רבי אליהו מזרחי(רא"ם) ריט

למיכתבינהו בגיטא לא נקט להו כדכתב הרב בעל התרומות ז"ל אי נמי יש לומר דס"ל כהרשב"א ז"ל דקאמר דמקום הלידה נמי בכלל עירו ועירה הוא כמו שכתב בתשובה ומעתה מי הוא זה ואי זה הוא שירצה להכניס ראשו בין ההרים הגבוהים להכריע בדבר וכל שכן באסור אשת איש דחמיר טפי הלכך לא שנא מקום עקר דירתן ל"ש מקום עמידתן לא שנא מקום לידתן אם שנה בהם אין להכשיר הגט ההוא כלל וכל שכן בנדון דידן שהוא מקום עקר דירתו ממש דבהא לית דין ולית דיין דאין ראוי להכשירו כלל

ועוד שאין ראוי גם כן מפני ששינה שם אבי האשה המתגרשת וכתב בת תאנים במקום בת יוסף טנם ואף על פי שהגאון רב צמח ז"ל פסק שאין צריך לכתוב בגט לא שם אבי האיש ולא שם אבי האשה כדכתב בעל העטור בשמו ומשמע שאם שנה בו כשר כיון דאין צריך לכתבו מכל מקום כבר כתב הרא"ש ז"ל בתשובה כמו שכתב הטור בשמו בסימן קל"ב שאם שנה שם אבי האיש הגט פסול מפני שהרואה אומר אחר גרשה שהרי אין זה שם בעלה ושמא גם הגאון ז"ל יסבור כהרא"ש בזה דאע"ג דאין צריך לכתבו כיון דאית ביה משום לעז פסול אי נמי שמא יהא דעת הגאון כהני רבוותא דלעיל דאף על פי שאין צריך לכתבו אם שנה בו פסול משום דהוי כמזויף מתוכו ועוד שכבר כתב הרא"ש ז"ל בתשובה אחרת כמו שכתב הטור בסימן קל"ב שאם לא הזכיר שם אבי האשה אלא בכנויו או אפילו לא הזכירו כלל כשר, ומשמע דנהי דאין עכוב בכתיבתו מיהו לכתחלה צריך לכתבו דבכי האי גוונא דיקא התוספות פרק הזורק גבי זו דברי רבי מאיר אבל חכמים אומרים הולד כשר וכן דקדק גם הרי"ף ז"ל שהרי לא הביא דברי שמואל דקאמר זו דברי ר' מאיר אבל חכמים אומרים מגורשת אבל הביא דברי רב דקאמר זו דברי ר' מאיר אבל חכמים אומרים הולד כשר ומשמע דסבירא ליה דרב פליג אדשמואל דקאמר מגורשת ותנשא בו ל לכתחלה והלכתא כותיה באסורי וכיון דלכתחלה צריך לכתבו הוה ליה כשם עירו ועירה שבזה הכל מודים שאם שנה בו פסול כיון דלכתחלה צריך לכתבו אף על פי שהוא כשר אם לא נכתב כלל שהרי ר"י עצמו שסובר שכל דבר שאין צריך לכתבו אם שנה בו כשר ומזה הטעם הכשיר הגט ששנו בו מקום הלידה בהלכה למעשה מודה גבי שנה שם עירו ושם עירה דפסול אף על פי שאם לא נכתב כלל כשר כדכתב המרדכי בפרק השולח במשנה בראשונה היה משנה שמו ושמה ז"ל נראה לר"י דאפילו אם לא נכתב שם העיר כלל שהיה טוב ודוקא אם שנה הוא דפסול משום דהוי כמזויף מתוכו ועל כרחך לומר דטעמיה דר"י הוא דגבי מקום עקר הדירה אף על פי שאם לא נכתב כלל כשר כיון דלכתחלה בעינן למכתביה אם שנה בו פסול וגבי מקום הלידה דאפילו לכתחלה אין צריך לכתבו אם שנה בו כשר דאי לא תימא הכי תיקשי ליה מדבריו אדבריו והכי נמי בעינא לפרושי לבעל העטור זכרו לברכה דכתב ואבי האיש והאשה לא חזינא דצריך למכתבינהו הלכך לא מפסיל וכתב אחר כך ודוקא שנה שמו ושמה שם עירו ושם עירה אבל לא נכתב בו שם עירו ושם עירה ואשה ובעלה בעיר אם יש שם עדי מסירה הלך אחר עדי מסירה ואם לאו אם הבעל מודה ואינו מערער כשר דאם לא כן קשיא מדבריו אדבריו ואף על פי שבעל העטור ז"ל כתב גרסינן בפרק הזורק ומודים חכמים לרבי מאיר בשנה שמו ושמה שם עירו ושם עירה שהולד ממזר ואבי האיש והאשה לא חזינן דצריך הלכך לא מפסיל וכן אמר רב צמח גאון דלא צריך ומשמע מהכא שהוא סובר כרב צמח דקאמר דלא צריך למכתב שם אבי האיש והאשה כלל והוא סובר גם כן כר"י דקאמר דכל שאין צריך לכתבו אם שנה בו כשר ואף על גב דאית ביה משום לעז ופליג עם רבי אשר ז"ל בתרתי מכל מקום דברי ר' אשר ז"ל הן עיקר גדול בכל מקום משום דבתראה הוא וראה כל פסקי הגאונים ובחר בהם הסולת הנקיה ופסק מה שפסק כל שכן שהטור ז"ל שהוא אחרון האחרונים מסכים לדבריו ז"ל וראוי לפסוק כמותו כמו שכתב מהרר"י אבן ז"ל בתשובה מכיון שכן הוא לא נוכל אנחנו לעזוב דברי הרא"ש והטור ז"ל דפסקו בהדיא שאם שנה שם אבי האיש והאשה שהוא פסול ( וללכת אחר דברי בעל העטור מכמה אנפי חדא דהאוסרים רבים מהמתירים שהרי רבנו יואל הלוי והריצב"א וההגהות בשם התוספות והרשב"א ובעל התרומות והרא"ש וטור ז"ל כלהו סבירא להו דאם שנה בו פסול שהרי אפילו בשנוי שם מקום לידתו ושנוי שם הנהר דלית בהו משום לעז כלל כדכתב האשר"י ז"ל פוסלים את הגט כל שכן בשנוי שם אבי האיש או האשה דאית בהו משום לעז כדכתב האשר"י בתשובה הביאה הטור בסימן קל"ב והמתירים אינם כי אם בעל העטור לבדו כי הגאון רב צמח זכרו לברכה שפסק שאין צריך לכתוב שם אבי האיש והאשה אינו מחוור אם הוא סובר כרבינו יצחק זכרו לברכה דקאמר כל שאינו צריך לכתבו אם שנה בו כשר ואף על גב דאית ביה משום לעז או שמא סובר כהרב רבינו אשר זכרו לברכה דסבירא ליה דהא דאמר כל דבר שאינו וכולי אינו אלא היכא דלית ביה משום לעז או שמא סובר כהני רבוותא דלעיל דסבירא להו דכל שנוי שם בגט פוסל משום דהוה ליה כמזויף מתוכו לא שנא אם הוא מהדברים שצריך לכתבו לא שנא אם הוא ממה שאין צריך לא שנא אית ביה משום לעז לא שנא לית ביה ורבינו יצחק וספר מצות הגדול זכרו לברכה שסוברים גם כן שכל דבר שאין צריך לכתבו אם שנה בו כשר אינו מחוור גם כן אם סוברים כדעת הגאון רב צמח זכרו לברכה שפסק שאין צריך לכתוב שם אבי האיש ושם אבי האשה ואם כן אם שנה בהם כשר או אם סוברים כדעת הרב רבינו אשר זכרו לברכה והטור זכרו לברכה שפסקו שאם לא הזכיר שם אבי האיש והאשה כלל כשר דמשמע אבל לכתחלה צריך לכתבן ואם כן אם שנה בהן פסול מידי דהוי אשנה שם עירו ושם עירה

והרב רבינו משה בר' מימון והרב רבינו יצחק אלפסי זכרם לברכה ורבינו ישעיה האחרון זכרו לברכה גם כן אינו מחוור מדבריהם כלל אם הם סוברים כרב צמח גאון זכרו לברכה שאומר שאין צריך לכתוב שם אבי האיש ושם אבי האשה כלל או כרבינו אשר דקאמר שאם לא הזכיר שם אבי האשה אלא בכנויו או אפילו לא הזכירו כלל כשר כמו שכתב הטור בשמו גם אינו מחוור מדבריהם כלל אם הם סוברים כרבינו יצחק וספר מצות הגדול זכרם לברכה ובעל העטור זכרו לברכה שאומרים שכל דבר שאין צריך לכתבו אם