רבי אליהו מזרחי(רא"ם) כח

הדיוט ובירושלמי נמי קאמר דשנייות דרבנן כופין להוציא משום דקאי בלאו דלא תסור מכל מקום אין ראוי לסמוך על זה להתיר אשת איש לעלמא בגט מעושה מכיון דאין זת מכלל הנמנין בפרק המדיר דהא אפילו בשהה עשרה שנים ולא הוליד דהוה ליה עובר בעשה של תודה ואיכא פלוגתא דרבוותא וכתב האשרי ז"ל דכיון דאיכא פלוגתא דרבוותא ראוי להחמיר שלא לכוף בשוטים כדי שלא יהא גט מעושה כל שכן בנדון דידן דלא אשכחן כחן שום התר מהגדולים להורות בו כפייה אלא אמדינן ליה כבר חייבוך רבנן להוציא ואם לאו מותר לקרותך עבריין כמו שכתב רבינו חננאל וכל זה ברצונה אבל שלא ברצונה לא משום דעבר בחרם רבינו גרשום מה"ג ומה לי חרם דלא ישא אשה על אשתו ומה לי חרם דלא יגרש אשה בעל כרחו ולאו דוקא בכפיית שוטים דלא אלא אפילו בכפיית שמתא נמי לא משום (דאמיר מעקרא) [דחמיר מניגדא] כדאי' בפסחים פ' מקום שנהגו ובמ"ק דבמערבא ממנו אניגדא ולא ממנו אשמתא ומהרב הכהן כתב בשם ד"ת דנוכל לעשות שיקבלו הקהל עליהם בגזירה שלא לישא וליתן עמו עד שיתן גט אבל לנדותו לא וכן עשה רבינו תם מעשה באחד שלא היה מאותן שכופין להוציא ונדוהו עד שנתן הגט ופסל אותו הגט וצוה לעשות גט אחר כמו שכתב המרדכי בכתובות פרק המדיר אף אם ינידוהו הקהל עבור החרם שעבר בו והוא מגרש מעצמו נראה לי דכי האי גוונא לית ביה משום כפייה כלל ואין זה גט מעושה מכיון דלא נדוהו הקהל על דעת זו שיתן הגט רק עבור החרם שעבר בו דקאי בלא יקים כדאמרן ומוזהר בו מהר סיני והוה ליה עובר ברית כדאמרן מיהו אין להקל באלה החלוקים באסור אשת איש וכן כתב הטור בשם הרי"ף שאם נשבע הבעל לתת גט לאשתו צריך שיתירו לו קודם שלא יהא דומה לאונס אף על גב דלא נדוהו עבור הגט וכן כתב הטור שמאד מאד צריך להחמיר וליזהר בהלכות גיטין כי רבו הדקדוקים וכל אדם יכול לטעות בהן והוא פסול ממזרות, צור ישראל יצילנו משגיאות עד כאן לשונו וכן יהי רצון מלפניו שיצילנו משגיאות ולולי אהבתך החקוקה בלבי אבל לא הייתי משיב על זה מפני שאני טרוד הרבה בכמה מיני טרדות קצתם מהתלמידים וקצתם מהקהלות אשר בעוונוהינו נחלקו לכמה אגודות מסבת החלוק מר' שלתיאל הנגיד יצ"ו אשר כבר גזר המלך יצ"ו להשיבו על כנו והכת הנגדיית לו נתבלבלו הדבה עמו ועמי ועם כל אהובי יען הייתי בעוזריו ובפרט בעת מכתב הפסק הזה גם השליח עמד עלי בנחיצה גדולה בעת הנסיעה ואני מרוב האהבה והזריזות להפיק רצונך רציתי להשיב בקוצר מילין הנראה לי לעניות דעתי ואתה שלום שלם בגופך שלם בממונך שלם עם ביתך כחפצך וכחפץ לי אני הטרוד והעלוב אליא בכה"ר אברהם מזרחי פסק התרת החרם של קהייאליק ממ' הר"ר אליא מזרחי זהו הנוסח המועתק אות באות מנוסח השטר של החרם שקבל ר' שלטו וחתומים עליו כל אותם שהשתדלו עליו. שאלה טו

אלה דברי הברית אשר כרתו כל ישראל יצ"ו שבקושטדינה היום י"ד לחשון הרע"ט בהיות שנצטערו אנשים רבים מהקהייליקי שעבר עד היום קיימו וקבלו עליהם שד' תלתיאל שהיה קהייא עד היום וקבלו גם בניו עמו שמהיום ואילך לא יקח קהייליק לא הוא ולא א' מבניו לא מעצמו ולא ע"י אחדים ואף אם מהמלכות יצ"ו יכריחוהו שיקבלהו שאם לא יקבלהו יהרג שיהרג ולא יעבור לקבלו עול של איזיק לשום יאודי מעולם ושלא יקום ושלא יטור לשום אחד מישראל בשום ענין גם כל ישראל קבלו עליהם שאם ד' שלתיאל או אחד מבניו יעבור בשום א' מהנז' שיעמדו כנגדו לרדוף אותו עד האבידו אותו ולא ילך שום ישראל בעזרו וכל מי שיש לו שקעטי שנתן משום ענין מעולם או פרחים או שום תשורה אם מענין המס או משרפליקי או משלגין או מענין יולגידיש וזולתם שלא יעלים הענין אלא ילך בכל דין שיוכל לבקשו ואפי' שיהיה השקעטי קודם כ' שנה והנה אם לא ילך בין איש בין אשה שיש לו שקעטי להיות עובר ושיאסר על כל ישראל אבלו וגילו ולוייתו וקבורתו וחתונו בו בזרעו ובזרע זרעו ואם חלק מישראל יסכימו לקבלו קהייא שיהא עובר אם יהא קהייא עליהם וכל אלה הדברים קובלו בין על כל ישראל בין על ר' שלתיאל בחרם באלה ובשבועה ובשמתא ובקללה ובנדוי בע"ה ובעולם הבא והכל שריר ובריר וקים ואחר עבור ימים רבים ביום ב' י"א לסיון הר"ף קם ר' שלתיאל וקבץ כל ממוני הקהלות יצ"ו בכנסת קהל זייטון ובקש מהם שיתירו לו החרם הנז' לעיל ושיחזירוהו למשמרתו הראשונה להיות קהייא עליהם כאשר בראשונה וקבל עליו בגזירת נח"ש בעולם הזה ובעולם הבא שלא יעשה שום דבר קטן או גדול בשום דבר כללי עם המלכות או עם השופטים או עם הדיין או עם שום שר שבעולם אלא ברשות ובעצת הממונים שימנו הקהלות מביניהם ושלא יורשה להכנס בין שני בעלי הריב לעזור לזה ולנגד לזה אלא ברשות הממונה של קהלתו ושייטיב לישראל בכל כחו ונתפייסו ממוני הקהלות בזה וכתבו שטר על כל הדברים האלו וחתמו בו ותכף ומיד רצו להתיר החרם הנז' לעיל ואנכי הטרוד והעלוב מנעתים ואמרתי אף על פי שחתמו בו כל הממונים אין ראוי להתיר החרם עד הבקר כדי שילכו הממונים בקהילותיהם להודיעם מה שעבר היום ובבקר יבואו כל הממונים ונתיר החרם במעמד הכל ואז לא ישאר פתחון פה לשום קהלה מהקהלות לאמר אילו היינו יודעים זה לא היינו מסכימים בהתרתו ויהי בבקר באו כל הממונים מכל הקהלות ודרשנו וחקרנו אם יש שום קהלה שלא בא הממונה שלו וכלם ענו ואמרו שכלם הם פה עמנו היום ומיד קמתי ונתתי ספר תורה לר' שלתיאל בחיקו וספר תורה אחר לקחתי אני בחיקי ואמרתי לכל ממוני ישראל במעמד הכל אתם נצבים היום כלכם לפני ה' אלהיכם ראשיכם שבטיכם זקניכם כל איש ישראל מאחר שאתם ממוני כל הקהלות אתם מסכימים בהתרת החרם שקבל ר' שלתיאל או לא ענו כולם ואמרו כולנו מסכימים בזה אחר זה אמרתי לר' שלתיאל