רבי אליהו מזרחי(רא"ם) רמו

שהגיד לי ומצאתי אמת והתברר לי שבא מטוליטולא עד נפטר לבית עולמו ועשיתי לו כבוד במותו וקברנו אותו והשיב הרא"ש זכרו לברכה יראה לי שאשתו של רבי אשר הנזכר לעיל מותרת להנשא בעדות זו וראיה מההיא עובדא דשילהו יבמות מעשה באדם אחד שבא להעיד עדות אשה לפני חכמים אמרו לו בני היאך אתה יודע בעדות אשה זו אמר להם אני והוא היינו מהלכים בדרך ורדפו אחרינו גוים ונתלה ביחור של תאנה ופשחו והחזיר את הגוים לאחוריו אמרתי לו ישר כחך אריה אמר לי מנין אתה יודע שכך קורין אותי בעירי יוחנן בן יונתן אריה דמכפר שיחרא לימים חלה ומת והשיאו חכמים את אשתו אף על פי שלא הכירו אלא על ידי שהגיד לו שמו ושם מקומו התירו את אשתו וכן בנדון זה שהגיד להם שמו ושלמד הנה אצלנו והראה להם תוספות שידוע לנו שהוליכם עמו מכאן הרי התברר שאותו רבי אשר שיצא מכאן מת עד כאן דבריו דמשמ' מכאן דבשמו לחודיה עם שם עירו סגי שהרי לא הוזכר בעדות העד אלא שמו ושם עירו לחודיה בלא שם אביו צריך לומר שקצר העד בלשונו ולא רצה להאריך מפני שכבר היה ידוע לו כמו שהזכיר באחרונה רבי אשר בן רבי סני אבל בלי ספק שהעד הזכיר בלשונו גם שם אביו דאם לא כן היאך התיר לאשתו של אותו תלמיד בעדות שמו ושם עירו לחודיה בלא שם אביו והלא באות' ראיה שהביא לעזרו נזכר בה שמו ושם אביו אלא על כרחך לומר שקצר העד בלשונו ולא הזכיר רק שמו ושם עירו אבל לעולם אימא לך שהעד הזכיר בלשונו גם שם אביו ואדרבא מכאן יש להוכיח דשמו כולל שמו ושם אביו שהרי מהראיה שהביא משמע דלא סגי בלא שמו ושם אביו והוא הוכיח משם ואמר אלמא אף על פי שלא הכירו אלא על ידי שהגיד לו שמו ושם עירו התירו את אשתו, אבל מה שכתב הרמב"ם זכרו לברכה ראו אחד עומד מרחוק ואמר שהוא פלוני בן פלוני או פלוני ממקום פלוני והרי נשכו נחש וכולי הרי אלו משיאים את אשתו דמשמע דסגי בשמו עם שם עירו בלא שם אביו ובשמו ושם אביו בלא שם עירו צריך לומר דמשבשתא היא וראוי להיות שהוא פלוני בן פלוני ממקו' פלוני וכן מצאתי בקצת נוסחאות גם בספרי הרא"ש והטור זכרם לברכה וגם בקצת נוסחאות מהתלמוד עצמו וכן כתב הרב רבינו ישעיה השני באו עדים והעידו שמת יוסף בן יעקב מעיר פלוני מתירים את אשתו ואין חוששי' וכולי ואם אמרו יוסף בן יעקב מת ולא ידעו מאי זו עיר היה אף על פי שלא הוחזק יוסף בן יעקב בעיר אחר בעולם אין מתירים את אשתו וכתב אחר כך ואם הזכירו שמו ושם עירו ולא הזכירו שם אביו מחפשין באותה העיר אם לא יצא משם מי ששמו כך אלא הוא תנשא אשתו וכולי וזו היא ה השטה האחת שהיא לחומרא אבל מצינא לפרושי נמי בשיטה אחרת שהיא לקולא דאיכא למימר דהא דקתני בתוספתא אין מעידים עד שיכיר שמו ושם עירו וכן הא דכתב הרמב"ם זכרו לברכה עד שיכיר שמו ושם עירו דבשמו לחודיה קמירי בלא שם אביו והא דכתב אמור להם שמת יצחק בן מיכאל דמשמע דלא סגי בלא שמו עם שם אביו איכא למימר משום דבלא הכירו שם עירו קמיירי אבל היכא דידעו שם עירו אפילו בשמו לחודיה סגי והינו כפי הנוסחאות שכתוב בהן ראו אחד עומד מרחוק ואמר שהוא פלוני בן פלוני ממקום פלוני והא דקאמר כשתלך למקום פלוני אינו רוצה לומר כשתלך לעירו שהוא מקום דירתו אלא כשתלך לאותו מקום שיצא משם כשבא במקומנו דהכי משמע טפי מההיא עובדא דיצחק ריש גלותא בר אחתי' דרב ביבי דהוה קא אזיל מקורטובא לאיספמיא שכיב אשר זה המאמר של הרמב"ם לקוח ממנו דאם לא כן יצחק ריש גלותא דמקורטובא דהוה קא אזיל לאיספמיא מיבעי ליה אלא על כרחך לומר דלא הוה מקורטובא ממש אלא ש שעבר משם כשיצא מעירו ללכת לאיספמיא או שהיו מסופקים בה אם היתה עירו ממש או עיר מעברו שעבר משם כשיצא מעירו לבוא באיספמיא איך שיהיה למדנו מכאן דבלא הכירו שם עירו קמיירי והרמב"ם שכתב כשתלך למקום פלוני אמור להם כולי אינו אלא מההיא עובדא דיצחק ריש גלותא כמו שכתבו הגדולים ומכיון דההיא עובדא בלא ידעו שם עירו קא מיירי על כרחך לומר דהרמב"ם זכרו לברכה נמי בהכי קא מירי וכן כתב הרא"ש זכרו לברכה בתשובה במה שהעידו לפניו על מכלוף בן מליל שנהרג והכירוהו מת והשיב דכיון שידוע שהיה שם בעלה של אשה זו מכלוף בן מליל אם לא הוחזק מכלוף בן מליל אחר בעיר דאיתתא זו שריא לינשא והביא ראיה תחלה מפרקא קמא דמציעא מההוא גיטא דאשתכח בבי דינא דרב הונא דהוה כתיב ביה בשוירי מתא דעל רכיס נהרא וכולי ומסים בה וכתב שאני הכא שאיש אחד ששמו שמו יוסף בן שמעון עומד לפנינו ואומר שכתב גט לאשתו בשוירי מתא דעל דכיס נהרא הילכך דין הוא שנחזיר לו הגט דלא חיישינן למילתא דלא שכיח שמא יש עיר אחרת ששמה שוירי ויתבה על דכיס נהרא ויש שם איש ששמו כשם האיש הזה ושם אשתו כשם אשת האיש הזה אבל הכא דילמא כמה מכלוף בן מליל יש בעולם כיון שלא העיד שהיה בעלה של זו האשה וגם לא העיד על שם מקומו לכן יש להביא ראיה מהא דגרסינן ביבמות פרק האשה שלום יצחק ריש גלותא בר אחתיה דרב ביבי הוה קא אזיל מקורטובא לאיספמיא ושכיב שלחו מתם וכולי מי חיישינן לתרי יצחק אי לא אביי אמר חיישינן רבא אמר לא חיישינן אמר אביי מנא אמינא לה דההוא גיטא דאישתכ' בנהרדע' דהוה כתיב ביה בצד קלוניא מתא אנא אדרנילאי נהרדעא פטרית ותרוכית ית פלניתא איתתי ושלחה אבוה דשמואל לקמיה דרבי יהודה נשיאה ושלח ליה תבדק כל נהרדעא כולה ורבא אם איתא יבדק כל העולם כולו מיבעי ליה אלא משום כבודו דאבוה דשמואל הוא דשלח ליה. הרי מה שהבאתי הוא דומה ממש לנדון דידן שהרי המעידים לא העידו כי אם על שמו אבל לא הכירו לא את מקומו ולא את אשתו אלא כך היה שם האיש שנפטר בכאן דאלו העידו עדות גמורה שידעו שהיה בעלה של זו בהא לא הוה אמר אביי חיישינן לתרי יצחק וכו' הא קמן בהדיא שהרא"ש ז"ל סובר דבההוא עובדא דיצחק ריש גלותא לא הכירו רק שמו לא שם מקומו אף על גב דשלחו מתם דהוה אזיל מקורטובא לאיספמיא הלכך על כרחך לומר שהרא"ש ז"ל סובר שעיר קורטובא שבא משם לאיספמיה לא היה אלא מקום מעבדו שעבר משם בלכתו לאיספמי' כדפרשינן שינן, וליכ' לאקשויי מדידיה אדידי' דאילו גבי יצחק ריש גלותא מפני שלא היתה עיר קורטובא מקום דירתו ממש אמר שלא הכירו שם עירו ואלו בההוא תלמיד ששמו רבי אשר אף על פי שלא היתה טוליטולא עיר דירתו קראה שם עירו ואמר אלמא אעפ"י שלא הכירו אלא ע"י שהגיד לו שמו ושם עירו