רבי אליהו מזרחי(רא"ם) רו

לפאת מערב ואלו לרבי לפי הקס"ד שהיו חושבים שהוא היה סובר שהקנים שהיו מונחים צפון ודרום היתה נטיתם כלפי מערב שאז ראוי שיקרא עליהם שם המערבי מצד פנייתם ונטיתם כלפי מערב חייבו שיקראו כל הנרות מערביים בשוה ולפיכך אמרו ואי ס"ד צפון ודרום כלהו נמי לפני י"י נינהו ופירש"י דאי צפון ודרום מונחים אשתכח דכולהו נרות פי הפתילות שוות למערב ולא אמר דכולהו נרות שוות למערב, אבל לפי המסקנא דמצדד אצדודי די שרבי סובר שהקנים מונחים מזרח ומערב והנרות השלשה המזרחיות פונות כלפי מערב והג' מערביות פונות כלפי מזרח יחוייב בהכרח שיהיה הנר המערבי מאותן שלשה נרות מזרחיות הפונות כלפי מערב לא מן הג' מערביות הפונות כלפי מזרח מפני שהג' נרות מערביות אעפ"י שהם יותר קרובות אל הפרכת שהיא הפאה המערבית וראויות מזה הצד שיקראו מערביות יותר מן השלשה מזרחיות שהם יותר רחוקות ממנה מ"מ מאחר שפנייתן של מזרחיות כלפי מערב ראוי שיקראו מערביות יותר מהשלשה מערביות שפנייתן כלפי מזרח מפני שפניית הנרות לצד מן הצדדים היא יותר סבה חזקה שיקראו בשם שהוא מן קריבתן אל הצד שהוא משום דנר לא עבידא אלא לאורה וכל היכא דאורה מבהקת שם יותר משאר הפאות היא נקראת על שמו יותר משאר הפאות ומכיון שאורה יותר מבהיק ויותר מאיר אל הפאה שפי הנר נוטה אליה יותר מן הפאות האחרות ומן הפאות אשר היא מונחת בה יחוייב מזה בהכרח שלא יקרא שם פאה על הנר אלא הפאה אשר היא פונה אליה לא הפאה אשר היא מונחת בה או אשר היא קרובה אליה וזה מבואר מאד ואין לטוען מקום לטעון בו רק שהארכתי בו מפני שראיתי על זה סברות הפוכות, וכן מצאתי בפירוש בספר ישן נושן מחדושי הקדמונים ומה שבחרו הנר השני מהשלשה מזרחיות הוא מפני שהחיצון אי אפשר משום דכתיב יערוך אותו לפני י"י דמשמע שיש אחר חוצה לו ואי לא לא קרינא ביה לפני י"י כמו שפירש רש"י בהדיא בפרק במה מדליקין שנראה שהוא סובר שפירוש לפני י"י במקום הזה כמו לפנים למעוטי חצון אף על פי שמההיא דמנחות דכלהו נמי לפני י"י לא משמע כן ששם פירש רש"י דכולהו נרות פי הפתילות שוות למערב משמע דאותו נר שפיו לצד מערב קרי לפני י"י

עוד כתב ועוד דאפילו לדבריו האמצעי למה לא נקרא גם כן מערבי כיון שלא זז ממקומו לא גופו ולא פיו כאשר בתחלה. תשובה זה תימה על תימה דמדבריו אלה משמע שהוא סובר שלפי הקא סלקא דעתין היה הנר האמצעי נקרא מערבי ואחרי המסקנא נשתנה עניינו ונתן שמו על הנר השני ולכן תמה ואמר מדוע לא נשאר עליו שמו הראשון מאח' שלא זז ממקומו לא גופו ולא פיו כאשר בתחלה ואין הדבר כן שהרי לפי הקא סלקא דעתין הנר המערבי היה הנר האחרון ולפי המסקנא הנר המערבי הוא הנר השני מכיון שאי אפשר שיאמר על הנר האחרון אבל הנר האמצעי לא היה מערבי נקרא עליו לא לפי הקא סלקא דעתין ולא לפי המסקנא ולפי דעתי שלא הביאהו לכל זה אלא דברי הרמב"ן ז"ל שבפרק במה מדליקין שכתב שחזר בו רש"י מההיא דמנחות ופירש שהוא השני של מזרח כדתניא בספרא ואני תמיה על הרמב"ן ז"ל מדוע לא אמר כדתנן במסכת תמיד שהיא משנה וראוי לחזור רש"י ממנה יותר מהבריתא או וכדתנן שחזר גם מהמשנה ושמא מפני שקשה בעיניו לומר ששכח המשנה השגורה בפי הכל וכל שכן הבריתא והמשנה יחד כי דבר תימא הוא ולכן תמהתי על הרב היאך לא נדחק לפרש דברי רש"י ז"ל אפילו בפנים דחוקים וכל שכן בפנים כאשר פרשנו אנחנו שכיוצא בזה מצאתי בכמה מקומות בתלמוד וכבר הבאתי כיוצא בזה שהוא ביומא פרק' קמא כדלעי' שעל כיוצא בזה אמרו דרוש וקבל שכר

עוד כתב והמוסיף ואומר שמא תאמר שמול פני המנורה אליבא דר' הוא הפרכת שהוא לפני פירוש דאי אפשר לומר שמול פני המנורה הוא מול הנר השביעי שהוא הנר המערבי הנקרא פני י"י משום דכיון שהוא מחויב מזה שיהיו כל הנרות נוכח פני י"י למה תלה הדבר בנכחיות הנר השביעי ולא תלה הדבר בנכחיות פני י"י שהוא העקר קשיא מקרא דיערוך אותו וכו' דמשמע אותו לפני י"י ולא אחר לפני י"י פירוש ואם כן מכיון שאי אפשר לרבי לפרש המקרא הזה לא מול הנר השביעי ולא מול הפרכת הנה בהכרח שיפרשהו למול האמצעי הנקרא פני המנורה מצד שהוא בגוף המנורה עצמה ולא על הקנים לא חש לקמחיה שהרי הוא חושב להתיר הדבר בדבר המעמידו והמעמיד לרבי דאמר מזרח ומערב היו מונחים הוא כתוב דאותו לפני י"י אם הנר המערבי העומד לפני י"י הוא השביעי האחרון הוא לבדו לפני י"י שגופו בהכרח וגם פיו הם פונים לשם ואפשר גם כן שנקראו לפני י"י וכמו שפרשה הרמב"ם ז"ל והיא פשטה דשמעתתא באמת, תשובה נראה שלא הבין דברי המוסיף ולפיכך כתב עליו דלא חש לקימחיה ואיפכא מסתברא שהרי המוסיף אלו רצה לסתור ולומר שאין הקנים מונחים מזרח ומערב כדברי ר' משום דקשיא קרא דאותו לפני י"י דמשמע אותו ולא אחר אז היה לו לטעון שהוא סותר הדבר בדבר המעמידו שהרי המעמיד לרבי דאמר מזרח ומערב היו מונחים הוא קרא דאותו לפני י"י והוא סותר לרבי דאמר מזרח ומערב מקרא דאותו לפני י"י אבל המוסיף לא רצה לסתור שלא יהיו הקנים מזרח ומערב אלא שרצה להוכיח שאף לדעת האומר מזרח ומערב היו מונחים יחוייב שיודה שפירוש קרא דאל מול פני המנורה אינו אלא למול האמצעי שהשלשה המזרחיים פונים לצד מערב והשלשה מערביים פונים לצד מערב שאם לא כן היכי מצי לפרושי להאי קרא דאל מול פני אם תאמר למול הנר המערבי שהוא לפני י"י שנמצא לפי זה שכל הנרות פונות לפני י"י למה תלה הנכחיות בצד השביעי ולא תלה אותו בפני י"י שהוא העקר. ועוד קשיא אותו לפני י"י דמשמע אותו ולא אחר ואם תאמר שמול פני המנורה הוא הפרכת שהיא לפני י"י קשיא מאותו לפני י"י דמשמע אותו ולא אחר הלכך על כרחך לומר דאף לדעת האומר מזרח ומערב היו מונחים צריך לומר דסבירא ליה דקרא דאל מול פני המנורה בנר האמצעי קמיירי שכל הנרות מצודדות כלפי הנר האמצעי והשת' שמעינן מקרא דאותו לפני י"י תרתי חדא דמזרח ומערב היו מונחים דאי סלקא דעתך צפון ודרום מאי אותו דמשמע אותו ולא אחר כלהו נמי לפני י"י נינהו, ועוד דמקרא דאותו לפני י"י דמשמע אותו ולא אחר למדנו דקרא אל מול פני המנורה אל מול הנר האמצעי קא מיירי דאי סלקא דעתך אל מול הנר המערבי שהוא הנר השביעי או אל מול של הנר המערבי שהיא הפרכת