רבי אליהו מזרחי(רא"ם) רא

אמנם לרש"י לא מצאנוהו מסכים להרמב"ם בהלכה הזאת למאן דאמר מזרח ומערב הוה מנחה כי אם בדבר אחר והוא שהפנימי הוא השביעי האחרון מטעם שכתבנו שמלת אותו מיעוט לגמרי משמע, אבל אם פי המערבי למערב גם אם הוא הנקרא פני המנורה נראה מדקדוק דבריו שהוא חולק על הרב רבינו משה בר מימון ומסכים לברייתא דספרי שתפשה הרב לפי הכתוב כפי מה שכתבנו ולדעתו כך הוא פירושא דהלכתא תנו רבנן מזרח ומערב היו מונחים דברי רבי פירוש השולחנות היו מונחים מזרח ומערב ומה טעם קרי להו מזרח ומערב יותר מצפון ודרום לפי שראשן האחר למזרח והאחד למערב, וראוי שיוחס מצב הדבר למצב ארכו ממצב רחבו וגמר לה ממנורה שכן היתה בין מזרח למערב, ומהו הדבר המגביל מצבה הוא אורך מצב הקנים, ולפי שהדבר מתיחס החלק האחד אל המזרח והחלק השני אל המערב בערך הקו האמצעי והקו האמצעי בכאן הוא הנר האמצעי לכך פירש רש"י השלשה קנים למזרח והשלשה למערב האמצעי פונה אל הצפון או לדרום וחברותיה פונות אליו ואם מצורף לזה האמצעי פונה אל מקום אחד והוא הצפון או דרום והשאר פונים במקום אחר כמו שלשה מערביים למזרח והשלשה מזרחיים למערב צדק עליה יותר לומר שחציה אל המזרח וחציה אל המערב ודיקא לישנא דקאמר מזרח ומערב ולא קאמר בין מזרח למערב שיש חלוק גדול בין זה לזה, וכן נראה מדברי רש"י שאמר שלשה קנים למזרח ושלשה קנים למערב כזה אלמא משמע שרבי עצמו אמר מזרח ומערב היו מונחים כדבריו אלא הוא עצמו אומר ששלשה מזרחים פונים אל האמצעי וכן שלש מערבים ואפילו הכי לא יתקיים נר מערבי כי אם על השביעי שהכתוב אומר יערוך אותו לפני י"י מכלל שאין שום אחר לפני י"י ומי הוא זה הנר השביעי שגופו קרוב אל הפרוכת ואף אם פיו אל המזרח יפה יצדק עליו לפני י"י כיון שגופו קרוב אל המערב וכל חבריו רחוקים בערכו ואי סלקא דעתך צפון ודרום כולהו נמי לפני י"י בין שיהיו כולם פונים לקדשי הקדשים בשוה בין שיהיו הששה מצודדים אל האמצעי סוף סוף גופם גם פיותיהם אל המערב והחלוק בין הפיות הוא דבר מועט כמו שכתבתי ופריך ורבי אלעזר ב"ד שמעון ליגמר ממנורה דהא ודאי משמע דבין מזרח ומערב היו מונחים מד מדכתיב אותו לפני י"י משמע דדוקא האחד קרוב אל המערבי ומשני מנורה גופה צפון ודרום הוה מנחה ופריך אלא הא כתיב יערוך אותו לפני י"י דמשמע דדוקא אחד לפני י"י ולא אחר ומשני דמצדד להו אצדודי פירוש אף על פי שאין גופו קרוב אל המערב יותר מחביריו פיו פונה אל המערב פניה מה יותר מחביריו ובהכי חשיב מערבי ואל תתמה דמשום שיטה מועט כזה יקרא מערבי יותר מכל חביריו שהדעת הזו תסיע ותתחזק עם הכתוב שאמר אל מול פני המנורה ומשמעות המקרא באמת הוא על הנר האמצעי לדברי הכל וכיון שנתקיים עליו כתוב אל מול פני המנורה מצד משמעותו האמיתי ראוי שיתקיים עליו אותו לפני י"י אף על פי שאינו צודק יפה יפה דלא מסתבר למימר שיהיו שני חלוקים במנורה שהרי השביעי יקרא מערבי ועליו אמר הכתוב לפני י"י והאמצעי יקרא פני המנורה כדקאמר רבי אלא שפני המנורה ופני ה' הכל דבר אחד

נמצא שלדברי הכל הששת נרות פונים אל האמצעי אלא שלרבי פונים מטעם אחד לבד והוא לקיים עליו מקרא שכתוב אל מול פני המנורה שהוא משמעות המקרא באמת והמוסיף ואומר שאם תאמר מול פני המנורה אליבא דרבי היא הפרכת שהוא לפני י"י קשיא מקרא דיערוך אותו דמשמע אותו לפני י"י ולא אחר לפני י"י, לא חש לקמחיה שהרי הוא חושב לסתור את הדבר בדבר המעמידו והמעמיד לרבי דאמר מזרח ומערב היו מונחים הוא כתוב אותו לפני י"י, ואם הנר המערבי העומד לפני י"י הוא השביעי האחרון הוא לבדו לפני י"י גופו בהכרח וגם פיו הוא פונה לשם ואפשר גם כן שנקראו לפני י"י וכמו שפירשה הרמב"ם והיא פשטא דשמעתא באמת לפיכך אומר אני שאין לרבי טעם אחר לפרש פני המנורה על האמצעי אלא שהוא משמעות המקרא באמת וכן דקדק רש"י שכתב ומשמע קרא דאותן שעל הקנים היו מצודדות לו ומטעם אחד לבד לאמצעי פונים השש נרות ולרבי אלעזר עזר ב"ר שמעון משני טעמים מטעם זה ומטעם שני יותר מחויב והוא כדי שיצדק עליו אותו לפני י"י שאי אפשר לקיימו לדעתו דאמר צפון ודרום היו מונחים באופן אחר ונמצינו למדין שדעת רבי דאמר מזרח ומערב היו מונחים רחוקה מצד ומרווחת מצד, רחוקה מצד משום שלדעתו לפני י"י הוא דבר אחד ופני המנורה דבר אחד, ומרווחת מצד שלדעתו יצדק יפה יפה לפני י"י שהוא הנר שגופו קרוב אל המערב ואם פיו פונה אל המזרח וכמו כן דעת מאן דאמר צפון ודרום רחוקה מצד שלא יצדק לדעתו יפה לפני י"י על פיות המערבי לבד אל המערב מרווחת מצד שלדעתו פני י"י ופני המנור' הכל אחד והוא האמצעי כך היתה דע' רש"י מעיקר' מכח פשטא דההיא דמנחות אבל לבסוף בראותו הברייתא המובאת בפרק במה מדליקין ואת מקורה תורת כהנים הוכרח לחזור בו ולומר שהנר המערבי הוא השני ולא הפנימי ולזה האריך להביא שם דעות רבי ור' אלעזר בן שמעון אשר במנחות להודיענו ולומר דע שמכח בריתא זו השנויה בספרי חוזרני בי והזכיר בראש דבריו הנר המערבי לשני הדעות ואחר כך נתן טעמן וזהו מה שאמר נר מערבי למאן דאמר במנחות מזרה ומערב מונחים סדר הקנים קרי מערבי נר שני שבצד החיצון שהוא במזרח רוצה לומר ואם זר אצלך ליקרא מערבי השני אני אפרש טעמן לקמן גם למאן דאמר צפון ודרום קריאת מערבי זר הוא ביותר שלדעתו האמצעי הוא המערבי ואין לו טעם אחר ליקרא מערבי כי אם על שם שהיה פיו כנגד המערב מה שחביריו אינם כן שאינם פונים ביושר אל המערב אלא היו מצודדים ופונים בנטייה מה אל האמצעי ואם הוא טעם חלוש תחברהו לפירוש הכתוב אל מול פני המנורה דהיינו האמצעי כפי משמעותו האמיתי ומצד זה היה חזק שנמצא שפני המנורה ופני האמצעי הכל דבר אחד

ודברי רש"י בכאן הלא המה דברי הגמרא בההיא דמנחו' שאמרו לרבי אלעזר בן שמעון דאמר הא צפון ודרום הא כתיב יערוך אותו לפני י"י ומשני להו אצדודי דתני' אל מול פני המנורה מלמד שהיו מצודדים פניהם כלפי נר מערבי כאשר פירשתי לשם שזו היא כוונת הגמרא להחזיק שהאמצעי תקרא מערבי על שם פיו מהא דתניא אל מול פני המנורה מלמד שהיו מצודדים וזהו מה שאמר ולמאן דאמר צפון ודרום