רבי אליהו מזרחי(רא"ם) רעז

תוך הזמן שקבע אליה מזרחי תשובת הרב ומה שאמר כל זמן שלא פי' זהו אמד אם לא היה נותן לו גט שאמר לו הולך גט זה לאשתי תוך י"ב חדש והוא אחר ונתנו לה לאחר י"ב חדש דומיא דתנהו לה ביום פלוני אבל בנדון דידן שאמר לו שיתנהו לה בתנאי דאם אבא ולא אב' שהוא גט תלוי אין לך פירוש גדול מזה דפשי' דאינו יכול ליתנו לה גט מוחלט שהוא הקפיד בו הנ"ל לע"ד אליה מזרחי תשובת הרב אם אמרו גבי קדושין להחמיר יאמרו גבי גיטין להקל ועוד בשלמא התם בשאר גדרים ליכא קפידא כלל אבל בגט מוחלט אפי' לאחר זמנו איכא קפידא טובא דאין שום אדם רוצה ליתן גט מוחלט לאשתו שיקרא שנאי דכתיב כי שנא שלח הנ"ל אליא מזרחי ואמר טעמא משום דקפדי בה בה אינשי הוי קפידא, הרי שאמרו בפי' שאף על פי שהאומר שאין עליה נדרים ויש במשמע שלא יהיה עלי' שום נדר לא חיישינן אלא על נדרים שסתם רוב בני אדם מקפידים עליהן אבל שאר דברים שאין רוב בני אדם מקפידים צריך שיאמר בפירוש על מנת שאין עליה כל נדר, הכא נמי כל המגרשים בתנאי זה אינם מקפידים אלא שלא תתגרש קודם הזמן שנים עשר חדש שהם סבורים לבא אבל אם יתאחר אינם מקפידים ואין להם שום תרעומת, אפילו שנאמר שיש במשמעות דברי הבעל שהיה חפץ שיתן הגט מיד כל זמן שלא פירש בפיו שלא יתן אותו אחר שנים עשר חדש הגט הוא כשר. וגדולה מזו כתב הרמב"ם פרק ט' מהלכות גרושין וזה לשונו אמר לשליח תנהו לה ביום פלוני ונתנו לה בתוך הזמן אינו גט אל תתנהו אלא ביום פלוני ונתנו לה מלפניו ומלאחריו אינו גט שהרי הקפיד על עצמו של יום עד כאן דבריו. ופי' רבינו יעקב משמע מדבריו כשאמר תנהו לה ביום פלוני יכול לאחר ובלבד שלא יקדים עד כאן לשונו, משמע בפירוש לדעת אלה שני גאוני עולם שאין דרך רוב בני אדם להקפיד אם איחר וכל שכן הוא כשאמר בהדיא לשליח תנהו לה ביום פלוני דמשמע לכאורה שהקפיד הבעל שיתן לה הגט באותו יום דוקא עם כל זה יכול השליח לאחר הגט כל שכן בנדון הזה שלא אמר לשליח רק הולך גט לאשתי סתם דמשמע כל זמן שירצה אף על פי שאיפשר להבין מדברי התנאי שהוא חפץ שיתן הגט בתוך השנים עשר חדש ודאי שזאת היא חששא יותר רחוקה ופשיטא דיכול השליח לאחר הגט ואין בכך כלום מפני שאין סתם בני אדם מקפידים אלא אם הוא מקפיד בפירו' כמו שפרשתי וכגון אל תגרשנה אלא בימין אל תגרשנה אלא בשמאל, גם שמעתי שחששא אחרת חוששים בזה הגט שנראה שהבעל צוה לשליח לתת הגט תלוי עד שנים עשר חדש ועכשיו שהשליח נותן גט מוחלט ולא תלוי לפי שכבר עברו שנים עשר חדש ועבר על דברי הבעל, נ"ל דליכא למיחש כלל מאחר שרצונו של בעל שיהיה גט, מוחלט מעת שיגיע הגט לידה, זה שקר בשלא כיון הבעל שיהיה גט כלל אלא לאחר הזמן אבל קודם הזמן אף על פי שיגיע לידה לא. מה בכך דאנן סהדי דניחא ליה לבעל טפי שלא יהיה לא תלוי ולא מוחלט תוך שנים עשר חדש, ולבי אומר לי שאפילו אם לא אמר השליח התנאי אין הגירושין תלוין באמירת השליח אלא בקיום התנאי, וראיה לזה דגרסינן בפ' השולח המביא גט מארץ ישראל וחלה הרי זה משלחו ביד אחר ואם אמר לו טול ממנה חפץ פלוני לא ישלחנו ביד אחר שאין רצונו שיהיה פקדונו ביד אחר וכולי לכולי עלמא היכא דאמר טול ממנה חפץ פלוני ותן לה גט זה ושלח השליח ביד אחר ונפקא איתתא לאפיה ויהבא ליה חפץ והדר שקלא מיניה גט כולי עלמא לא פליגי דגיטא מעליא הוא וכולי, משמע בפירוש מזה שאף על פי שהשליח השני לא אמר התנאי אלא שנתקי' התנאי דהגט כשר, וכן אני אומר בנדון שלפנינו לאחר שנתקים התנאי אף על פי שלא אמר השליח התנאי אין בכך כלום שדעתו של בעל היה שיהיה גט מוחלט לאחר שנים עשר חדש וכן עשה, וזהו העיקר כמו שכתבתי שהרי נתקימה קפידתו של בעל, אני עבדך עשיתי את כל הדברים האלה שלמה ן' אלטאבב תשובת הרב זה שבוש גמור שאם השליח לא אמר התנאי בשעת נתינת הגט לידה הוי גט מוחלט ושינה מדעת הבעלים ואינו גט מידי דהוי אתנהו לה במקום פלוני ונתנו לה במקום אחר אף כאן א"ל תן לה בתנאי ונתנו בהחלט שהרי הבעל עשאו שליח שיהי' פיו כפיו ובמקום הבעל הוא עומד והראיה שהביא מההיא דהשולח טעה בין תנאי דתליא באמיר' ובין תנאי דתליא במעשה דתנאי דתליא באמירה אי אפשר בלא אמירת השליח מאחר שפי השלי' כפי הבעל וכמו שאי איפשר לבעל שיתנהו לה בלא אמירה אלא אם כן יהיה גט מוחלט וכן השליח גם כן אי אפשר בלא אמירה אלא אם כן יהיה גט מוחלט ואז הוי שנוי דעת הבעלים ואלו תנאי דתליא במעשה אין צורך שיהא בו אמירה אלא קיום המעשה ותו לא וזיל קרי בי רב הוא, ועוד כשאמר לשליח תנהו לה בתנאי לא ימלט אם שיהיה פרוש כמו בשלילה אל תתנהו אלא במקום פלוני אם שיהיה פירושו דומיא דתנהו לה במקום פלוני דהוי כאלו אמר לו דומיא דתנהו לה בימין שאינו כמו בשלילה ואם יהיה פרושו כאלו אמר לו בשלילה אל תתנהו אלא בתנאי הרי כשנתנו לה לאחר הזמן שקבע כע בלא תנאי כבר שנה דעתו ואינו גט כמו אל תתנהו אלא בימין ונתנו בשמאל ואם יהיה פרושו כמו תנהו לה בימין שאינו כמו בשלילה כאלו אמר לו תנהו לא בימין ונתנו לה בשמאל הוי גט שלא אמר אותו בשליל' כן בנדון דידן אף על פי שאמר לו תנה בתנאי והוא נתנו לה לאחר זה הזמן, בלתי תנאי הוי, ועוד כיון שנתנו לה השליח לאחד הזמן שקבע לה הבעל שוב אי אפשר שיתנהו לה בתנאי דאם אבא ולא אבא אלא בסתם ואין לך קפידא גדולה מזו שהרי הבעל לא עשאו שליח אלא בגט על תנאי לא בגט סתם, דאם לא כן מי שאמר לשלוחו תן גט זה לאשתי בתנאי אם לא אבא מכאן עד שנים עשר חדש והלך ונתנו לה תוך הזמן הזה בסתם בלתי שום תנאי יהא גט, וזה אין שום פוסק בעולם שיאמר זה כיון דאיכא קפידא כשנתנו לה בלתי תנאי מפני ששנה דעת הבעלים איך נוכל לחלק בין נתנו לה תוך הזמן שקבע לה בלתי תנאי ובין נתנו לה לאחר הזמן בלתי תנאי, הא אין זה דומה לתנהו לה