רבי אליהו מזרחי(רא"ם) כ

נוטה לדעת הפסיקתא או לא מכיון שיש לפרש שהתלמוד ס"ל כפסיקתא אלא ע"כ לומר שדעת הרמב"ם הוא שהתלמוד חולק על הפסיקתא כי לדעת התלמוד כל ההפטרות אינן אלא מענין הקריאה כדפרישינא ומשום הכי כתב בנוסח ההפטרות כדעת התלמוד ובתר הכי כתב ונהגו כפי הפסיקתא וליכא לאקשויי היאך הניחו התלמוד ונהגו כדעת הפסיקתא משום דבהני איכא טובא כמו שכתב הסמ"ג והאשר"י והמרדכי ז"ל וכן כתב המרדכי בהדייא ובשפירא נהגו לדלג שבעה דנחמתא מפני השמים כסאי ומפני ויאמר לו יהונתן שהם כתובים בתלמוד ומשמע מהכא דתלמוד דידן פליג אפסיקתא דאם לא כן מאי שהן כתובים בתלמוד נימא דתלמודא לא מיירי אלא בשאר שבתות בלבד לא בשבעה דנחמתא כמו שכתב הוא אלא על כרחך לומר דסבירא ליה לחכמי שפירא דתלמודא פליג אפסיקתא ומעתה אין זה הדבר תלוי במנהג כמו שכתב אלא צריך ללכת על פי התלמוד שהוא העקר שהרי זה החכם לא פסק שנלך על פי המנהג אלא מפני שהוא סובר שהתלמוד לא הזכיר מז' דנחמתא אם לאומרם אם שלא לאומרם ומשום הכי סמכינן אפסיקתא אבל לפי מה שהוכחנו שהתלמוד חולק אפסיקתא צריך לומר לפי דעתו שנפטיר במדי חדש בחדשו כדעת התלמוד לא בעניה סוערה כפי הפסיקתא כל זה לפי דעתו אבל לפי דעתינו אינו מחוייב זה שהרי מצינו הרבה שאנו מניחים התלמוד והולכים על פי המדרש כמו שכתב המרדכי והאשר"י והסמ"ג ז"ל זהו הנראה לעניות דעתי. הטרוד והעלוב אליא מזרחי שאלה ח

אף על גב דאין מנהג ידוע בעיר כי יש מהם במחיצות קרשים ויש מהם במחיצות אבנים וכתב הרב ר' יונה זלה"ה שאין א' מהם יכול לומר אעשנו מחיצה ודפנא אבל צריך לעשותו בפחות שבכתלים השנויים במשנה דהיינו כפיסים ולבנים דרחבן ד' וג' ולא בשאר מיני דרחבן ו' וה' מ"מ יש יש לחלק וה"מ בבאו לבנותו מחדש כדמשמע התם אבל היכא דהיה בנוי מעיקרא וסברו וקבלו והיו דרין שם כמה זמן הא ודאי חזקה היא ואפילו לענין הזק ראייה כגון אם רואה אותו מציץ מן החרכים למ"ד הזק ראיה אית ביה הזקא והיינו דוקא כשרואה ואינו נראה כגון גבי חלון בחצר חבירו אבל ברואה ונראה לא משום דמצי למימר לא חששתי למחוה כיון שהייתי מזיקך כמו שאת' מזיקני והייתי ממתין אולי תפתח אתה לתבעני כדפסק האשרי וא"כ בנדון דידן מכיון דרואה ונראה הוא לית ליה חזקה אף למ"ד הזק ראיה לית ביה חזקה וכ"ש למ"ד הזק תדיר הוא זה ודמי לקוטרא ולכן יתחייב עכ"פ לעשות סתימא מעליא כי היכי דלא לזיק לחבריה בהזק ראיה אך שנכפה אותו לבנות כותל עם אבנים הא ודאי לא מצינו למכפייה מכיון דהמנהגות חלוקות אבל על כל פנים צריך שיבנה כפי הכותל הפחות שבמשנה והיינו כפיסים ולבנים דרחבן ד' וג' לא באבנים דרחבן ו' כדפסק ר' יונה אך יש לחלק דהך דר' יונה מיירי בחוזק הכותל שטוען ואומר לא ניחא לי בכותל חלש כי היכי דלא תפול ואצטרך לבנותו עוד פעם אחרת כדפסק הרמב"ן ז"ל שלא נאמרו שעורים הללו אלא בכותל של טיט אבל בשל סיד אינו צריך ו' טפחים דמתניתין שהדבר ידוע דבבציר מהכי קאי עד ד' אמות הילכך בשל סיד אין לדיין אלא מה שעיניו רואות על פי מומחים ע"כ וא"כ לפי זה אם יעשה הכותל עם קרשים חזקים סתומים מלהביט לכל הפרושים ולכל הפוסקים הא ודאי פשיטא שאין לכוף אותו לבנותו בשל אבנים אם מפני שהוא יותר חזק משל אבנים ומכיון דטעמא דכותלי' דמתניתין תלוי בחוזק ובחולש' א"כ בשל קרשים אין לחוש ואם מפני שהמנהגות חלוקות וצריך לחלק בפחות שבכותלים דמתניתין כדפסק ר' יונה והיינו בלבנים ופשיטא לן דבשל קרשים עדיף מיני' טובא ואם מצד שכל הדברים הללו אינם בנויים רק בבאו לעשות מחיצה ביניהם מחדש אבל במחיצה דמעיקר' לית לן בה ואע"ג דלגבי הזק ראייתו לית ביה חזקה אף למ"ד הזק ראייה אית ביה חזקה מכיון דרואה ונראה דמצי למימר ממתין הייתי שתפתח כו' כדאמרן מ"מ לגבי כותל של קרשים פשיטא שהויא חזקה ולא מצינן לאכפויי לבנותו בשל אבנים ואף בשל לבנים אפי' במקום שהמנהג לבנותו מאבנים כ"ש במקומות החלוקות במנהגות ואין טענה מהשמיעה ששומעין זה לזה דהא לא אשכחן בכולה תלמודא הזק כי האי גוונא וכן משמע מדברי הרמב"ן ז"ל דקאמר אבל בשל סיד הכל תלוי ביד הדיין דמשמע דלא חיישינן אלא בחוזק ובחולשא אבל לענין שמיעה לית לן בה דאי ס"ד דחיישי' לשמיע' בסיד אמאי לא יצטרך לו' טפחים דמתניתי' הא בציר מהכי שמע כל חד לחבריה וא"כ מה לי בטיט מה לי בסיד אלא לאו ש"מ דלא חיישינן לשמיעה ש"מ ואין סברא לחלק בין חצרות לבתים ולומר דכל מלייהו דרבנן וכל שיעורייהו היינו דוקא במחיצות החצרות כדאיתא התם וכן פסקו כל הפוסקים דיניהם במחיצות החצרות אבל בבתים לא דלא אשכחן לשום פוסק לחלק בזה ואם איתא לא לישתמיט שום פוסק לחלק בזה אלא לאו ש"מ שאין לחלק בזה ש"מ זהו הנ"ל לע"ד הטרוד והעלוב אליא מזרחי שאלה ט

שלמא רבא כימא רבא לגברא רבא אחי וראש הנכבד כ"ר שמשון הרופא יצ"ו על דבר הצדקה אשר שאלת אם ראוי להחלק לתת לקהל הנפרד חלקם או אם יהיו בידך לפי מה שהיו מאחר שהם יצאו מעצמם ואם ראוי להחלק עם הריוח או הקרן לבד ואם ראוי להחלק לפי רוב הקהל ומעוטו או בחלקים שוים ואם ראוי שיכללו בכלל כל המספר הנפרדים אז או הנמצא כעת לבד ואם הנשים והרומניים הנותנים בצדקה הם בכלל אם לאו אשיבך את אשר בלבבי הגם כל רז לא אנס לך דע שהשורש הגדול הכולל אשר ממנו יותרו כל אלה הספקות הוא מה שהתבאר בב"ב פרק השותפין ורשאין בני העיר לעשות קופה תמחוי ותמחוי קופה ולשנותם לכל מה שירצו ומסיים התם רב אשי דכל דקא אתי אדעתא דידי קא אתי למאן דבעינן עבדינן ליה וכן פסק הרמב"ם ז"ל רשאין בני העיר לעשות קופה תמחוי