רבי אליהו מזרחי(רא"ם) רז

קשיא אותו דמשמע אותו לפני י"י ולא אחר

אלו הן בטול הטענות שרצה להוכיח מהן נגד מה שכתב מורי הרב נר"ו בקונטרס הפירושים ומעתה התחיל בביטול דבריו אשר בהם כיון לתקן דברי רש"י שלא יסתרו דבריו את דבריו

כתב שיותר הוא ראוי שיקרא בשם מערבי הנר שגופו קרוב אל המערב אף על פי שפיו פונה כלפי מזרח מהנר שפיו פונה כלפי מערב וגופו רחוק מהמערב שעקר הדבר הוא הגוף ולא הפה. תשובה, כבר בארנו במה שכתבנו כל ההפך וכן מצאתי כתוב בספר חדושי שבת ישן נושן לא נודע שם המחבר זה לשונו והינו טעמא דסבירא ליה דשני קרוי מערבי ולא שביעי של צד מערב אי נמי ראשון דלהדי מזרח משום דראשון על כרחך מזרחי הוא וכשהגיע לשני בדרך כניסתו מן המזרח להדליק הנרות לא היה לו ל לעבור על השביעי דאין מעבירים על המצוות ועוד שהשביעי היה פונה למזרח אל מול פני המגורה ואי אפשר להקרא מערבי

עוד כתב שהשכל נותן שהנר שקראו הכתוב שהוא לפני י"י הוא עצמו ראוי שיקרא פני המנורה שפני הדברים בלתי חיים ראוי שיהיה החלק הפונה אל המקום המבוקש ואל התל שהכל פונים בו ושהכל חיבים לפנות אליו כי ממנו תוצאות חיים ואם ימצא שפני י"י הוא חלק אחד ופני המנורה חלק אחר דחוק הוא. תשובה הנה הדברים הללו צודקים לדברים הבלתי חיים שחלקיהם מתדמים ושווים במצע ובענין כמו אלו היו כל הנרות על הקנים היוצאים מצדי המנורה כי אז אין הנר האחד ראוי בשם הפנים יותר מהאחרות רק מצד שהאחד מהם פונה אל התל שהכל פונים בו ושהכל חייבים לפנות אליו אבל כשהדבר הבלתי חי חלקיו בלתי שוים כמו נרות המנורה שהששה מהם על הקנים היוצאים מצדי המנורה והאחד מהם על גוף המנורה עצמה הנה בהכרח שיהיו פני המנורה הנר שעל גופה שהוא הנר האמצעי שהוא נבדל בעיניינו מכל שאר הנרות ואף על פי שאינו פונה אל המקום שהכל פונים בו יותר מהנר הפונה אל מקום הקדש שהכל חייבים לפנות בו כי אין הנר האמצעי נקרא פני המנורה אפי' למאן דאמר צפון ודרום היו מונחים ופיו של זה לבדו פונה אל קדש הקדשים מצד שפיו פונה אל קדש הקדשים שהכל חייבים לפנות בו רק מצד שהוא עומד על גוף המנורה בעצמה ולא על הקנים היוצאים מצדיה וזה שכתב רש"י בפרשת בהעלותך אל מול פני המנורה נר האמצעי שאינו בקנים אלא בגוף המנורה עצמה ולא אמר נר האמצעי הפונה כלפי קדש הקדשים מפני שאינו נקרא פנים אלא מפני שהוא בגוף המנורה עצמה ולא על הקנים וכן כתב בפרשת ויקחו לי תרומה גבי והאיר אל עבר פניה מוסב אורם אל צד פני הקנה האמצעי שהוא גוף המנורה שענין המערבי לחוד וענין הפנים לחוד כל אחד לפי ענינו

עוד כתב הוה ליה למבעי ולרבי קשיא קרא וקשיא בריתא. תשובה, היכי מצי לאקשויי ליה לרבי מהא בריתא דאתיא אליבא דראב"ש דהוי בר פלוגתיה ומאי אולמא דהא בריתא מר' אלעזר עזר גופיה דפליג עליה הא ודאי אין זה דומה אלא כאלו אמר הוה ליה לאקשויי לרבי מדברי רבי אלעזר בר פלוגתיה דמוקי להו לקני המנורה בין צפון ודרום ולא בין מזרח למערב ומקרא נמי לא קשיא אי משום דאיכא למימר דרבי מפרש ליה לקרא דאל מול פני המנורה על הנר המערבי שהוא השביעי ולא על הנר האמצעי ואי משום דאיכא למימר דרבי נמי מודה בהא דכלן פונין אל האמצעי אף על גב דנר האמצעי אינו הנר המערבי דאיך שיהיה ליכא לאקשויי מינה ממילתיה דרבי

עוד כתב לראב"ש דאמר מנורה גופה צפון ודרום הוה מנחה אם כן אמאי לא גמיר מינה שהשלחנות צפון ודרום היו מונחות והא גמיר מארון שפיר הוה ליה למילף שולחן ממנורה שהוא חוץ מחוץ ולא מארון שהוא חוץ מפנים. תשובה, איכא למימר דמנורה גופה מארון נפקא ולא קשיא ולא מידי ועוד מאן לימא לן דמנורה צפון ודרום הוה מנחה הא לא אשכחן בשום דוכתא שיאמר ר' אלעזר עזר שהמנורה היתה מונחת צפון ודרום אל הכנ' הוא דרך דחוי בעלמא שכשהקשו בגמרא ליגמר ממנורה שהוא מזרח ומערב תרצו בזה אמר לך מנורה גופה צפון ודרום הוה מנחה שפירושו שיש לו לר' אלעזר לומר שהוא אמר זה וזהו דרך דחוי בעלמא כאלו אמרו דילמא גם המנורה עצמה צפון ודרום הוה מנחה תדע דאלו לא הוה זה בדרך דחוי בעלמא הוה ליה לתלמודא ל למבעי ממנורה גופה דהוה צפון ודרום מנא ליה כדבעי אליבא דרבי

עוד כתב נראה מדקדוק דבריו שרש"י חולק על הרמב"ם ז"ל ומסכים לבריתא דספרי שתפשה הרב לפירוש הכתוב כפי מה שכתבנו. תשובה, עכשיו חזר הוא עצמו וסותר את ראיתו שאמר שרש"י ז"ל סובר שלא אמרו שכל הנרות היה פונות אל האמצעי אלא אליבא דראב"ש דאי אפילו אליבא דר' דאמר מזרח ומערב היו מונחים אם כן כשהזכיר בראש דבריו דעת האומר מזרח ומערב היו מונחים הוה ליה לאדכורי עלי' דכל הנרות היו פונים אל האמצעי דהוי חדושא טפי למה לא הזכיר רק אחר שהזכיר דברי האומר צפון ודרום היו מונחים עתה חזר ואמר שנראה מדקדוק דברי רש"י ז"ל שהוא חולק על הרמב"ם ומסכים לבריתא דספרי שאמרו שאף למאן דאמר מזרח ומערב היו מונחים הנה כל הנרות היו פונות אל האמצעי ולא מצי לתרוצי למילתיה לומר דרש"י חזר בו מההיא דפרק במה מדליקין שלא מצינו לו להרמב"ן שיאמר שרש"י חזר בו אלא לענין נר מערבי אם הוא השביעי או השני אבל לא לענין אחר. גם הוא סותר בזה את ראיתו שאמר והכי נמי משמע מסיומא דבריתא דקאמר שהיו מצודדים פניהם כלפי מערבי ועתה חזר בו ואמר שנראה מדקדוק פירוש רש"י דההיא דמנחות שרש"י מסכים לבריתא דספרי שאמרו שאף למאן דאמר האמצעי אינו מערבי היינו למאן דאמר מזרח ומערב היו מונחים היו מצודדים פניהם כלפי האמצעי ולא מצי לתרוצי למילתי' לומר שרש"י לא אמר זה שאני אומר שהוא מסכים לבריתא דספרי אלא בההיא דמנחות למה שאמרתי בראשונה והכי נמי משמע מסיומא דבריתא היא כההוא בריתא דמגלה האומרת כלפי מערבי ולא כלפי האמצעי מפני שהבריתא השנויה במגלה היא היא עצמה הבריתא השנויה במנחות כצורתה וכלשונה אות באות וכמו שאמרה הבריתא דמגלה כלפי נר מערבי במקום כלפי נר אמצעי כן אמרה גם הבריתא דמנחות כלפי נר מערבי במקום כלפי נר האמצעי. גם הוא סותר בזה את ראייתו שאמר נקט לישנא דאמצעי ולא לישנא דמערבי למאי דצריך לאשמעינן דאמצעי משובח מצד שהוא