רבי אליהו מזרחי(רא"ם) רסה

מזויפת שזה החכם לא הכיר שום חתימה ממנה ולא הקיום בית דין ממנה, וכ"ש שהיו תנאים רבים בגט ולא נתקיימו כלל עד שיראה בבירור גמור שהגט נתפסל בכמה וכמה פסולים. ואם זה החכם היה מטה אזנו לראות כתביך האדון לא היה בא לכלל הבשת הגדול הזה. ומה לי עוד לדבר ולצעוק שזה החבם בלתי חזיון ממני כלל גזר לגזול את אשתי ואת בני ואת נכסי וחלל כבודי והדרי ועדיין הוא מחזיק בגאותו וגאונו באמור שהוא עושה כדין וכשורה והוא רוצה להכשיר גט שיש בו כמה וכמה ספקות ודאות באופן שהכביד את לבם באמור להם שהגט ש שעשה היה כשר וטוב ושכדין נתגרשה ועל זה כשלא רצו להשלים עמי עשיתי מה שעשיתי, וכל זה אודיע למעלתך האדון בעבור שלא יאשימני על שום דבר מכל מה ש שעשיתי שלא היה בידי לעשות עוד, וכדי להודי' לאדוננו כל הענין כמו שהיה אכתוב לו טופס התנאים שעשיתי ששלחתי מברושא כשהכריחוני אנשי לצון וריקי' ופוחזים לתת גט לאשתי לא ח"ו חכמי ומנהיגי עיר ברושא מפני שלא ראו מן הדין להכריחני על ככה מאחר שכונתי ודעתי היה להוליך אשתי עמי לארץ ישראל, ואז כשראה גיסי הלך והקהיל קהלות האנשים פחותים והעליל עלי עלילות באמור להם שאני מניח את אשתי עגונה ורעבה וצמאה ושלולה וערומה. וכשראיתי זה חשבתי וגמרתי הבא להרגך השכם להרגו וכתבתי אני בעצמי התנאות באופן שלא יוכל שום חכם להכשיר גט אשר כזה ובכונת מכוין עשיתי מה שעשיתי וגדרתי כרמי באופן שמי הוא ואי זה הוא אשר ערב את לבו לגשת לי ולגזול את אשתי ואת בני ואת נכסי. וטופס התנאים הוא זה וז"ל והגט הנזכר אשר אני אברהם חפץ הבעל הנז' ממנה עליו שליח לר' שמואל גיקו בן דון יוסף גיקו הנז' בכל הנ"ל הוא בתנאי שיתננו ליד אשתי אסתר בת דון יוסף גיקו הנז' השליח שמואל הנז' או שלוחו או שליח שלוחו ויאמר לה הרי זה גיטך על מנת שאם לא אבוא אצלה ולא אראה בפניה בפני שני עדים כשרים או אם אשתי אסת' הנזכר' לא תבא אלי או לא תרא' בפני בפני שני עדים כשרים מהיום עד חג הפסח הבא ראשון שתהיה אשתי אסתר הנזכרת מעכשיו מגורשת ממני ומותרת לכל אדם ושאני מאמינה עלי לומר שלא באתי אף אם אומר שבאתי. ואם אבוא אצלה או היא תבוא אחרי ואראה כפניה או היא תראה בפני בפני שני עדים כשרים תוך הזמן הנזכר שתשאר אשתי הנזכרת בחזקתי כיום שלפני נתינת גט זה ויהיה גט זה בטל. ועוד בתנאי שאסתר אשתי הנזכרת תכתוב שטר מחילה כתוב וחתום כראוי באופן שלא תשאר לה עלי שום תביעה קלה וחמורה בעולם לא תביעת כתובה תוספת ונדוניא שנשתעבדתי לה לא בדיני ישראל ולא בדיני שאר האומו' ושאשתי אסתר תקח לעצמה כל נכסי שהשארתי תחת ידיה מהיום אשר יצאתי משלוניקי הן מעות הן טלטל הן כל דבר דמתקרי נכסי בלתי שום הכרזה ושומת בית דין אף על פי שהם שוים יותר ויותר. ומלבד שלא תחזיק בשום פקדון ולא בשום חוב ולא בשום נכסים שימצאו לי בכל מקום שיהיו או שהנחתי שמה ביד אי זה איש או אשה שלא היו מתחת ידה מזמן שיצאתי משלוניקי הנזכר ושאשתי הנזכרת תתחייב לגדל לבני שיש לי ממנה שנה אחת נמנית ונחשבת מיום השלמת זמן גיטה הכל להוצאתה, ושהמחילה והכתובה הנזכרים תמסרם ותתנם אשתי אסתר הנזכרת ביד החכם הר' לוי ן' חמיב קודם נתינת הגט הנזכר, ושכל אלו התנאים הנזכרים יזכירו קודם נתינת הגט לידי אשתי אסתר הנז' ובפנינו עדים חתומי מטה מסר רבי אברהם חפץ הבעל הנזכר לידי שלוחו רבי שמואל גיסו הנזכר לעיל עד כאן לשון התנאים

יראה מעלת כבוד תורתך האדון כמה מן הוריות וכמה ספיקות ודאות יש בכל אלו התנאים אם בראשון שאמרתי והתניתי בפירוש כמו שאומר לשון התראה שאמרתי לשליח שיאמר לאשתי. וזה לשון ההרשאה ויאמר לה הרי זה גיטך על מנת שאם לא אבוא אצלה וכולי וכונתי שאלו הדברים יהיו מחולפים לנוכח ושלא לנוכח כדי להטעות ולהפריש עצמו אותו שיבא ליתן הג' מליתנו כלל בסבת אלו החלופים. ועוד שאמרתי שאם לא תבא אשתי אלי שראוי היה שתבוא מן הדין כמו ששלחתי בעדה איש עתי ושיתדה בה השליח קודם זמן השלמת גיטה כמו שאומר בפירוש לשון התנאים על שתוכל לבוא היא אחרי תוך הזמן או שיודיעו אותי זה התנאי שהתרו בה ואני כשיודיעוני זה היתי בא אצלה אבל לא עשו דבר מכל זה, וביום ערב הפסח עצמו שהי' סוף זמן הגט נתנו לה הגט ואם כן התנאים לא נתקימו כלל בזה. ועוד התנאים שהתניתי בענין הממון לא קימה אשתי כמו שהורה וכתב הר' לוי ז"ל בפירוש שכבר גבתה אחד ועשרים לבנים מיד איש יהודי אחד ושלזה נתנה בידו ספר אחד למשכון ומי הרשהו ועשאוהו אפוטרופוס ולא אב בית דין לזה ולכיוצא בזה שאדרבה שכל זה עשיתי בערמה להכשילה על שהגט לא יועיל לה וכל שכן שהיא גבתה יותר ויותר כמו שיש לי בעדים נאמנים שקבלה מהנכסים שלי שהיו חוץ מביתי באופן ש שעברה על התנאים ועל זה נתבטל הגט מעיקרו. ואף על זה זה החכם לא פקח את עיניו ועדין הוא רוצה להכשיר גט אשר כזה כפי מה שהוא מפורסם. השם יודע שאף על פי שעשה לי את כל הרעות העצומות כאלה לגזול את אשתי ואת בני ואת נכסי וחלל כבודי והדרי, עם כל זה הייתי מחפה אם הוא היה רוצה לראות הכתבים שמעלת תורתך נתן אלי לתתם לו אבל היה רוצה לחרפני ולגזם כנגדי באמור לי שאני בדיתים מלבי עד שנעשה העגל הזה ובז לדבר יחבל לו. הודעתי כל זה למעלת תורתך שאין בידי עון אשר חטא שדי לי צערי שדמעתי לא תמחה על פרידתי מאשתי ומבני וחלול כבודי ונכסי אשר עדין הם גזולים ביד מי שיהיה בעל אשתי. וכל שכן שאין להאשימי ולדבר חס ושלום כנגדי שמה לעשות עוד לכרמי שהיא אשתי ולא עשיתי בשלוח לה כמה וכמה שלוחים ואמצעיים ביני לבינה. ומפני שזה החכם הכביד את לבה כל כך עד שהעיזה פניה ותאמר לא הועילו לי תקנותי והוא לא הרגיש גיש בצרתי ובעניי ובחרפ' ובכלימה שהכלימני אשתי עד ש כשראיתי שכל כך לא היה חושש לצרותי עשיתי מה ש שעשיתי ולכן אני מחלה פני מעלת תורתך האדון אל יאשימני על דבר מכל מה שעשיתי מפני שאין בידי עון אשר חטא כלל והוא הוא החכם עצמו שעשה וגרם לו ולי את כל הרעות האלה וימחול לי אדוני על האריכות שהארכתי בזה והנני הנני מתחנן ומתפלל לפני אלהינו יתעלה יגדיל ויאדיר כבוד אדוננו כנפשך האדון וכנפשי אני נושק ידיך ורגליך עבד נרצע לאדוננו כורע ומשתחוה אברהם חסן נכתב בפ' ואל הארון תתן את העדות אשר אתן אליך.