שאם היתה מלחמה בעולם ובאה ואמרה מת בעלי במלחמה אינה נאמנת אפילו אמרה מת במלחמה וקברתיו והוקשה לכם על זה וטענתם בבטולו ד' טענות הא' מדאמר רבא מ"ט דמלחמה משום דאמרה בדדמי דסל"ד בכל הני דאקטול הוא פליט וכיון דטעמא דלא מהימנא אינו אלא משום דאמרה בדדמי אם כן היכא דאמרה מת וקברתיו דלא שייך ביה בדדמי אמאי לא מהימנא והלא רעבון דטעמא דידיה נמי משום דאמרה בדדמי הוא כדאמר רבא דס"ד בההוא פורתא דנפפיתא שראתה אותו מנופה כנפפיתא הוה חיי וגריע נמי טפי ממלחמה כדאמר רבא בפ' האשה שלום אפילו הכי אמרו שאם אמרה מת וקברתיו מהימנינן לה וכן פסק גם הרמב"ם עצמו במלחמה לא כל שכן ועוד מאי שנא מת וקברתיו ממת על מטתו דבמת על מטתו נאמנת ואלו במת וקברתיו אינה נאמנת אי חישינן בה למשקרת במת על מטתו נמי ניחוש לה ועוד לאו ק"ו הוא ומה במקום שמת על מטתו לא מהימנא במת וקברתיו מהימנא במקום שמת על מטתו מהימנא אינו דין שבמת וקברתיו תהא נאמנת ועוד דמההיא דרבא דאמר רעבון גריעא ממלחמה דאלו מלחמה כי אמרה מת בעלי במלחמה לא מהימנא הא מת על מטתו מהימנא ואלו רעבון עד דאמרה מת וקברתיו משמע דגבי מלחמה אם אמרה מת וקברתיו נאמנת דאיס"ד דאינה נאמנת א"כ מאי גריעותיה דרעבון טפי ממלחמה במלחמה במת על מטתו מהימנא ובקברתיו לא מהימנא וברעבון במת וקברתיו מהימנא ובמת על מטתו לא מהימנא

התשובה על הקושיא הראשונה שהוקשה לכם איך פסק כרב חנינא שהוא לקולא ולא כרב שימי שהוא לחומרא ועל הקושיא הב' שהוקשה לכם עוד איך סתם ואמר שאינה נאמנת מפני שהוחזקה שקרנית ולא חלק בין ארגיל איהו לקטטה ובין ארגילה איהי והלא בגמרא אמרו איכא ביניהו דארגיל איהו לקטטה ופירש התוספות דלמאן דאמר משום דמשקרת היתה יראה כל כך לשקר כיון דרחמא ליה יש לומר שהרמב"ם ז"ל מפרש ההיא דאיכא בינייהו דארגיל איהו לקטטה הפך מה שפרשו התוספות שהוא סובר דלמאן דאמר משום דמשקרא שסובר שכיון ששקרה ואמרה שנתגרשתי ממנו לפני פלוני ופלוני ובאו העדים ההם והכחישוה וגלתה דעתה בזה שהיא שונא אותו ורוצה להשמט ממנו השתא נמי יש לחוש בה דלמא משקרא ואמרה שמת בעלה כדי להנשא לאחר וכשיבא בעלה אחר זה שתאסר עליו שזהו סבה שתשמט ממנו אם כן אין הפרש בזה בין ארגיל איהו לקטטה ובין ארגילה איהי שמאחר שגלתה דעתה שהיא שונאה אותו ורוצה להשמט ממנו כשאמרה ממנו והכחישוה השתא נמי משקרא ואמרה שמת בעלה כדי לאסור עצמה עליו שבזה הפועל תשמט ממנו ולמ"ד משום דאמרה בדדמי שסובר שאע"פ ששקרה ואמרה שמתגרשת ממנו והכחישוה שגלתה דעתה בזה שהיא שונאה אותו ורוצה להשמט ממנו מכל מקום אין לחוש בה דלמא משקרא לומר שמת בעלה להנשא לאחר משום דהכא נפיק מנה חורבה שאם יבא בעלה תצא מזה ומזה וכל הדרכים האלו בה אלא חיישינן בה דלמא אמרה בדדמי שמרוב שנאתה בו לא שמה לבה בעת הסכנה לראות שמא לא מת אם כן הני מילי היכא דארגילה איהי לקטטה שהיא שונאה אותו שנאה טבעית אבל היכא דארגיל איהו לקטטה דאכתי מדחמא ליה ואינה שונאתו כל כך ליכא למיחש בה בדדמי דבהא ודאי דיקא לתת לבה בעת הסכנה לראות שמא לא מת ולפי הפרוש הזה הוי רב חנינא לחומרא ורב שימי לקולא ומשום הכי פסק כרב חנינא ולא כרב שימי גם לא חלק בין ארגיל איהו לקטטה ובין ארגילה איהי משום דלפי הפי' הזה למ"ד דלמא משקרא אפילו ארגיל איהו לקטטה נמי משקרא אבל לא משום דלמ"ד דלמא משקרא אם אמרה מת וקברתיו נמי חישינן בה דלמא משקרא ולא מהימנא ולמ"ד משום דאמרה בדדמי אם אמרה מת וקברתיו נאמנת כיון דלא שייך ביה בדדמי והוי רב חנינא לחומרא ורב שימי לקולא כדכתב בעל המגיד משנה ז"ל וק"ל לחומרא דחישינן דמשקרא ואפילו אמרה מת וקברתיו אינה נאמנת וזהו שסתם רבי' וכתב שזו הוחזקה שקרנית דאם כן נהי דלגבי וקברתיו הוי רב חנינא לחומרא ורב שימי לקולא מ"מ לגבי ארגיל איהו לקטטה הוי רב חנינא לקולא ורב שימי לחומרא לפירוש התוספות שא"א לומר שהוא סובר כפירוש הרמב"ם ז"ל שאם כן לא היה צריך לתת הטעם שפסק רבינו כרב חנינא ולא כרב שימי משום דגבי קברתיו רב חנינא לחומרא ורב שימי לקולא שלא נתפרש זה בשום מקום ולהניח תלמוד ערוך שאמרו בהדיא איכא בינייהו דארגיל איהו לקטטה דהוי רב חנינא לחומרא ורב שימי לקולא ועוד מי הגיד לבעל המגיד משנה דלגבי קברתיו הוי רב חנינא לחומרא ורב שימי לקולא אפילו לפירוש התוספות והא מדקאמר בגמרא מאי בינייהו איכא בינייהו דארגיל איהו לקטטא ולא קאמר איכא בינייהו מת וקברתיו שמע מנה במת וקברתיו לכולי עלמא לא מהימנא דלמאן דאמר דלמא משקרא בהא נמי משקרא ולמ"ד משום דאמרה בדדמי כיון שחושבת על פי האומדנא שבודאי מת ואינה יראה שמא יבא בעלה אחר שתנשא לאחר ותצא מזה ומזה וכל הדרכים האלו בה חישינן בה דלמא משקרא ואמרה וקברתיו כדי להוציא הספק מלב השומעים שלא יחשבו שעל פי האומדנא אמרה שמת ולא על פי האמת ממש שהרי היא בחזקת שקרנית שכבר