רבי אליהו מזרחי(רא"ם) רמה

שאלה עח

נשאל נשאלתי על אודות אשה אחת שהלך בעלה מקושטנדינא ושוב לא חזר ונשארה אשתו עגונה קרוב י"ז שנה ואחר זה הזמן בא יהודי ממלכות עג'ם ושאלוהו אם בא בארצו שום יהודי מקושטנדינא, ואמר שבאו שלשה יהודים ואמרו שהם מקושטנדינא שם האחד עזריאל כך וכך צורתו, ואמצע שפתו העליונה היתה מוגבהת עד שהיתה שנו העליונה נראת משם אפילו בהיות פיו סתומה ושם האחד אברהם כך וכך צורתו ושם האחד אהרן כך וכך צורתו ואמרו שהם אשכנזים ועמדו שם בעירו הנקראת הבלה שתי שנים ואחר כך מת עזריאל ומאותו זמן שמת עד עתה כמו ארבע שנים וכששמעו השומעים שם עזריאל וצורתו והסימן שבשפתו ושהיה מקושטנדינא מהאש כנזים אמרו אין זה אלא בעל האשה העגונה הפלנית ואף על פי שלא הלך עם חברתו רק בחור אחד ששמו יודלין ולפי העדות הזה לא היה עמו יודלין רק אחרים שלא היו מחברתו אמרו שמא מת יודלין בדרך או הלך לארץ אחרת ונתחבר עזריאל עם חברים אחרים וחפשו כל קושטנדינא אם נמצא שום אחד מהאשכנזים שהיה שמו עזריאל שהלך מקושטנדינא ושוב לא חזר ולא נמצא אם ראוי להתיר את האשה העגונה בעדות זו או לא

התשובה נראה לי לעניות דעתי דהא ודאי צריכא רבא וצריך דקדוק רב ועיון מופלג משום דאיכא לספוקי טובא בההיא תוספתא דקתני אין מעידים אלא אם כן מכירים שמו ושם עירו והביאה גם הרמב"ם זכרו לברכה בפסקיו ואמר ישראל שאמר מת איש יהודי עמנו כך וכך צורתו וכך היו סימניו אין אומדין באומד הדעת פלוני הוא עד שיעיד העד שהוא פלוני ויעיד שמו ושם עירו אי בשמו לחודיה בלא שם אביו קמיירי אי בשמו ושם אביו יחד שניהם נקראים שמו מכיון שהאחד פירוש לאחר דאין הפרש בין ראובן העברי לראובן בן יעקב וכמו ששני שמות ראובן ועברי נקראים שם ראובן מפני ששם העברי הוא פירוש לשם ראובן ככה נאמר ששני שמות ראובן ובן יעקב נקראים שם ראובן מפני ששם בן יעקב הוא פרוש לשם ראובן דהכי אשכחן בפרק כל הגט גבי והוא שהוחזקו שני יוסף בן שמעון בעיר אחת שפרש רש"י ז"ל והוא שהוחזקו שני אנשים בשם זה באותה העיר ולא אמר והוא שהוחזקו שני אנשים בשמו ושם אביו של זה וכתב עוד או שמא יש עיר אחרת ששמה כן ובה אדם אחר ששמו ושם אשתו כזה ולא אמר ששמו ושם אביו ושם אשתו ושם אביה כזה אבל קרא את שמו ושם אביו שמו ואת שמה ושם אביה שמה ומכיון שפירוש שמו יסבול שני הפרושים מעתה איכא לספוקי בפירוש התוספת' ובפירוש הרמב"ם זכרו לברכה במאי קא מיירי משום דיש פנים לכאן ולכאן דמצינן לפרושי לחומרא דבשמו ושם אביו יחד קמירי אבל בשמו לחודי' אע"פ שמכירי' גם שם עירו אין מעידים דהכי משמע מלישנא דהרמב"ם זכרו לברכה דכתב בא אחד ואמ' אמרו לי בית דין או אנשים כשתלך למקום פלוני אמור להם שמת יצחק בן מיכאל ובא השליח ואמר לנו והשליח אינו יודע מי הוא זה הואיל ואנו יודעים פלוני הידוע בשם זה הרי אשתו מותרת ואין אומרים שמא יצחק בן מיכאל אחר הוא שמת ואי בשמו לחודיה סגי אמאי נקט בן מיכאל הא אפילו ביצחק לחודיה סגי וליכא למימר התם בלא ידע שם עירו קמיירי ומשום הכי בעינא שם אביו אבל היכא דידע שם עירו בשמו לחודי' סגי משום דמלישנ' דכשתל' למקום פלוני דקאמר משמע דבידעו גם שם עירו קא מיירי וכן משמע נמי מההיא עובדא דפרק האשה שלום דיצחק ריש גלותא בר אחתיה דרב ביבי הוה קא אזיל מקורטובא לאיספמיא ושכיב ושלחו מתם וכולי שמשם לקח הרמב"ם המאמר הזה דבידעו שם עירו קמיירי והא דנקט בלישניה יצחק בן מיכאל ובההוא עובדא לא הוזכר אלא שם יצחק לא שם אביו יש לומר דכיון שהזכיר בר אחתיה דרב ביבי הוה ליה כאילו הזכיר שם אביו דמה לי זה מה לי זה תרוייהו פירוש שמו הן אבל ליכא למימר משום דריש גלותא הוא יחיד בדור ואינו צריך לפרש שמו דהאי ריש גלותא אינו רוצה לומר נשיא אלא יחס משפחה שהרי אין דרך הנשיא ללכת לבדו מעיר לעיר דמשפט מלכות יש לו וכבר האריך בזה מאד הרא"ש בתשובה אחת עיין שם וכן משמע נמי מההוא גיטא דפרק האשה שלום דאשתכח בסורא והוה כתיב ביה ענן בר חייא נהרדעאה פטר ותריך ית איתתיה ומההוא דפרק כל הגט דקאמר והוא שהוחזקו שני יוסף בן שמעון בעיר אחת אבל בשמו לחודיה לא אבל מההוא גיטא דאשתכח תכח בנהרדעא וכתיב ביה בצד קלוניא מתא אנא אדרנלאי נהרדעא עא פטרית ותרוכית ית פלניתא אותתי דאמר רבא לא חיישינן וכולי וכן מההיא עובדא דשלהי יבמות דהוה קא מכריז ואמר מאן איכא בי הואי מאן איכא בי הואי שכיב הואי ואנסבה רב יוסף לדביתהו ומההוא עובדא דהוה מכריז ואמר מאן איכא בי חסא מאן איכא בי חסא שכיב חסא ואמר רב נחמן האלהים אכלו' כוורי לחסא אין להביא ראיה דאפילו בשמו לחודיה בלא שם אביו סגי דאיכא למימר שהתלמוד לא רצה להארי' להזכיר שמו ושם אביו אבל אין ספק שהוזכר גם שם אביו אבל מה שלא הזכיר גם שם עירו איכא למימר דאותה העיר עצמה דהוו קא מכרזי בה היתה עיר דירתם ומשום הכי לא הוו קא מכדזי חסא דממקום פלוני והואי דממקום פלוני והרמב"ם זכרו לברכ' כשרצה להודי' לנו הדין פירש ואמר כשתלך למקום פלוני דהינו מקום דירת יצחק בן מיכאל אמור להם שמת יצחק בן מיכאל והודיענו בזה שצריך להזכיר שמו ושם אביו ושם עירו שאין חוששין שמא יצחק אחר הוא אבל ביצחק לחודיה אף על פי שהזכיר גם שם עירו עדין אנו חוששים בו שמא יצחק אחר הוא וכשחזר להודיע לנו הדין שאין סומכים על הסימנים וכתב ישראל שאמר מת איש יהודי עמנו שכך וכך היה צורתו וכך וכך היו סימניו אין אומרים וכו' ואגב גררא שב להזכיר מה שכתב למעלה שצריך להכיר שמו ושם אביו ושם עירו לא הוצרך בו וכתב עד שיכיר שמו ושם עירו כלשון התוספתא בעצמו מפני שסמך על מה שפרש למעלה כי כן כתב למעלה מזה הוא עצמו בא אחד ואמר וכולי אמור להם שמת יצחק בן מיכאל וסים ואמר הואיל ואנו יודעים פלוני הידוע בשם זה במקום זה ושם אביו כשם אביו של זה, וכן ההיא תשובה דהרא"ש ז"ל שהעיד אותו תלמיד ממיורקא לפניו ואמר בהיותי במיורקא ראיתי תלמיד אח' והראה לי אגרת חתומה בחתימת מורינו הרא"ש והיה כתוב באותה אגרת ששמו של אותו תלמיד היה רבי אשר וספר לי שבא מטוליטולא ושלמד לפני הרב הנז' והראה לי תוספות מקצת מסכתות מרנו הנ"ל ולפי הדברי'