רבי אליהו מזרחי(רא"ם) רטו

סובר ג"כ דמילתיה דרב אשלום מלכות קאי כרבינו חננאל ורש"י והאלפסי פסי ז"ל אלא שהוא סובר שהיה במזרח וכתב במערב גרע טפי משלום מלכות הלכך אי אפשר לומר דדוקא גבי שלום מלכות קאמרי רבנן לא תנשא בו לכתחלה אבל גבי היה במזרח וכתב במערב תנשא בו לכתחלה גם א"א לומר דוקא גבי שלום מלכות קאמרי רבנן לא תנשא בו לכתחלה ואם נשאת לא תצא אבל גבי היה במזרח וכתב במערב אם נשאת תצא והולד ממזר דא"כ לערבינהו בהדי שנה שמו ושמה שם עירו ושם עירה ולימא ומודים חכמים שאם היה במזרח וכתב במערב או אם שנה שמו ושמה שם עירו ושם עירה שלא תנשא ואם נשאת תצא והולד ממזר אלא עכ"ל דגבי שלום מלכות דקיל אמרינן לא תנשא בו לכתחלה ואם נשאת לא תצא והולד כשר וגבי היה במזרח וכתב במערב דחמיר מיניה עלו מדרגה אחרת ואמרו לא תנשא בו לכתחלה ואם נשאת תצא והולד כשר וגבי שנה שמו ושמה שם עירו ושם עירה דחמיר טפי עלו עוד מדרגה אחרת ואמרו לא תנשא ואם נשאת תצא והולד ממזר. מעתה אין להוכיח מרב ורב הונא דחיישי להו וקאמרי לספריהו כי יתביתו וכו' דס"ל כרבי מאיר כמו שסובר ר"ח ז"ל דאיכא למימר אליבא דרבנן הוא דחיישי ולא אליבא דר' מאיר דהא קי"ל דלית הלכתא כרבי מאיר ואע"ג דסתם לן תנא כותיה מיהו מדקא מתמה תלמודא וקאמר ומשום שלום מלכות אם נשאת תצא והולד ממזר ומשני אין רבי מאיר לטעמיה משמע דלית הלכתא כותיה אבל הרמב"ם ז"ל הלך לשטת ר"ח ז"ל וכתב שאם כשכתב הגט היה בירושלים וטעה וכתב בלוד וכתב בפירוש שכל מקום שאמר בחבורו הגט פסול הרי הוא פסול מדברי סופרים ונפסלה מן הכהונה מדין תודה ולא תנשא בו לכתחלה ואם נשאת לא תצא והולד כשר וכותבים לה גט אחר כשר ונותנים לה והיא תחת בעלה אם אין לה בנים ואם כן בנדון דידן נמי דשנו בו מקום עמידת הסופר והעדים בעת הכתיבה שהם היו עומדים בליפנטו וכתבו שמקום עמידתם היה בעיר הגשר דאין לך שנוי גדול מזה כדאוכחנא לעיל הוי דינא הכי דלרבינו חננאל לא תנשא בו ואם נשאת תצא והולד ממזר ולהרמ"ה לא תנשא בו ואם נשאת תצא והולד כשר ולהרמב"ם ז"ל וד"ת ובעל העטור ורבינו האיי גאון ז"ל בתשובה הביאה האשר"י פרק המגרש לא תנשא בו לכתחלה ואם נשאת לא תצא וכותבין גט אחר כשר ונותנין לה והיא תחת בעלה אם אין לה בנים מלבד רש"י והרי"ף שכתב הטור משמם שאמרו שתנשא בו לכתחלה ולא ידעתי אנה מצא זה

ועוד בר מדין אין ראוי להכשירו מפני שכתוב בו אני פלוני מעיר ליפונט זו העומד היום בעיר ליפונט במקום שהיה להם לכתוב אני פלוני העומד היום בעיר ליפנטו והוה ליה שנו שם עירו דבהא ליכא מאן דפליג שהגט פסול לגמרי והולד ממזר כמו ששנינו בפרק הזורק שנה שמו ושמה שם עירו ושם עירה תצא מזה ומזה וכל הדרכים האלו בה ואמר ר' אבא אמר רב הונא אמר רב ומודים חכמים שאם שנה שמו ושמה שם עירו ושם עירה שהולד ממזר ואמר רב אשי אף אנן נמי תנינא שנה שמו ושמה שם עירו ושם עירה תצא מזה ומזה וכל הדרכים האלו בה מאן קתני לה אילימא ר' מאיר לערבינהו ולתנינהו אלא לאו ש"מ רבנן היא כדאמרינן. וליכא למימר דשם עירו ועירה דנקט כדי נסבה אגב שמו ושמה נקט לה כדאמרינן גבי עובדא דהמביא תניין דפריך והא בעינא שמו ושמה שם עירו ושם עירה דעירו ועירה כדי נסבה כדכתב בעל העטור ז"ל דהא גבי היה במזרח וכתב במערב בעי תלמודא מאן קתני לה אילימא בעל היינו שנה שם עירו ושם עירה אלמא שם עירו ועירה דנקט דוקא קתני לה וכן כתב הרשב"א ז"ל בתשובה ע"ש. ואע"פ שכתב אחר כך וכל שום אחרן וחניכא דאית לי ולאבהתי ולאתרי ולאתריהון דאבהתי כדעת קצת מרבוותא דס"ל דההיא דפרק השולח דהתקין ר"ג שיהא כותב איש פלוני וכל שום שיש לו אשה פלונית וכל שום שיש לה מפני תקון העולם מיירי נמי אשם עירו ועירה מדנקט ברישא דמתניתין שנוי שם עירו ושם עירה כמו שכתב הרב בעל העטור אפ"ה פסול דתקנת ר"ג לא קא מיירי אלא היכא דהוו לה לאותה העיר שני שמות שנודעת בשניהם וכתב האחד מהם היותר מפורסם ואחר כך כתב וכל שום שיש לו שאין זה שנוי שם ממש כדאמרן לעיל אבל אם היה שם העיר ליפנטו וכתב ליפונט דהוי שנוי שם לגמרי כדאמרינן אע"פ שכתב אחר כך וכל שום שיש לו הרי זה פסול כמו שכתב הרמב"ם ז"ל בפירוש המשנה כדלעיל וכן כתב בהלכות גירושין מי שהיו לו ב' שמות וכן אשה שיש לה ב' שמות כשמגרש כותב שמו ושמה שהם רגילים בו יותר ואומר איש פלוני וכל שום שיש לו גירש אשה פלונית וכל שום שיש לה וכתב השם שאינם יודעים בו יותר וכתב אחר כך וכל שם שיש לו פסול והיינו מתניתין דפרק השולח ואחר כך כתב שנה שמו או שמה שם עירו או שם עירה אף על פי שכתב כל שם שיש לו וכל שם שיש לה אינו גט והיינו מתניתין דפרק הזורק דהדמב"ם ז"ל סובר שאין פירוש שנה שמו ושמה דפרק הזורק כפירוש בראשונה היה משנה שמו ושמה דפרק השולח כדפרשו התוספות ובעל התרומה והסמ"ג ז"ל אבל הוא סובר דמתניתין דפרק השולח מיירי כשהיו לו שני שמות וגירש באחד מהם שאז הוא פסול מדרבנן משום לעז שהרואים יאמרו אין זה בעלה של זו המגורשת כדפירש רש"י ז"ל בשכותב שמו המפורסם ביותר וכל שם שיש לו דהשתא ליכא לעז הוא כשר כדקתני התם התקין ר"ג שיהא כותב איש פלוני וכל שם שיש לו ומתניתין דפרק הזורק מיירי כשהיה שמו יצחק בלבד והוא כתב בגט ששמו אברהם או כשהיה שם עירו ליפנטו בלבד והוא כתב בגט ששם עירו הוא ליפונט המורה על הגשר שאז אינו גט כלל ואם נשאת תצא והולד ממזר ואפילו אם כתב אחד כך וכל שום שיש לו אינו כלום דתקנת ר"ג לא היתה בזה ואף על פי שהתוספות כתבו בשם ר"י בפרק הזורק גבי שנה שם עירו דאם שנה שם העיר שנולד בה כשר כיון דאין צריך לכתבו כלל שהרי כמה פעמים כותבים מקום הלידה על פי הבעל או האשה ואם שנה פסול לא היה נדון לכתבו רק על פי העדים, ולא דמי לאש תמודעינוהי דאפילו מפי קרוב או אשה נאמן כדאיתא בהחולץ דהתם קל מאד לברר הדבר ומילתא עבידא לאיגלויי הוא ועוד דאש תמודעינוהי צריכי להעיד כדי שלא תתעגן אבל הכא מה לנו לתקן לכתוב מקום הלידה בחנם כיון שעל ידי כך יבא לידי פסול אם ישנה אלא ודאי אם שנה כשר וכתב דבינו יצחק שכמדומה לו ששמע בשם רבינו תם שהיה מביא ראיה לדבר זה מהא דאמרינן בפרק שני דכתוכות למאן דאמר אין מעלין משטרות ליוחסין שטר