רבי אליהו מזרחי(רא"ם) קצט

נתן מכאן שהאמצעי משובח ס"ל כמאן דאמר במנחות דנרות צפון ודרום היו עומדים ואמצעי הוי נר מערבי לפי שפונה כלפי קדש הקדשים שהוא במערב ושאר הנרות פונים כלפי צד נר מערבי והיינו דכתיב אל מול פני המנורה ונמצא האמצעי משובח מדברי הר"ן משמע דר' נתן דאמר דאמצעי משובח ס"ל כמ"ד צפון ודרום היו מונחים ולדעתו ימצא אמצעי משובח ולא אליבא דמאן דאמר מזרח ומערב היו מונחים וא"ת דלא מכרעת דר' נתן אפילו אליבא למ"ד מזרח ומערב אפשר ליה לאשמועינן שאמצעי משובח אלא דהכא אליבא דתנא דברית' מירי ותנא דבריתא ס"ל כמ"ד צו"ד היו מונחי' וזהו שכתב הר"ן ס"ל כמ"ד צפון ודרום היו מונחים אתנא דבריתא קאי ולהכי קאמר עליה ר' נתן מכאן שאמצעי משובח דאילו ס"ל לתנא דנר ב' או נר אחרון הוא המערבי לא הוה אפשר ליה לר' נתן למילף אליביה דאמצעי משובח אף אם נודה בכל יש מכאן ראיה דתנא דהאי בריתא דאל מול פני המנורה שהיו מצודדים וכו' אליבא דמ"ד צפון ודרום אתי' דאליבא דמ"ד מזרח ומערב ליכא לפרושי קרא הכי אלא שהנר המערבי דעליה קאמר קרא לפני י"י וקרא דאל מול פני המנורה תרוייהו בחד נר קמיירי

נמצינו למדין לפי זה דכולא סוגיא מוכחא כהרמב"ם בפי' המשנה ורש"י בפרק במה מדליקין לא כרש"י בפירוש התורה ולא כספרי שהוא מקור דברי רש"י בפירוש הכתוב ההוא ולומר כן קשה חדא שנא' שספרי חולק על תלמוד שלנו, ב' שאפילו שנאמר שיהיה חולק שנאמר שרש"י תפס דברי ספרי החולקים על התלמוד ועזב דברי התלמוד אעפ"י שזה העיקר בפירוש כתוב לא לענין הלכה וזו קשה מן הא' שלא די לרש"י שדבריו סותרים דברי התלמוד לפי הנאמר אלא שדבריו סותרין זה את זה ש שבכאן במנחות כתב למ"ד מזרח ומערב היו מונחים והפנימי של צד המערבי קרי ליה נר מערבי ואילו בפ' במה מדליקין כתב בפי' שהנר הב' הוא המערבי מטעם דאין מעבירין על המצות אף על פי שאין לו עסק בקושיא זו בפירוש הכתוב ראוי להתבונן בו אגב הראשונה כיון ששתיהן במקום אחד ולתרץ ולומר שמה שכתב כאן במנחות והפנימי של צד המערב קרי לה נר מערבי הוא השני דבר בטל הוא שלא קצרה יד לשונו לומר שהשני הוא המערבי ולהאריך בטעם כמו שעשה בפרק במה מדליקין ועוד שמכללות לשונו במלות רבות משמע שעל הפנימי ממש שכתב דמשמע אותו לפני י"י ולא אחר אלמא אחד הוא דהוי כלפי מערב ועל כרחיה דמשמע אחד ותו לא וכהנה רבות בלשונו

ויותר קרובין נראין דברי האומר שמה שאמר שם רש"י שהפנימי של צד המערב קרי ליה נר מערבי הוא לפי קא סלקא דעתיה דסבירא ליה לתלמודא דנרות המנורה היו פיותיהם כמנהג מנורות המלכים שאם היו מזרח ומערב היו פיותיהם אם לצד צפון ואם לצד דרום שאז אי אפשר שיהיה הנר לפני י"י רק הנר השביעי מהחיצון שהוא סמוך לפרכת לא זולתו מפני שכל הנרות האחרים אינם לצד מערב לא גוף המנורה ולא פיותיהם אבל לפי המסקנא שהביאו המקרא של מול פני המנורה וחייבו ממנו שהששת נרות שבצד גוף האמצעי כולם היו פיותיהם לצד גוף האמצעי הנה בהכרח שלא יוכל רבי לחלוק על המקרא הזה ואז עליו יתחייב בהכרח שיודה שהנר המערבי הכתוב לפני י"י אינו מדבר על הנר השביעי הקרוב לצד הפרכת מפני שפיו היה נוטה לפאת הנר האמצעי שהוא לפאת מזרח ולא הנר הששי והחמישי לזו הסבה בעצמה ולא הנר האמצעי שהרי פיו אינו נוטה לצר מערב ולא הנר הראשון שהוא החיצון מפני שהנר עצמו אף על פי שפיו נוטה למול האמצעי שהוא לפאת מערב נשאר אם כן נר מערבי מסופק אם שיהיה השני או השלישי ועכשיו נשאר לנו להודיע שהוא השני ולא השלישי מפני שאין מעבירין על המצוות עד כאן דברי התירוץ הזה ואף כי הוא דקדוק יפה וחקירה נאה כפי הדרוש אפילו הכי דחוק הוא בעיני שאם כן לא לישתמיט גמרא או רש"י להראותינו ככה אם הגמרא כדרכה לומר בתר דאסיקנא השתא דאתיא להכי או דומה לו וגם רש"י לומר בתחלה קא סלקא דעתין דנר מערבי הוא הפנימי כמנהגו או בסוף לומר והשתא לרבי נר מערבי הוא נר שני ולא הפנימי ועוד שלא יתחייב שיודה רבי שהנר המערבי איננו הפנימי כבראשונה אף אם יודה שפירוש כתוב אל מול פני המנורה הוא כדקאמר בברייתא שהוא האמצעי והששה הנשארים פונים אל האמצעי לפי שאותו טעם שממנו באת למאי דקא סלקא דעתין לומר שהשביעי האחרון הוא לפני י"י אותו טעם קיים למאי דאסיקנא ואמנם לקא סלקא דעתין אמרת שהשביעי לפני י"י יקרא לפי שגופו לפני י"י אף על פי שפיו יפנה אל הצפון ואל הדרום גם עתה לדאסיקנא שיפנו אל האמצעי גופו שם קרוב אל המערב ולא שנא יפנה אל המזרח ולא שנא יפנה לצפון ולדרום שניהם שוים שהשנוי ביניהם רוצה לומר בין פניהם אל הצפון או אל המזרח הוא מעט שהפנייה אל הצפון הוא פניה ישרה וכל נר פונה אל פניו ונכחיותו הישר אמנם בפניתם אל האמצעי לקיים מקרא שכתוב אל מול פני המנורה אינה פנייה ישרה אל המזרח שאם כן נמצא פי נר זה באחוריו ממש של זה וזה נראה רחוק דקיימא לן בפרק במה מדליקין שהאחת היתה נדלקת מחברתה בפתילות ארוכות ואלו היה פי זה בצד זה נראה רחוק ודייקא נמי לישנא דקאמר במנחות דמצדד להו אצדודי ולא קשה דמהפכי להו אהפוכי כל שכן שאפי' שיהיו זה באחורי זה לא שנא הכי ולא שנא הכי כיון שגופו לא זז ממקומו שהגוף הוא העקר לא הפה כאשר אפרש. ועוד דאפילו לדבריו האמצעי למה לא נקרא גם כן מערבי כיון שלא זז ממקומו לא גופו ולא פיו כאשר בתחלה אבל דעתי שאפילו הכי האחרון הוא היותר מערבי מכולם אף על פי שפיו יהיה פונה אל האמצעי ולא שנא מסקנא מקא סלקא דעתין לענין זה ובודאי שמעין תרוץ זה היה עולה על דעתי לישב דברי רש"י

ולפי שלא ישרה נפשי בו לא שלותי עד שחקרתי אולי חזר בו רש"י כאשר מצינו במקומות רבים שאומרים עליו התוספות ולא מלאני לבי לומר כן עד שבקשתי ומצאתי להמב"ן ז"ל שכתב עליו בפרק במה מדליקין שחזר בו וזה לשונו זה נר מערבי פירש רש"י ז"ל במסכת מנחות דלמאן דאמר מזרח ומערב היו מונחים קרי נר מערבי האחרון שהוא סמוך למערב יותר מן הכל וכאן חזר בו ופירש שהוא השני של מזרח כדתניא בספרא וכן הוא באמת אבל קשה לי בההיא בריתא דתניא התם נכנס ומצא שלשה נירות מזרחיים דולקים מדשן את המזרחי ומניח את המערבי