רבי אליהו מזרחי(רא"ם) כב

שקראה בספר כשר בין שקרא בספר פסול ואפילו קראה על פה מאחר ש עצמה של קריאה היא המצוה שעליה מברכין הלא תראה שהקורא בשחר כו' אבל קריאת התקנה ברבים בשבתות ובשני וחמשי אי אפשר שיקראו אותה בעל פה אלא בספר תורה כמו שתקן אותה משה רבינו ע"ה לא כמו שחשב הרשב"א ז"ל שמאמר הרב ואפילו קרא על פה שב על קריאת התקנה ברבים שאלו היה כן ראוי להיות נוסח הברכה בא"י אמ"ה כו' לקרות בתורה כשאר כל הברכות האמורות על תקוני רז"ל כמו מקרא מגלה וקריאת ההלל וכיוצא בהן, ומה שטען עוד שלישית ממה שאנו פטורים מברכת התורה כל היום עם ברכת השחר באהבה רבה ואילו קריאת התקנה שתקנו ברבים אין אנו נפטרים בברכת השחר אלא מברכין עליה תחלה וסוף אפי' קראו לאלתר תיכף שיברך ברכת השחר שזה מורה ש שברכת השחר לחוד וברכת קריאת התקנה לחוד שברכת השחר היא של עצם הקריאה ופוטרת כל הקריאות שהן של עצם הקריאה וברכת קריאת התקנה היא של עצם התקנה ולפיכך אינה פוטרת אותה נראה לי שאינה טענה שיש לומר שהתקנה לא עשתה דבר אחר אלא ש שעשתה הקריאה הזאת בחיוב וכיון שהיא בחיוב ואינה דומה לקריאת השחר אינה פוטרת אותה אבל לעולם על עצם הקריאה היא הברכה ולא על עצם התקנה ונוסח הברכה היא המוכחת על זה כדלעיל שאם אינה על עצם התקנה למה לא יברכו עליה הנוסח הנהוג בכל שאר התקנות שתקנו רז"ל וכן מה שכתב עוד והראיה שהביא משמן של גאונים ז"ל היא יותר תימה בעיני לפי שמשם נראה לי ראיה מפורשת בהפכו דהכי גרסינן התם שלחו ליה בני גלילא לרבי חלבו מה לקרוא בחומש בבית הכנסת לא הוה בידיה אתא שאיל לר' יצחק נפחא לא הוה בידיה אתא שאיל בבי מדרשא ופשטוה מהא דאמר שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן ספר תורה שחסר ידיעה אחת אין קורין בו ולא היא התם מחסר במילתיה הכא לא מחסר במלתיה אלמא אפילו למאן דמכשר בחומש בספר תורה חסר או פסול אין קוראין משום דעדיפי חומשין טובא דלא מחסרי ולא מיפסלי במלתייהו מספר תורה שחסר או פסול במילתיה עד כאן נראה לי מזה ל שאין ראיה בהפכו כלל משום שאני ספר תורה חסר שפסול ואינו החסרון מספר תורה של קלף מצה בלא עבוד כלל ואין להביא ראיה מזה על זה משום דספר תורה חסר אפילו אות אחת אינו נקרא ספר תורה לא כשר ולא פסול כמו שאמרו בבא בתרא אפשר ספר תורה חסר אפילו אות אחת וכתוב לקוח ספר התורה הזה אלא ספר תורה שחסר אות אחת אינו נקרא ספר תורה וכתב המגדל עוז על זה ומזה הסכימו שלא לברך עליו וכן נהגו בכל ספרד ובכל קטלונייא שספר תורה שנמצא בו טעות אפילו בסוף הפרשה מחזירין אותו ומביאין אחר במקומו וקוראין גם מברכין בתחילה וכן הסכים הר"ז הלוי מטוליטולא וכל חכמי ספרד הראב"ד והרמב"ן ז"ל והר"ן אבל ספר תורה של קלף מצה בלא עבוד כלל שאין פסולו מחמת החסרון שנקרא שמו ספר תורה אם אי אפשר לקרוא בספר תורה כשר קוראין בו דמוטב שתבטל תקנת הקריאה בצבור שתקן משה רבינו עליו השלום ולפיכך אם לא היה להם אלא ספר תורה פסול מחמת החסרון ואין בעולם ספר תורה אחר כשר קוראין בספר תורה של קלף מצה שאין בו עבוד כלל וכן בחומשין שאף על פי שאינו מעובד שהוא א' מהפסולים שהספר תורה פסול בהן מכל מקום שם ספר תורה עליהן ומה שכתב עוד וכן שנינו במסכת סופרים בכמה פסליות שאין קוראין בו ברבים זאת היא תשובה גדולה על דברי הרב גם מדבריו הוא נושב שכתב בחבורו שאין קוראין בספר פסול ברבים תמיה לי טובא וכי יחלוק שום חכם על זה לומר שיקראו בספר פסול ברבים היכא דאפשר בספר תורה כשר על כרחיך לומר שאין מאמר זה שאמר פה שקוראים בספר תורה של קלף מצה ברבים אלא היכא דאי אפשר לקרות בספר תורה כשר אבל היכא דאפשר אין קוראין בו אפילו בדיעבד זהו הנראה לי לעניות דעתי. הטרוד והעלוב אליא מזרחי שאלה יא

הידיד המעולה בר אורין ובר אבהן ה"ר שלמה יצ"ו ראה ראיתי כל שאלותיו על דברי הרי"ף ז"ל בשילהי פרקא קמא דראש השנה גם הקושיות אשר הקשית על דברי הר"ן ז"ל ממה שפירש עליו ושמחתי שמחה גדולה על רוב זריזותך בדרושים העיונים ובפרט בעיר הזאת אשר בעונותינו הרבים אין דורש ואין מבקש אין גם א' והתבוננתי בוננתי בשאילותיך והן שאלו' חכם בלי ספק ועתה אשיבך את אשר בלבבי, על השאלה הראשונה אשר שאלת אם האמת כי ביום המיתה הקדוש ברוך הוא דן את האדם על כל מעשיו ומשפט רשעים בגהינם י"ב חדש איך נדון פעם אחרת ביום הדין שדבר רחוק הוא מן השכל וחלילה לו דעביד דינא בלא דינא ואם תאמר אין דנין את האדם עד יום הדין הנה בכמה מקומות מצינו שדנין את האדם בשעת מיתה

התשובה דע שבפי' שני שמות הללו שם גן עדן ושם עולם הבא נחלקו בם גדולי עולם הרמב"ם ז"ל סובר שהעה"ב וגן עדן שניהם דבר אחד הוא והוא העולם הרוחני עולם הנשמות והרמב"ן ז"ל סובר שהעולם הבא לחוד והגן עדן הוא לחוד והם שני דברים מתחלפים שאין ביניהם שום יחס ושום ערך ודמיון כלל שגן עדן הוא העולם הרוחני שהוא עולם הנשמות הזכות הנתון לצדיקים לאחר המות מיד והעה"ב אינו זה אלא שהוא הזיו של שכינה הנהנין בו הצדיקים לאחר התחיה ולכן נקרא עולם הבא להיותו בלתי מצוי עתה אלא שהקדוש ברוך הוא ית"ש עתיד לחדשו לאחר התחיה הנקרא בכל מקום תחית המתים שהוא אחר ימות המשיח והנה לדעת הרמב"ם ז"ל אין כאן כי אם שני דינים הא' בר"ה שבכל שנה ושנה כדי לדין בו עניני העולם הזה באותה שנה אם לחיים ואם למות אם לשלום ואם ל למלחמה אם לשובע ואם לרעב וזה שאמרו שלשה ספרים נפתחים בראש השנה אחד של צדיקים גמורים ואחד של רשעים גמורים ואחד של בינונים של צדיקים גמורים נכתבים ונחתמים לאלתר לחיים ושל רשעים נמורים נכתבים ונחתמים לאלתר למיתה ולאו דוקא לחיים ולמיתה אלא פירוש לחיים כולל חיים ושובע ושלום ושלוה וכיוצא בהם ויפרוש למיתה כולל מות ומלחמה וייסורין וכיוצא בהם