רבי אליהו מזרחי(רא"ם) רג

האחרים כלפי האמצעי ולא כלפי המערב דאלו נרות גופייהו אינן לא לצד מזרח ולא לצד מערב אלא אם הראשון לצד צפון האחרים כלם לצד דרום בערך אל הראשון ואם הראשון לצד דרום האחרים כלם לצד צפון בערך אל הראשון כשם שאתה אומר למאן דאמר מזרח ומערב שהראשון לצד מזרח וכל האחרים מערבים בערך אל הראשון ולא אמרו שהם כלם צפוניים או דרומיים ואם כן בהכרח שנאמר שלדעת האומר צפון ודרום לא היה הנר האמצעי רק מצד הפה וכיון שהדבר תלוי בפה צריך לומר שפיו של זה לבדו כלפי מערב ושאר כל הנרות פיותיהן כלפי האמצעי ולא כלפי מערב דאם לא כן יהיו כלם מערביים אבל לדעת האומר מזרח ומערב היו מונחים הוי נר שני מערבי בערך אל הראשון בין מצד גוף הנר בין מצד פיו ואם כן אין צורך להזכיר עתה פיות הנרות להיכן היו נוטות דאיך שיהיה לעולם הנר השני הוי נר מערבי אפילו אם יהיו כל הנרות פונות לצד מערב מכיון שהוא הנר המערבי הראשון שבו פגע ברישא ואין מעבירין על המצות

עוד כתב ומדלא מייתינן בגמרא בריתא דשהיו מצודדים פניהם אל האמצעי כי אם אליבא דראב"ש דאמר צפון ודרום היו מונחים שמע מינה דאליבא דידיה לבד היו הנרות מצודדין אל האמצעי ולא אליבא דרבי דאמר מזרח ומערב היו מונחים. תשובה, הא דלא איתי בריתא דשהיו מצודדים אליבא דרבי לא משום דלית ליה דמצדד אצדודי אלא משום דמעיקרא אכתי לא אסיק אדעתיה סתמא דתלמודא הא אלא בתר דאקשו ליה לראב"ש והכתיב יערוך אותו לפני י"י ואז הוכרח לתרץ דבריו במצדד אצדודי והביא הבריתא לעזרו ומדהביא ראיה מבריתא דתניא אל מול וכו' משמע דעד השתא לא סבירא ליה אי נמי אפילו אם תמצא לומר דאסיק אדעתיה מכל מקום כיון דמצי לפרושי למילתיה דרבי בלא מצדד אצדודי אין צורך להזכיר זה והתלמוד מלא מזה המין

עוד כתב דאי אפי' אליבא דרבי דאמר מזרח ומערב היו מונחים היו מצודדים כלפי האמצעי א"כ מה ראיה מייתי לר' מקרא דאמר יערוך אותו לפני י"י דקאמר אליביה ואי סלקא דעתך צפון ודרום היו מונחים כלהו נמי לפני י"י הא לאו כולהו לפני י"י כיון שהם מצודדים אל האמצעי אפילו אליביה. תשובה, הרי כבר בארנו דמעיקרא אכתי לא אסיק אד אדעתיה הא דמצדד אצדודי ואם כן לא קשיא ולא מידי מאי אית לך למימר סוף סוף לפי המסקנא מה ראיה מייתי לרבי מקרא דיערוך אותו דילמא צפון ודרום היו מונחים לא קשיא דכולהו נמי לפני י"י נינהו כיון שהם מצודדים כלפי האמצעי אפילו אליביה יש לומר דרבי סבירא ליה דאותו לפני י"י לא על פיו לחודיה קמיירי אלא גם על הנר עצמו ואם כן אי אפשר לומר שהוא האמצעי שהרי האמצעי אינו מערבי רק מצד פיו לחודיה

עוד כתב ותו דמעיקרא מאי קסבר דקא מקשי ליה ואי סלקא דעתך ולבסוף מאי קא סבר דקא ניחא ליה. תשובה, כבר בארנו דמעיקרא לא אסיק אדעתיה הא דמצדד אצדודי ולפי המסקנא סבירא ליה דמצדד אצדודי אי נמי אפילו אם תמצא לומר דאסיק אדעתיה מכל מקום הוה קא מקשי ליה ואי סלקא דעתך וכו' משום דסבירא ליה דאותו לפני י"י לא על פיו לחודיה קמיירי אלא גם על הנר ורבי אלעזר סבירא ליה דאותו לפני י"י בפיו לחודיה קמיירי ומשום הכי קא משני ליה במצדד אצדודי

עוד כתב אלא משמע דדוקא אליבא דראב"ש אמרינן שהיו מצודדין ולא אליבא דרבי תשובה, ליכא לאוכוחי מכל טענותיו דלעיל אלא דמעיקרא לא הוה ס"ד הא דמצדד אצדודי כדפרשנו לעיל אבל לאחר שתרץ אליבא דראב"ש דמצדד אצדודי ואיתי ראיה מהבריתא דמפרש קרא דאל מול במצדד אצדודי מאן לימא לן דלא סבר ליה הכי ואדרבא טפי עדיף לומר הכי מלומר דפליג עלה משום דאין לנו לומר דפליג עלה כיון דלא אשכחן בהדיא תנא דפליג עלה דאם לא כן הא דפריך תלמודא בכמה דוכתין אתנא דמתניתין מתנא דברייתא והתניא הכי אמאי לא קמשני ליה תנאי קא שקלת מעלמא תנא הוא ופליג אלא על כרחך לומר דכל היכא דלא אשכחן בהדיא דפליגי בה תנאי לא מצינן למימר הכי ולפיכך כל מקום שתמצא בתלמוד תנא הוא ופליג מייתי ברייתא דפליגי בה בהדיא משום דבלאו הכי לא מצי לאוקומינהו בפלוגתא וכל שכן הכא דקרא דאל מול פני המנורה ליכא לפרושי לה אלא במצדד אצדודי כדפרישית

עוד כתב והכי נמי משמע מסיומא דברייתא דקאמר שהיו מצודדים פניהם כלפי נר מערבי ולא קאמר כלפי נר האמצעי דמשמע דדוקא למאן דאמר שהאמצעי מערבי היו מצודדים פניהם כנגדו ולא למאן דאמר דסבר שהאמצעי אינו מערבי. תשובה, הא דמצי לדיוקי מהא אינו אלא שהצדוד שצריך שיהיה כלפי האמצעי הוא מפני שהוא מערבי ולא מפני שהוא אמצעי ונפקא מינה דלמאן דאמר שהשני הוא המערבי יהיה הצדוד כלפי השני לא כמו שדקדק זה דדוקא למאן דאמר שהאמצעי מערבי היו מצודדים אבל למאן דאמר השני הוא המערבי לא היו מצודדים כלל לא אל האמצעי ולא לא השני אבל לפי דעתי אינו לא זה ולא אותו אלא כדי להודיע מעלת האמצעי שהוא לבדו מערבי ופונה כנגד קודש הקדשים מה שאין כן שאר הנרות שהן פונין למול האמצעי ולא למול קדש הקדשים וזהו שהוציא רבי נתן ואמר מכאן שהאמצעי משובח כדלקמן

עוד כתב נקט לישנא דמערבי ולא לישנא דאמצעי דלא הוה קפיד ליה מידי בין הכי ובין הכי למאי דצריך לאשמועינן התם דאמצעי משובח מצד שהוא אמצעי לא מצד שהוא מערבי. תשובה, נראה לי טעות סופר יש כאן וצריך להיות נקט לישנא דאמצעי ולא לישנא דמערבי כו' כדי לאשמעינן עינן דאמצעי משובח מצד שהוא אמצעי לא מצד שהוא מערבי ואדברי רבי נתן קאי ולא אבריתא וכל זה אינינו שוה לי דאם כן לא יוציא מזה מה שרצה להוציא שלמאן דאמר השני הוא המערבי לא היו הנרות פונים אל האמצעי דאדרבא איפכא מסתברא דמכיון דאין השבח לאמצעי מצד שהוא מערבי רק מצד שהוא אמצעי אם כן אין הפרש אם יהיה המערבי השני או האמצעי שלעולם האמצעי משובח ויהיו הכל פונים אליו וכל זה לפי סברתו אבל לפי סברתינו שאנו סוברים שהשבח של האמצעי אינו מפני שכל הנרות פונים אליו אלא מפני שהוא לבדו מערבי שפונה לצד קדש הקדשים והיינו אליבא דמאן דאמר צפון ודרום היו מונחים אי אפשר לומר אלא לישנא דאמצעי מפני שכל עצמו של רבי נתן לא היה רק לחייב מהבריתא הזאת שהאמצעי היה שסוברת שהאמצעי הוא