רבי אליהו מזרחי(רא"ם) רמט

נשיאה ושלח ליה תבדק כל נהרדעא כולה ורבא נמי דחייש היכא דהוחזקו שני אנשים בעיר אחת בשם אחד בנדון דידן מודה ליה לאביי בהא דסגי בבדיקת העיר לחודה דהא לא הוחזקו לאביי הוי כהוחזקו לרבא וכיון דלאביי די בבדיקת העיר לחודה לרבא נמי די בבדיקת העיר לחודה וליכא למימר דאף על גב דבלא הוחזקו לאביי הוי כהוחזקו לרבא מכל מקום לענין הבדיקה איכא למימר דלאביי די בבדיקת העיר לחודה דלא חייש דילמ' יצחק אחר היה באותה העיר ואזל ליה לעלמא אבל לרבא לא סגי בלא בדיקת כל העולם דחייש דילמא יצחק אחר היה באותה העיר ואזל ליה לעלמא כדמשמע מהא דאמר אביי מנא אמינא לה וכולי ואמר רבא ההוא משום כבודו דאבוה דשמואל הוא דשלחו ליה הכי דאם איתא יבדק כל העולם כולו מיבעי ליה דאם כן בההוא גיטא דאשתכח בסורא מתא ענן בר חייא נהרדעא פטר ותריך ית פלניתא איתתיה ובדוק רבנן מסורא עד נהרדעא ולא הוה ענן בר חייא אחרינא בר מענן בר חייא מחגרא דהוה בנהרדעא ואתו סהדי ואמרי דההוא יומא דאיכתיב גיטא ענן בר חייא מחגרא גבן הוה בנהרדעא ואמר רבא אפילו לדידי דלא חיישנא הכא חיישינא הואיל והוחזק איש אחד בעירו ששמו כשמו דדילמא בגמלא פרחא אזל אי נמי בקפיצה אי נמי מילי מסר להו כדאמר להו רב לספרי' וכולי אדחייש לגמלא פרחא וקפיצה דהוו מילי דלא שכיחי ורבא גופיה הדר ביה מההיא דגמלא פרחא כדאיתא בהדיא בפרקא קמא דמכות דאמר רבא באו עדים שנים בצפרא ואמרו בחד בשבא בסורא הרג פלוני את הנפש ואחר כך באו שנים ואמרו להם בפנינו בההוא יומא הייתם עמנו בנהרדעא עא חזינא אי מצפרא לפניא מצו אזלי מסורא לנהרדעא לא הוו זוממין ואי לא הוו להו זוממים ופריך התם תלמודא פשיטא ומשני מהו דתימא ליחוש לגמלא פרחא ונקטלינהו קמ"ל אף על פי שאין מזה ראיה גמורה לחודה דיש פנים לפרש בו כדפירש רבינו ישעיה האחרון ז"ל ליחוש לדילמא ענן בר חייא אחר הוה בנהרדעא ואזל ליה לעלמא ואיהו הוא דכתב ליה לההוא גיטא ולא סגי בלא בדיקת כל העולם כלו לחפש אם יש ענן בר חייא אחר בעולם אלא על כרחך לומר דרבא דאמר אם איתא יבדק כל העולם כלו מבעי ליה אליבא דאביי דחייש לתרי יצחק אפילו בלא הוחזקו הוא דקאמר לה אבל לדידיה דלא חייש אלא אם כן הוחזקו על כרחך לומר דלא חייש אלא לאותם שבאותה העיר בלבד שכבר הוחזקו באותו השם אבל לשאר כל העולם לא דהא לא הוחזקו והיכא דלא הוחזקו אפילו באותה העיר לא חייש בה כל שכן לשאר עיירות דעלמא

ועוד מאחר שהבדיק' הזאת שאמרנו לעשות בנדון דידן אינה כדי לדעת אם יש בעיר קושטנדינא אד' אחד ששמו עזריאל כשם בעל האשה הזאת אלא אם יצא עזריאל אחד מקושטנדינא ושוב לא חזר עד היום הזה חוץ מבעל האשה הזאת וכיון שכן הוא תו לא שייך למימר דילמא עזריאל אחר הוה בקושטנדינא ואזל ליה לעלמא שהרי כבר בדקנו כל העיר אם יצא משם עזריאל אחר ושוב לא חזר חוץ מבעל האשה הזאת ולא מצאנו וזה דומה ממש למה שכתב הרמב"ם ז"ל בסוף הלכות גירושין ישראל שאמר אחד יצא עמנו מעיר פלוני ומת מחפשין באותה העיר אם לא יצא משם אלא הוא תנשא אשתו דמה לי לא יצא משם אלא הוא מה לי לא יצא משם איש ששמו פלוני אלא הוא וכן כתב רבינו ישעיה השני ז"ל כדלעיל וליכא למימ' שאני נדון דידן דאישתהי טובא מאותו זמן שהלך עד היום ויש לחוש שמא יצא גם כן איש אחד ששמו כשם בעל האשה הזאת ושוב לא חזר ומרוב הזמן נשתכח הדבר ואין איש שם על לב דאם כן גבי ישראל שאמר אחד יצא עמנו מעיר פלוני ומת מחפשין באותה העיר נמי נימא הכי מי לא עסקינן אפי' בשעבר זמן רב מאותו זמן שיצא עד אותו זמן שבא ואמר אחד יצא עמנו ומת ואפילו הכי סגי בחפוש אלמא לשכחה לא חיישינן הכא נמי לא חיישיגן ומעתה אפילו אם תמצא לומר דבשמו ושם עירו לחודיה לא סגי בלא שם אביו וכל שכן הכא דהוחזקו כמה אנשים בשם בעל האשה הזאת מכל מקום בחפוש זו שחפשו כל העיר כלה אם יצא שום אחד ששמו עזריאל ושוב לא חזר עד היום ולא נמצא אלא בעל האשה הזאת נראה לי לעניות דעתי דראוי לסמוך עליו להתיר את האשה הזאת שכן כתב בהדיא רבינו ישעיה הרב השני ואם הזכירו שמו ושם עירו ולא שם אביו מחפשין באותה העיר אם לא יצא משם מי ששמו כך אלא הוא תנשא אשתו ומה לי לא יצא משם מי ששמו כך אלא הוא מה לי לא יצא משם מי ששמו כך ולא חזר אלא הוא ואם תאמר תינח אם היה העד מכיר שמו ושם עירו על ידי אחרים אבל הכא שלא הכיר שמו ושם עירו אלא מפי המת עצמו מאן לימא לן שלא היה משקר כמנהג הולכי הדרכים שמשנים שמם ושם עירם מפני כמה דברים כדלעיל יש לומר דכולי האי לא חיישינן דאם כן היאך התירו חכמים את האשה בעדות אותו שהעיד על מיתתו של יוחנן בן יונתן אריה דמכפר שיחרא שלא הכירו אותו אלא על פי מה שהגיד לו הוא עצמו כדאיתא בשילהי יבמות ולא חששו לשמא הוא משקר

ועוד נראה לי לעניות דעתי דאפילו בלא בדיקה מצינן למשרי להך איתתא לעלמא מאחר שהעידו עליו שהיה אשכנזי שהדי שם האשכנזי במקום זה אינו רוצה לומר שבא ממלכות אשכנז אלא שהוא מקהלת האשכנזים הדרים בקושטנדינא שכל הקהלות שבקושטנדינא הן מתיחסין על שם המלכות או העיר שבאו משם והוה ליה כמו שם יחוסן במקום הזה וכיון דהוי כשם יחוסו הוה ליה כשמו ושם אביו וסגי להתיר בו את האשה כדמשמע מההיא תשובה דרבינו יצחק בר ששת דלעיל שרצה להתיר את האשה בעדות שמו ושם יחסו בלבד בלא שם אביו לולא שלא הכיר העד שם עירו אלא שם המלכות בלבד וכבר הוחזקו באותה מלכות כמה אנשים בשמו ושם יחוסו דהשתא אף על פי שהוחזקו בקושטנדינ' כמה אנשים בשם בעל האשה הזאת מכל מקום מכיון שלא הוחזקו באותו השם ויחוסו שום אחד מיושבי קושטנדינא חוץ מבעל האשה הזאת הרי זו מותרת בעדו' זו אפילו בלא חפוש כלל דקימא לן כרבא דאמר לתרי יצחק לא חיישינן אלא אם כן הוחזקו שם שני אנשים בשם אחד ובנדון דידן דלא הוחזקו בעיר קושטנדינא שני אנשים בשם עזריאל אשכנזי אלא בעל האשה הזאת בלבד הרי זו מותרת. ואם תאמר מאי שנא הא מענן בר חייא מחגרא דהוה בנהרדעא דחייש ביה רבא שמא זהו ענן בר חייא מנהרדעא אף על פי ששם האחד מהם ענן בר חייא מחגרא ושם האחד ענן בר חייא מנהרדעא כי היכי דלא מפלגינן בין מחגרא למנהרדעא משו' דתרויהו מיקרו בשם ענן בר חייא ותרוייהו הוו מיתבי בנהרדעא