רבי אליהו מזרחי(רא"ם) רב

מונחים אמצעי קרי מערבי על שם שהיה פיו כנגד מערב וכל שאר הנרות כלפי האמצעי דכתיב אל מול פני המנורה דהיינו האמצעי יאירו וגומר של צפון היו פונים לדרום ושבדרום פונים לצפון על כרחך לומר שלדעת זו הוצרך להביא פירוש הכתוב אל מול פני המנורה שהוא האמצעי כפי משמעות המקרא באמת וזהו שדקדק בלשונו ואמר דהיינו האמצעי להחזיק טעם קריאת המערבי אמצעי על שם פיו לבד מה שאין צורך להביאו לדעת מאן דאמר מזרח ומערב אפילו שקורא מערבי השני ולזה האחרון שיותר יצדק עליו מערבי מצד שגופו קרוב אל המערב יותר מהמזרח ממה שיצדק קריאת מערבי על האמצעי על שם פיו לבד ואם הוא צודק ביותר על כל אחד מהחמשה הנשארים ובפרט על האחרון אני אפרש לקמן האי טעמא משום אין מעבירין על המצות. כתב עוד ובה היה מסיים הטבת הנרות שדולק כל היום ואינו מטיבו עד הערב פירוש לפירוש לא תאמר ובה היה מסיים ההדלקה ונמצאו כולם דלוקים בשעה אחת כההיא דיומא דסדר אביי הטבת חמש נרות קודמות לדם התמיד ודם התמיד קודמת להטבת שתי נרות תדע לך דהאי בריתא לא סברה הכי אלא שכל היום היה דולק שמלבד כן מאי רבותא דהכי תניא לעיל מיניה להעלות נר תמיד שתהא נר מערבי תמיד שממנו יהא מתחיל ובו יהא מסיים ומדלא כתיב להעלות נרות שמע מינה הוקבע נר אחד להתחיל בו בכל יום רוצה לומר שיהא דולק כל היום כדי שלא יהא נר אחד להתחיל ממנו ההדלקה לעת ערב

כתב עוד וזהו נר מערבי השני של מזרח והכי תניא התם וכו' רוצה לומר אם תאמר מה טעם קראו בספרי לשני מערבי כל הקרב הקרב אל המערב הוא היותר מערבי מצד שגופו יותר קרוב אל המערב אף על פי שפיו יהיה פונה אל המערב והאחרון יותר מכלם וכמו שפירשתי שם לזה אומר ונראה בעיני וכו' רוצה לומר כפי השכל כך היה נראה שכל הקרוב הוא המערבי אבל נראה בעיני דאמור רבנן קביעותא בנר שני משום דאין מעבירין על המצות וכי עייל בהיכל בקמא פגע ברישא פירוש מהאי טעמא אפילו הראשון לכך אמר וביה לא מצי לאתחולי דכתיב יערוך אותו לפני י"י והוא מיעוט ואף על פי שלא יהיה מיעוט החלטי על כרחך הוא מיעוט קצתי שיהא צריך אחד חוצה לו דאי לא לא קרינן ביה לפני י"י ולזה כיוונו במנחות במה שאמרו מכלל דכולהו לאו לפני י"י רוצה לומר שלא יהיו כולם לפני ה' שלפחות יהיה אחד שאינו לפני י"י ומלת כולהו כל כולל כפי הפירוש השני ולא כמו שפירשתי שם שהוא מיעוט החלטי שמאחר שאני רואה תורת כהנים שקורא לשני מערבי מוכרח אני לחזור בי ולכוין ההיא דמנחות לספרא וזה מה שאמר והכי אמדינן במנחות מדכתיב בנר מערבי לפני י"י מכלל דכולהו לאו לפני י"י

כתב עוד והא דאמר הטבת חמש נרות קודם וכו' עתה בא לתרץ מה שנמשך אליו מהקושי מתוך פירושו שפירש לעיל בההיא דממנה היה מתחיל ובה היה מסים ואמר דקרא לא סמיך אניסא מהטעם הזה נראה לי שהפסיק בדבריו רש"י ואמר לעיל והכי תניא לעיל מיניה רוצה לומר מוכרח אני בזה שכך היא שנוייא בתורת כהנים ואם תקשה לך ההיא דיומא דע דקרא לא סמיך אניסא ואפשר שבהבאת הלשון ההוא כיון לתרץ מה שהוקשה להרמב"ן על ההיא דספרא שכתב עלה אבל קשה לי ככתוב לעיל בשמו ואמר שברייתא זו של ספרא שאמר זו נר מערבי דמשמע שאחת לבד היתה דולקת מה שאינו נראה כן מההיא דתמיד אלא ששתים היו דולקות יש לה ראיה מן הכתוב שכן דקדקו שם להעלות נר דלא כתיב נרות אם כן משמע שאחת לבדה תהיה דולקת ואפילו הכי תקרא השני מערבי בערך גוף הראשונה אף על פי שתהיה כבויה. ואפשר שמה שהצריכו בתמיד שתהא גם המזרחית דולקת הוא למצוה מן המובחר ועל צד היותר טוב שתהיה הוראה שלימה המזרחית על השנית שהיא מערבית ומר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי ואי פליגי לפחות יש לספרא טעם על מה שיסמוך והוא דקדוק הכתוב באמת להעלות נר תמיד חדא משמע זו היא שיטת רש"י לעניות דעתי

נמצאו דברי רש"י בפי' הכתוב מכוונים אל דבריו האמורים בגמרא במנחו' ובשבת על ענין של דברי הכל הששה נרות פונים אל האמצעי והוא דעת ספרי ולזה כיון רש"י בפרשת ויקחו לי תרומה על פסוק והאיר אל עבר פניה שכתב שם זה לשונו עשה פי ששת הנרות ש שבראשי הקנים היוצאים מצדיה מסובין כלפי האמצעי כדי שיהיו הנרות כשתדליקם מאירים אל עבר פניה מוסב אורם אל צד פני הקנה האמצעי שהוא גוף המנורה עד כאן לשונו דבריו מדוקדקים כאן שכתב שפי הששת הקנים הנרות מסובין אל האמצעי ולא כתב לא מזרחיים ולא דרומיים לומר לך שלדברי הכל כך הוא, וזה שכתב על ההיא דמגלה זה לשונו אל מול פני נר שבגוף המנורה שהוא אמצעי היה הופך פני ששת הנרות שבששת הקנים ולא הזכיר מזרחיים ולא דרומיים והאמת עד לעצמו ומוסכם מכל צדדיו, גם ביארנו דברי רש"י שבפרק במה מדליקין שחזר על ההיא דמנחות שהנר המערבי הוא השני ולא הפנימי וזו שנאה בילדותו וזו בזקנותו ומשנה לא זזה ממקומה וכל זה לשטת רש"י אחר שבארתי דעת הרמב"ם כפי פשטה דההיא דמנחות ועדיין צריך אני עייון למה לא הכריח רש"י שהנר השני הוא המערבי למאן דאמר מזרח ומערב מההיא דפרק שלישי דתמיד דתנן נכנס ומצא שני הנרות מזרחיים וכו' וגם מההיא דפרק ששי ואפשר דמשום דלא מכרעו משום דאפשר לפרשן כמו שפירשן הרמב"ם אבל העיון ההכרחי איך אפשר ליישב ההיא דפרק ששי להרמב"ם כפי נוסחת הספרים והספק הזה אצלי כעת בתיקו עד שאעשה לי רב או יערה עלינו רוח ממרום. תם יוסף פאסי סה אלו הם ההשגות שהשיג כמוהר"ר אליא מזרחי על החכם השלם כהר' יוסף פאסי על קונדרס ששלח לו במנורה במה שפירש הרב ברש"י

, כתב ואלו קסבר דאפילו אליבא דמאן דאמר מזרח ומערב שהיו פונים אל האמצעי כשהזכיר בראש דבריו דעת האומר מזרח ומערב עליו הוה ליה למימר דהוי חדושא טפי כמבוארים

תשובה הא דלא קאמר ליה אלא גבי דעת האומר שצפון ודרום אינו אלא משום דלדידיה לא משכחת שהיה האמצעי מערבי יותר מכל הנרות או יותר מקצתן אלא כשיהיה פיו של זה כלפי מערב ופי כל