רבי אליהו מזרחי(רא"ם) קצח

שהוא במזרח ולמ"ד צפון ודרום מונחים אמצעי קרי מערבי על שם שהיה פיו כנגד מערב וכל שאר הנרות כלפי האמצעי שנאמר אל מול פני המנורה יאירו דהיינו אמצעי יאירו של צפון היו פונים לדרום ושבדרום פונות לצפון עד כאן לשונו נראה מדברי הרמב"ם בפירוש דלמ"ד קני המנורה מזרח ומערב היו מונחים לא היו פונים הששה נרות שבששת הקנים אל מול האמצעי וגם זה מוכח מדברי רש"י ז"ל ומבואר וכאן כתב שלשה ושלשה דמשמע שהששה פונים אל האמצעי וזה אינו כי אם למאן דאמר צפון ודרום היו מונחים והוא כתב שלשה מזרחיים ושלשה מערביים עד שמתוך קושיא זו חזרתי על ספרי רש"י אולי טעות סופר הוא וכלם מצאתים על הנסחה הנזכרת זולת דפוס איטליא מצאתי בו שלשה צפוניים ושלשה דרומיים ולא נתקררה דעתי בו כי הוא יחיד אצל רבים גם לא מלאני לבי להגיה הספרים ואף על פי שהייתי מצייר בדעתי שאולי שני דברים מחולפים ונבדלים הם והא לא בהא תלייא ושאפשר דאליבא דכולי עלמא היו פונים אל האמצעי אלא שיתר האמצעי אליבא דמאן דאמר צפון ודרום שנקרא מערבי היה דחוק אצלי להאמין ששני שנוים היו במנורה למאן דאמר מזרה ומערב אם לא בראייה ברורה כל שכן בראותי דברי הרמב"ם ז"ל על ההיא דתמיד ודברי רש"י בפרק במה מדליקין כדכתיבנא והייתי מצטער על דבריו אלה עד שהודעתי צערי לרבים ועמדו ולא ענו עוד עד שבקשו עלי טעמים וספרים והרב רבי אליא המזרחי יצ"ו בקש ומצא כתוב בספרי פרשת בהעלותך דברי רש"י ככתבם זה לשונו למה נאמרה פרשה זו לפי שהוא אומר והעלה את נרותיה והאיר אל עבר פניה שומע אני יהיו נרות דולקים על פני כל הנרות תלמוד לומר אל מול פני המנורה שיהיו נרות מקבילין את המנורה והמנורה את הנרות הא כיצד שלשה כלפי מזרח ושלשה כלפי מערב ואחד באמצע נמצאו כלם מקבילין את האמצעי מכאן היה רבי נתן אומר שהאמצעי מכובד עד כאן לשונו אז אמרתי עזבתי את דברי רש"י ודאגתי על דברי הרמב"ם שבפירוש חולקים על דברי ספרי שהם דברי רש"י באמת גם על דברי רש"י שבפרק במה מדליקין ולהוציא לאור משפט נתתי את לבי לתור ולעיין במקום המחלוקת כי אמרתי הנה תנחמני סוגיית הגמרא ופירושה כי משם אראה במאי קא מיפלגי הרמב"ם ז"ל והרש"י שהם דברי ספרי גם שם יד המבוכה הנחני כי מצאתי סוגיית הגמרא לכאו' מסכימים לדעת הרמב"ם וחולקים על רש"י וספרי בפירוש הכתוב הזה גם מצאתי שדברי רש"י שם סותרים את דבריו הכתובים בפרק במה מדליקין

ולברר הדבר ראיתי להעלות הנה סוגיית הגמרא עם פרש"י תנו רבנן מזרח ומערב היו מונחים דברי ר' רבי אלעזר בר' שמעון אומר צפון ודרום מאי טעמא דרבי גמר ממנורה מה מנורה מזרח ומערב אף הני מזרח ומערב ומנורה גופה מנא לן מדכתיב בנר מערבי לפני י"י מכלל דכולהו לאו לפני י"י ואי סלקא דעתך צפון ודרום כולהו נמי לפני י"י נינהו ורבי אלעזר בר' שמעון מאי טעמא גמר ליה מארון מה ארון צפון ודרום אף הני צפון ודרום ורבי נמי ליגמר מארון דנין חוץ מחוץ ואין דנין חוץ מפנים ורבי אלעזר עזר בר' שמעון ליגמר ממנורה אמר מנורה גופה צפון ודרום הוה מנחה אלא הא כתיב יערוך אותו אהרן ובניו מערב עד בוקר לפני י"י דמצדד להו אצדודי דתניא אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות מלמד שהיו מצודדים פניהם כלפי נר מערבי אמר רבי נתן מכאן שהאמצעי משובח עד כאן לשונו ופירש רש"י מזרח ומערב מונחים השולחנות ראשן אחד למזרח וראשן אחד למערב דהינו ארכו לארכו של בית. מה מנורה מזרח ומערב השלשה קנים במזרח והשלשה במערב כזה. מדכתיב בנר מערבי לפני י"י דכתיב יערוך אותו לפני י"י דמשמע אותו לפני י"י ולא אחר לפני י"י אלמא חד הוא דהוי כלפי מערב לצד בית קדש הקדשים אלמא מזרח ומערב היו מונחים והפנימי של צד מערב קרי ליה נר מערבי דאי בצפון ובדרום מונחי אשתכח דכולהו נרות פי הפתילות שוות למערב. מה ארון צפון ודרום צפון ודרום ארכו לרחבו של בית כדאמד לעיל וצדיו מונחים מחוץ מנורה ושלחן שניהם בהיכל. לפני י"י דמשמע אחד ותו לא. דמצדד להו אצדודי לעולם צפון ודרום מנחי ואפילו הכי ליכא אלא חד כלפי מערב והיינו אמצעי שפי הפתילה כלפי המערב ושאר הפתילות מצדדות פיהם כלפי האמצעי שלש של צד צפון מצודדות כלפי דרום ושלש של צד דרום מצודדות כלפי צפון. אל מול פני המנורה אמצעי עומד על גופה של מנודה והשאר על הקנים ומשמע קרא דאותן שעל הקנים היו מצודדות כלפי אות' של מערב מכאן שהאמצעי משובח לגבי שלשה שקורין בספר תורה בשני ובחמישי ואמר במסכת מגלה דאין פוחתין מעשרה פסוקין ואמר רבי נתן מכאן שהאמצעי משובח וקורא ארבעה והשאר שלשה עד כאן לשונו ומדלא מייתינן בגמרא ברייתא שהיו מצודדים פניהם אל האמצעי כי אם אליבא דרבי אלעזר ברבי שמעון דאמר צפון ודרום היו מונחים דאי אליבא דרבי דאמר מזרח ומערב היו מונחים שמע מינה דאליבא דידיה היו הנרות מצודדין אל האמצעי לא אליבא דרבי דאמר מזרח ומערב היו מונחים מצודדין כלפי האמצעי אם כן מה ראייה מייתי לרבי מקרא דאמר יערוך אותו לפני י"י דקאמר בגמרא אליבי' ואי סלקא ד דעתך צפון ודרום כלהו נמי לפני י"י הא לאו כלהו לפני י"י כיון שהם מצודדין אל האמצעי אפילו אליביה ותו מעיקרא מאי קסבר דקא אקשי ליה ואי סלקא דעתך ולבסוף מאי קסבר דקא ניחא ליה כדמתרצינן אליבא דרבי אלעזר בר' שמעון דמצדד להו אצדודי אלא דמשמע דדוקא אליבא דרבי אלעזר בר' שמעון אמר שהם מצודדים אל האמצעי ולא אליבא דרבי והיינו כהרמב"ם בפירוש המשנה וכדמשמע מרש"י פרק במה מדליקין והכי נמי משמע מסיומא דבריתא דקאמר שהיו מצודדים פניהם כלפי נר מערבי ולא קאמר כלפי נר אמצעי דמשמע דדוקא למ"ד שהאמצעי מערבי היו מצודדים פניהם כנגדו ולא למ"ד דסבר שהאמצעי איננו מערבי ובהאי לישנא מתני האי בריתא גופא בכל דוכתא ולא אחד בהם פרק הקורא את המגלה גבי ההיא דאמר רבא ראשון שקרא ארבעה משובח וכו' ואמצעי שקרא ארבעה משובח דתניא אל מול פני המנורה מלמד שמצדד פניהם כלפי נר מערבי אמר ר' נתן מכאן שהאמצעי משוב' נקט לישנא דאמצעי ולא לישנא דמערבי דלא הוה איקפד ליה מידי בין הכי ובין הכי למאי דצריך לאשמועינן התם דאמצעי משובח מצד שהוא אמצעי לא מצד שהוא מערבי והכי נמי משמע לי בפי' מפירוש הר"ן שפירש על ההיא דר' נתן ז"ל אמר רבי