רבי אליהו מזרחי(רא"ם) רי

מדוע קויתי לעשות ענבים ויעש באושים מי שמע כזאת ומי ראה כאלה תחת אהבתי ישטנוני ואני תפלה כי טוב קיויתי ויבא רע ולא זכר את כל הכבוד אשר עשיתי לו אבל לא די שלא כבד את בני בכורי אשר היה ראוי לכבדו ולפארו יותר מן כל הקהל אם מצדו כי הוא מכיר ערכו יותר מכל התושבים שם כפי מה שכתב הוא עליהם שכולם עמי הארץ אין עוד מלבדו ואם מצר שגמלתי אני לו כל כך כבוד שאביו או רבו לא היה יכול לעשות בעדו מה שעשיתי לו אבל אדרבה עמד וחרפו וגדפו וביזהו והלבין פניו ברבים עד דאזיל סומקא ואתי חיורא והוציא עליו שם רע ודברים אשר לא היו ואם לא חשש לכבוד החסיד הנזכר לעיל ולא לכבודי אשר כל אנשי הגירוש קבלו כבוד מידי כפי יכולתי ועשיתי להם כמה טובות כאשר יגידו הם בעצמם אם בגופי כי נצטערתי עליהם קרוב לשנה אחת בקבוץ הממון אשר קבצתי בפדיון כמה מאות פרחים מהם ונכנסתי במחלוקות גדולות עם כל הקהלות וקבצתי להם שלשה או ארבעה פעמים קרוב שלשה אלפים פרחים ונדיתי והחרמתי לכמה בעלי בתים מעשירי הארץ בעבור שלא רצו ליתן מה שבקשנו מהם ואם בממוני כאשר ידוע לשם יתברך מה שיצא מידי ממוני ומה שפיזרתי בעבורם ואם בנפשי כי נסתכנתי מרוב הצער והיגון יומם ולילה ואם בשכלי כי בטלתי למודי ועיוני קרוב שנה אחת בעבורם ואם לא חשש לכל אלה מדוע לא חשש בנפשו אם הוא בעל דת ומאמין בדברי רבותינו ז"ל כאשר הוא מראה את עצמו בדבריו ובכתביו ממה שאמרו רבותינו ז"ל בפרק הזהב אמר רבי חנינא הכל יורדים לגיהנום ועולים חוץ משלשה שהם יורדים ואינם עולים המכנה שם לחבירו והמלבין פני חבירו ברבים והבא על אשת איש ופריך התם היינו מכנה היינו מלבין ומשני אף על גב דדש ביה בשמיה ואמר ר' יוחנן נוח לו לאדם שיבעול ספק אשת איש ואל ילבין פני חבירו ברבים אפילו בדברי אמת וכל שכן בדברי שקר וכ"ש לאיש קדוש כזה האומר לאביו ולאמו לא ראיתיו ואת אחיו לא הכיר ואת בניו לא ידע לקדושת שמו יתברך וכל שכן כשאני עומד ורואה ומתבזה על כל הקלון אשר הוא מבזה את בני בכורי מחמד עיני אשר גדל בחקי מעודו עד היום הזה ולא יצא ממדרש שלי ומפלפול למודי כל ימיו כאשר יעידו על זה כל יודעיו ומכיריו כי רבים הם מאד היודעים והמכירים אותו ואת דרכיו ואת מעשיו ואת מדותיו התרומיות ועוד אם (היה) [היו] דבריו אמת חס ושלום מדוע לא חשש משום מום שבך אל תאמר לחבירך כי אפילו אם תמצא לומר שלא עבר עליו השמד הכללי אשר עבר לרוב אנשי הגירוש של ספרד ולרוב קהלות פורטוגאל מכל מקום היה לו לזכור את משה אלגזי שהיה משומד להכעיס ומחלל שבתות בפרהסיא לעיני כל ישראל בהיות קהלות ספרד על ישובם ועל שלוותם ונתפש כמה פעמים (בזאת) [בזנות] עם הגויות ודנוהו בשריפה לולי ממון קרוביו שהצילתו ממנה ורצה לפסול איש קדוש וחסיד כל ימי חייו באותו המין מן הפסלות אשר הם נפסלים בו אבל זאת מאמת דברי האומר כל הפוסל פסול ואמר שמואל ובמומו הוא פוסל וסימנך וטמא טמא יקרא כההוא (בפרק) [דפרק] עשרה יוחסין ההוא דהוי קרי לאינשי עבדי ואישתכח דהוה אתי מבית חשמונאי ואמר שמואל כל האומר מבית חשמונאי קא אתינא עבדא הוא ואכריזו עליו דעבדא הוא ואיך לא חשש על כבוד קרוביו שכיניו ומיודעיו אשר (קרא) [קרה] להם השמד הגדול והנמד' שמד של עבודה זרה שהוא על שיהרג ואל יעבר או על כבוד קהלות פורטוגאל אשר נאנסו לעבודה זרה אבל עמד זה וביזה את החסיד הנזכר לעיל תוך כל הקהל הנ"ל בגאוה ובוז בפסלות שהם וקרוביהם ושכניהם ומיודעיהם ראשיהם ושופטיהם נגועים בו וחשב בעבור היות מקומו רחוק שאין מי יגיד את מומיהם ומומי משפחתם ורצו להקים ראש וכל זה אפילו אם נניח מה שאמר על בני בכורי אמת כי עדיין היה לי להתרעם עליו אם מצד שלא חשש לכבוד החסיד הקדוש הנזכר לעיל אשר הניח אב ואם אשה (ובניה) [ובנים] אחים וקרובים האומר לאביו ולאמו לא ראיתיו ואת אחיו לא הכיר ואת בניו לא ידע והניח ממון רב קרוב שני אלפים פרחים מהם פיזר לשרים ולסגנים קרוב ארבע מאות פרחים על אודות העלילה אשר העלילוהו ומהם שללו השוללים ומהם פיזר בדרכים ומהם הניח לכתובת אשתו ושם נפשו בכפו (להכן) [לסכן] עצמו בדרכים מסוכנים אשר לא נוצל אחד מאלף מרוב השוללים ולא ניסה בימיו בהליכ' דרכים כי הם בעי' קסטמוני לבדה אשר קרה לו זאת העלילה הנזכרת וגם מצד ששלחתיו שמה מרוב פחדי מהדבר הגדול אשר היה בעיר ויהי אך יצא יצא והנה טרף ולא ראיתיו עד הנה אוי לי על שברי והיה ראוי אם היה ירא את השם שיחבקהו וינשקהו ויכבדהו אם לכבוד מי שאמר והיה העולם אשר נתקדש על ידו ואם לכבודי אשר הייתי לו (לו) לאב ולפטרון וכיבדתיו כבוד גדול לא לקבל כבוד ממנו ולא לקבל שום טובה כי מה טיבו ומה עניינו אך על צד החסד וחחנינה לא זולתו ואם מצד שאני מפורסם לכל העולם לאיש מרביץ תורה לישראל היום ל"ה שנה ויש לי אנשים תלמידים גם הם מרביצי תורה ואנשים ראוי' להוראה להנהיג קהלה וקהלות והיה ראוי לחלוק כבוד לבני כי כבודו הוא כבודי ובזיונו הוא בזיוני ואם מצד שהטיבותי כמה מיני טובות לכל גירושי ספרד ועדיין אין שמנה חדשים שבא הנה קרובו אלגזי הדר באי שיאו על דבר עלילה אחת שהעלילוהו על אודות אשה משומדת שברחו משיאו ואמרו הוא הגורם והשליכו עליו כמה פרחים ובא לפני ודברתי הרבה בעדו והשתדלתי למלא רצונו לולי המות שקרה לבני רבי אלעזר נוחו עדן בימים ההם אבל הייתי ממלא רצונו כרצוני ואם על כל אלה לא פקח את עיניו (מדוע) [מדוע] לא חשש על ההלבנה אשר הלבין פני הצדיק הנזכר לעיל תוך מעמד כל הקהל עד דאזיל סומקא ואתי חיורא אפילו אם היה אמת שהרי אסור ההלבנה נוהג אפילו בתוכחות כמו שדרשו רבותינו ז"ל בערכין מקרא דלא תשא עליו חטא כלומר לא תוכיחנו בדברים קשים שיהיו פניו משתנות ותשא עליו חטא ועונש המלבין גדול מאד שהרי הוא אחד מהיורדים ואינם עולים אלא נדונים בה לדור דורים ותולעתם לא (תמוש) [תמות] ואשם לא תכבה והיו לדראון עולם גהינם כלה והם אינם כלים ועונש המשומד קל מעונשו שהרי המשומד עונשו מפורש בתורה כל אחד לפי ענינו שאם היה העברה שנשתמד בה בעונש מלקות לוקה ויש לו חלק לעולם הבא ואם היתה בעונש מיתה מקבל עונש ואז הוא בן עולם הבא והמלבין פני חברו ברבים אין לו חלק לעולם הבא לעולם ולעולמי עולמים כדאשכחן בפרק